שרות התעסוקה מכשיר בעלי מוגבלויות להשמות בתחום

שי פאוזנר |

סניפי שרות התעסוקה בהם: סניף חולון, ראשון לציון ואקדמאים פתח תקוה, משמשים מעתה גם מקום להכשרה וללמוד מעשי של תלמידי קורס עובדי השמה עם מוגבלויות לתקופת התנסות מודרכת של חודשיים. השרות דיווח, כי הלומדים סיימו ארבעה חודשי לימוד במרכז להכשרה ושיקום מקצועי ליד בי"ח לוינשטיין ברעננה, והחל מחודש ינואר הם משובצים ליומיים בשבוע בנוסף לימי הלימוד המתקיימים בשאר ימות השבוע במרכז.

קורס עובדי השמה נועד לסייע במתן מענה לקושי הרב הקיים בהשמת נכים לעבודה. הלומדים בקורס, בעלי מגבלות בעצמם, מקבלים כלים מעשיים ותיאורתיים בעזרתם יוכלו להפוך את הקשיים שלהם למנוף להבנת צרכי נכים אחרים, ולהוות מודל חיובי ואופטימי לדורשי העבודה העתידיים.

במסגרת ההכשרה המעשית יכירו הלומדים את שיטות העבודה, את תהליכי ההשמה והייעוץ, את מאגרי המידע של שרות התעסוקה ואת המרכז לשרות ומידע תעסוקתי של האגף לפיתוח הון אנושי בשרות התעסוקה. בנוסף יעסוק הלומד בהשמה ובליווי פרטני של מספר דורשי עבודה בסניף אשר הוכרו כבעלי מגבלות על ידי הוועדה לקביעת כושר עבודה.

קורס עובדי השמה לאנשים עם מוגבלויות פיזיות או נפשיות, הנמשך שמונה חודשים, מתקיים במרכז להכשרה ושיקום מקצועי ליד בית לוינשטיין רעננה בשיתוף עם ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל-אביב והוא נועד להכשיר עובדי השמה ורכזים בארגונים ובחברות כוח אדם. בסיום הקורס תנתן תעודת גמר מטעם אונ' ת"א והמרכז להכשרה ושיקום מקצועי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.