חוק פינוי פיצוי עבר בקריאה שניה ושלישית בכנסת
הכנסת העבירה את חוק פינוי פיצוי בקריאה שלישית ברוב של 59 תומכים, 40 מתנגדים וחמישה נמנעים, ובכך הפכה ההתנתקות לחוק בישראל. להצבעה קדם דיון סוער במליאה. המכשולים המיידים שנותרו בפני ראש הממשלה, אריאל שרון הם הקמת קואליציה ואישור התקציב.
הממשלה החליטה למשוך את הסתייגותה ולקבל את הסתייגותו של חבר הכנסת חיים כץ (ליכוד) הקובעת כי תשלומי דמי הסתגלות יינתנו למפונים בנוסף לתשלומי הפנסיה. הכנסת דחתה גם את ההסתייגות של ח"כ מיכאל איתן לדחיית יישום החוק ב-21 יום כדי לגבש רוב למשאל עם.
חוק פינוי-פיצוי שונה לעומת ההצעת החוק שהכין משרד המשפטים, והוגשה על ידי הממשלה. חברי הכנסת, ובראשם יו"ר ועדת חוקה, ח"כ מיכאל איתן, ח"כ יצחק לוי, ח"כ אברהם שוחט וח"כ חיים אורון הצליחו לתקן סעיפים רבים בחוק בניגוד לעמדת הממשלה באופן שמיטיב עם המפונים. "הפיצוי הוא כעת פיצוי הוגן", הבהיר השר מאיר שטרית בדיון במליאה.
חברי ועדת הכספים של הכנסת הגדילו בשבוע האחרון את היקף הפיצויים למפונים ל-4.3 מיליארד שקלים, לעומת הצעת הממשלה המקורית שהגיעה לכ-3 מיליארד שקלים בלבד. השינוי שגרם להגדלת היקף הפיצויים: הוספת 800 מיליון שקלים לפיצויים, שיינתנו למתיישבים המתפנים בגין הבתים שיפנו, הפיצויים האישיים, והמענקים לעובדים בגין אבדן מקום עבודתם; הגדלת הפיצויים לעסקים ב-400 מיליון שקלים. והוספת 200-100 מיליון שקלים לפיצויים שיימסרו למוסדות ציבור ועמותות שיתפנו.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
