אושרה רפורמה בחוק המו"פ להעברת ידע מישראל ואליה
ועדת הכספים של הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הרפורמה בחוק המו"פ שתאפשר העברת ידע נתמך מדען אל מחוץ לישראל. לשכת המדען הראשי בתמ"ת תומכת במחקר ופיתוח תעשייתי על ידי מענקים לחברות המבצעות מו"פ. תמיכה זו ניתנת בשל התשואה הרבה שיש למשק מביצוע מו"פ, ולשם חיזוק התשתית הטכנולוגית של מדינת ישראל.
בתמ"ת מציינים, כי הצעת חוק דומה כבר הונחה על שולחן הכנסת לפני מספר שנים, אולם נתקלה בקשיים לאחר שועדת הכספים סירבה לאשר את תיקון החוק. הרפורמה גובשה בתיאום מלא בין לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת ואגף התקציבים במשרד האוצר ובסיוע הלשכה המשפטית בתמ"ת ובאוצר.
החוק הנוכחי אוסר באופן קטגורי הוצאת ידע שפותח בסיוע לשכת המדען הראשי אל מחוץ לישראל. החוק קובע כי העושה זאת עובר עבירה פלילית. הצעת החוק הנוכחית קובעת, כי ניתן יהיה להעביר ידע בכפוף לאישור ועדת המחקר ולהעברת תמורה למדען הראשי, אשר תשמש לתמיכה במו"פ.
חישוב התמורה מתבסס על נוסחה פשוטה ועל ההנחה שמאחר והמשק הישראלי לא ייהנה מהתשואה העודפת, על מקבל המענק לשלם למדינה בהתאם להשקעותיה במו"פ. התמורה תשמש להשקעה מחודשת במו"פ.
החוק קובע גם מנגנון פחת ולפיו התשלום למדען הראשי יופחת במשך השנים. פחת זה מביא לידי ביטוי את העובדה כי המשק נהנה מפירות הידע במשך מספר שנים, וכן את העובדה כי ערכו של הידע הטכנולוגי פוחת במשך הזמן.
כמו כן יאפשר החוק החלפת ידע תמורת ידע שווה ערך והחלפת יצור בתמורה ליצור שווה ערך, ואישור שיתוף פעולה בין חברות רב לאומיות וחברות ישראליות.
התיקון לחוק יצמצם את ההגבלות המוטלות על פעילותן של חברות שקיבלו מענקים מהמדען וירחיב את האפשרויות לשיתופי הפעולה של חברות אלו עם חברות בחו"ל. כמו כן התיקון מביא לידי ביטוי את העובדה שהמדינה מעוניינת במשיכתן של חברות רב לאומיות, המקיימות פעילות מו"פ בכל העולם, לביצוע השקעות במו"פ ובייצור בישראל.
אהוד אולמרט, מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת, ברך על החלטת הוועדה וציין, כי תיקון החוק מהווה מסר חשוב וחיובי למשקיעים הזרים. אולמרט הוסיף כי הליברליזציה של החוק תסייע במהלך העסקים של חברות ישראליות בחו"ל, במשיכת השקעות זרות ובסופו של דבר תתרום להגדלת מאגרי הידע בישראל.
ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, מסר כי הרפורמה בחוק משלימה את תהליך הליברליזציה של החוק והתאמתו לזירת העסקים הגלובלית. חוזקו של התיקון בכך שהוא מאפשר לגשר בין הרצון לאפשר תנועה חופשית של ידע ובין הצורך לאפשר למשק הישראלי להנות מפירות המו"פ.

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.