בזק זהב עברה לרווח של 2.5 מ' ש' לאחר 4 שנות הפסדים
חברת בזק זהב, העוסקת בתחום קישוריות אלקטרונית בין עסקים (B2B) סיימה את שנת 2004 עם רווח נקי של כ-2.5 מיליון שקל - מציגה לראשונה רווח לאחר 4 שנים רצופות של הפסדים.
הרווח התפעולי של החברה הגיע ל-789 אלף שקל, לעומת הפסד של כ-3.6 מיליון שקל בשנת 2003. הכנסות בזק זהב ירדו ב- 2.5% עקב שינוי מבנה ההכנסות והתמקדות במוצרים רווחיים והגיעו ל-31.5 מיליון שקל.
ההכנסות בתחומי הליבה של בזק זהב גדלו והן מבוססות על יישום פרויקטים משמעותיים במגזרי הבריאות, הפיננסים והתעשיות הביטחוניות. הרווח הנקי כולל פעולות חד פעמיות (אולם גם בניכוי אלו, סיימה בזק זהב ברווח נקי).
בזק זהב השקיעה השנה מעל 3 מיליון שקל בהקמה ושדרוג של התשתית הטכנולוגית שלה, המאפשרת קישוריות אינטרנט מאובטחת בין עסקים. תהליך זה, מפרטת החברה, כלל הרחבה ושדרוג תשתיות חומרה ותוכנה, הרחבת והקשחת מעטפת אבטחת המידע, והשקעה במערכת מבית Cyclone Commerce האמריקאית עם התאמה לשוק הישראלי, תשתית הכוללת אפליקציות שליטה ובקרה המאפשרות תהליך End-to-End לשיתוף והפצה של מידע עסקי מאובטח ע"ג האינטרנט. כמו כן, הוסמכה בזק זהב לת"י 7799 לאבטחת מידע כדי לעמוד בדרישות המחמירות בתקני אבטחת המידע של מגזר הבנקאות, המגזר הביטחוני, ועוד.
מנכ"ל בזק זהב, אודי ויזנר, מסר, כי החברה עקפה את תחזיות הרווח תוך עמידה בתכנית ההתחדשות של שנת 2004, שכללה השקעה בתשתיות, תהליך מיקוד עסקי ופעילות שיווקית של מיתוג מחדש המקרב את החברה לחברת האם בזק תחת ההבטחה "מקרבים עסקים".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
