בזק זהב עברה לרווח של 2.5 מ' ש' לאחר 4 שנות הפסדים

וזאת, למרות שההכנסות ירדו ב-2.5% ל-31.5 מ' ש'. החברה מסבירה את הירידה בשינוי מבנה ההכנסות והתמקדות במוצרים רווחיים. עברה גם לרווח תפעולי של 789 א' ש'
שרון שפורר |

חברת בזק זהב, העוסקת בתחום קישוריות אלקטרונית בין עסקים (B2B) סיימה את שנת 2004 עם רווח נקי של כ-2.5 מיליון שקל - מציגה לראשונה רווח לאחר 4 שנים רצופות של הפסדים.

הרווח התפעולי של החברה הגיע ל-789 אלף שקל, לעומת הפסד של כ-3.6 מיליון שקל בשנת 2003. הכנסות בזק זהב ירדו ב- 2.5% עקב שינוי מבנה ההכנסות והתמקדות במוצרים רווחיים והגיעו ל-31.5 מיליון שקל.

ההכנסות בתחומי הליבה של בזק זהב גדלו והן מבוססות על יישום פרויקטים משמעותיים במגזרי הבריאות, הפיננסים והתעשיות הביטחוניות. הרווח הנקי כולל פעולות חד פעמיות (אולם גם בניכוי אלו, סיימה בזק זהב ברווח נקי).

בזק זהב השקיעה השנה מעל 3 מיליון שקל בהקמה ושדרוג של התשתית הטכנולוגית שלה, המאפשרת קישוריות אינטרנט מאובטחת בין עסקים. תהליך זה, מפרטת החברה, כלל הרחבה ושדרוג תשתיות חומרה ותוכנה, הרחבת והקשחת מעטפת אבטחת המידע, והשקעה במערכת מבית Cyclone Commerce האמריקאית עם התאמה לשוק הישראלי, תשתית הכוללת אפליקציות שליטה ובקרה המאפשרות תהליך End-to-End לשיתוף והפצה של מידע עסקי מאובטח ע"ג האינטרנט. כמו כן, הוסמכה בזק זהב לת"י 7799 לאבטחת מידע כדי לעמוד בדרישות המחמירות בתקני אבטחת המידע של מגזר הבנקאות, המגזר הביטחוני, ועוד.

מנכ"ל בזק זהב, אודי ויזנר, מסר, כי החברה עקפה את תחזיות הרווח תוך עמידה בתכנית ההתחדשות של שנת 2004, שכללה השקעה בתשתיות, תהליך מיקוד עסקי ופעילות שיווקית של מיתוג מחדש המקרב את החברה לחברת האם בזק תחת ההבטחה "מקרבים עסקים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.