הירידה באירו בשווקי העולם איננה קצרת מועד

השפעתה ניכרת על המגמה הארוכה יותר. התנהלות זו מעידה על חיסול התנאים לקיומה של מגמת עלייה משנית והמינורית בירידה
אייל גורביץ |

בסקירה האחרונה הערכתי, כי איתותי חולשה הולכים ומבצבצים בהתנהלותו של האירו. המטבע האירופי האחיד, כך זה נראה לפני כשבוע, אינו כתמול שלשום. גם אם לא היו די כלים להעריך שמהלך ירידות קצר טווח עומד בפתח, הרי שהיה ברור שרמת הסיכון הולכת ועולה.

שבוע המסחר האחרון תפס את האירו בחולשתו - והמטבע האירופי צלל תוך פרק זמן קצר יחסית מרמה של 1.344-1.292 דולר לאירו. ירידה זו אינה עוד ירידה מינורית קצרת מועד, והשפעתה ניכרת על המגמה הארוכה יותר.

הסימנים: הגם שאין שינוי במגמה הראשית שעודנה מגמת עלייה, הרי שעקב חולשתו של האירו והנסיגה של השבוע האחרון עוברת מגמה המשנית שינוי. ברמת ההגדרה, המגמה נקבעת לפי כיוונן של נקודות השיא ונקודות השפל. מגמת עלייה היא סדרה עולה של נקודות שיא ונקודות שפל. על כל נקודת שיא להיות גבוהה מקודמתה, וכך גם לגבי כל נקודת שפל. מבט על גרף העמודות השבועי מלמד שהאירו כשל בניסיונו לפרוץ מעלה את רמת השיא של כל הזמנים.

נקודות השיא אינן מסודרות יותר במבנה עולה. התנהלות זו מעידה על חיסול התנאים לקיומה של מגמת עלייה משנית. מרכיב נוסף המקבל את מלוא הביטוי בגרף השבועי, מלמד שחולשתו של האירו במהלך התקופה האחרונה, חיסלה כמעט לחלוטין את מהלך העליות האחרון שהחל ברמת 1.2730 והסתיים ברמת 1.3480 דולר לאירו.

דינמיקה זו מעידה שהמגמה המשנית אינה מגמת עלייה עוד כי אם דשדוש. האירו, ברמת המגמה הראשית. מדשדש בטווח רחב שתחתיתו ברמת 1.2730 וסופו ברמת 1.3480 דולר לאירו.

המגמה המינורית היא מגמת ירידה כעת, לאור חולשתו האחרונה והרציפה של האירו. תהליך זה מוביל למסקנת ביניים ברורה, כי הדינמיקה בין האירו לבין הדולר עוברת תהליך של שינוי. שינוי זה הופך את האירו לתנודתי יותר ומטבע הדברים רמת הסיכון הכרורה בהשקעה באחד משני המטבעות הולכת ועולה.

תמיכות והתנגדויות

נגדיר את רמות התמיכה וההתנגדות הקיימות לפי סדר החשיבות :

1. ברמה המשנית מצויה רמת תמיכה סביב 1.2730 דולר לאירו. שבירתה מטה תהפוך את המגמה המשנית למגמת ירידה ברורה ופוטנציאל היחלשות של האירו יגיע לרמת 1.20 דולר לאירו.

2. רמת התנגדות המשנית - סביב 1.3480. שבירתה מעלה תחזיר את המגמה המשנית למצבה הטבעי והעולה.

3. ברמה המינורית הנגזרת מהדינמיקה קצרת הטווח, קיימת רמת תמיכה רק ברמת 1.2730 דולר לאירו. רמת תמיכה זו חופפת לתמיכה המשנית.

4. מבחינת התנגדויות, הרי שמעל לשוק קיימת התנגדות מינורית ברמת 1.3090 - ומיד לאחר מכן ברמת 1.3290 דולר לאירו.

*הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.