סיום ירוק בוול-סטריט: טבע חזרה לרמות של יולי
בוול-סטריט נחתם יום המסחר הרביעי ברציפות בעליות שערים. היום היו אלו נתוני התעסוקה השבועיים לצד מחירי הנפט אשר נפלו בכ-3.5% ללא כל סיבה ברורה לרמה של 54 דולר לחבית.
מדד הנאסד"ק עלה היום ב-0.91% ל-2,018 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס הוסיף 0.59% ל-10,548 נקודות.
נתונים שבועיים חיוביים משוק העבודה
מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה (מה שקרוי בפי האמריקנים הג'ובלס קליימס) עבור השבוע שהסתיים ב-2 באפריל הסתכמו ב-334 אלף, גבוה במעט מהתחזית לירידה לכ-330 אלף. בשבוע שעבר הן קפצו ב-20 אלף והגיעו לגובה של 350 אלף תביעות חדשות.
מניות אמריקניות
במרכז המסחר נמצאו מניותיה של דל (DELL), שעלו ב-0.84%. החברה צפתה מול אנליסטים אתמול כי תיישר קו עם תחזית גידול של 16% במכירות הרבעון הראשון וגידול של 32% ברווח למניה. החברה אף הודיעה, כי בכוונתה לבצע רכישה חוזרת של מניותיה בהיקף של 2 מיליארד דולר - פי 2 מהיקף הרכישה בתכנון המקורי.
גם מניותיה של יצרנית האלומיניום הגדולה בעולם, חברת אלקואה (AA) זנקו בשיעור של 4.84%. החברה דיווחה אמש על תוצאות הרבעון הראשון של השנה (הראשונה מרשימת הדאו ג'ונס לעשות כן) מהן עולה, כי עקפה את תחזיות האנליסטים עם רווח של 260 מיליון דולר או 30 סנט למניה.
טבע חוזרת לרמות של יולי האחרון
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע הנמצאת במגעים לרכישת יצרנית התרופות הגינריות האמריקנית, אימפקס לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר הוסיפה 0.9% והתאוששה מהירידות הקלות בפתיחה. היום נחתם המסחר במניה בשער של 32.58 דולר, בו נסחרה לאחרונה בחודשי הקיץ האחרון.
בנק הפועלים הותיר את ההמלצה שלו למניית אלביט מערכות ברמת "תשואת שוק", אך הוריד את מחיר היעד עבורה ל-29.5 דולר. האנליסטים של הבנק מפנים את תשומת הלב לכך, שאלביט מערכות עומדת במרכזו של תהליך קונסולידציה בתעשייה הביטחונית, מהלך שעד היום לא הגיע לידי מימוש. רכישת תדיראן קשר נקלעת לקשיים ורכישת חלק מפעילות תע"ש רק בתחילת הדרך. תהליכים אלו צפויים, לדעתם, להשפיע על פעילות החברה בשנים הקרובות. חוסר הוודאות בגין רכישות אלו מעיק, בראייתם, על המניה וצפוי להמשיך ללחוץ עליה בתקופה הקרובה. המניה הוסיפה היום 2.2%.
ביקוש יתר אדיר שנרשם בשלב ההנפקה הציבורי של אגרות החוב והאופצויות של חברת האינטרנט, אינטרנט זהב, הביא לעליה של 4.25% במניה. סך הכל הצליחה החברה להשלים היום גיוס כולל של כ-220 מיליון שקל.
כו"ר אשר על פי מקורות יודעי דבר השלימה היום גיוס של כ-400 מיליון שקל זנקה ב-3.13%. החברה השלימה את הגיוס בהמלך הנפקה פרטית במסגרתה תכננה לגייס 250 מיליון שקל בלבד.
ECI דיווחה היום, כי טיסקאלי תשתמש בנתבי אנטרה להרחבת הרשת בספרד . שותפתה של ECI שפיתחה את הנתבים הודיעה כי טיסקאלי, רשת הטלקום האיטלקית, תשדרג את שדרת ה-IP/MPLS הבינלאומית שלה באמצעות הרכישה החדשה. מניות החברה עלו היום ב-3.45%.
מניות נייס עלו ב-1.42%, זאת לאחר שהחברה הודיעה כי PRC חברת מיקור חוץ מובילה בארצות הברית בחרה ב-NICE Perform לפריסה בשישה ממרכזי השירות המובילים שלה. חברת PRC הינה ספקית מובילה של שירותי מיקור חוץ של מוקדי שירות בארה"ב ומחוצה לה, ומספקת שירותים לכמה מהתאגידים המובילים בארה"ב. נייס הגדירה את ההזמנה כמשמעותית.
חברת התוכנות בי.או.אס זנקה ב-19.74% תוך מחזור מסחר גבוה. אחת מחברות הבת של החברה זכתה לאחרונה בחוזה בהיקף של 2 מיליון דולר לאספקת רכיבים ללקוח הפועל בארה"ב ובאסיה.
צ'ק-פוינט הוסיפה 2.24%. בבנק ההשקעות אוסקר-גרוס, פרסמו היום הערכה מרגיעה, לפיה צפויה החברה להציג ברבעון הראשון של השנה הכנסה של 139 מיליון דולר ורווח של 29 סנט למניה, ירידה קלה בלבד לעומת הרבעון הקודם. ברבעון השני צפויה צ'ק-פוינט להציג הכנסה של 144 מיליון דולר ורווח של 30 סנט למניה.
מעט לפני הסגירה פרסמה חברת מוצרי האבטחה הישראלית, מגל, אזהרת הכנסות, לפיה היא תדווח ברבעון הראשון של השנה על הכנסה של בין 12 ל-14 מיליון דולר, זאת בעיקר לאור עיכוב בבנית גדר ההפרדה ועיכוב בהזמנות מארה"ב. מניות החברה הספיקו לאבד בדקות לפני הסיום 3.61%.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
