משרד האנרגיה: "משק האנרגיה מוכן לכל תרחיש"
אנחנו לא במצב טוב, אנחנו לא מוכנים למלחמה". כך אמר מנכ"ל נגה החברה הממשלתית לניהול מערכות החשמל, שאול גולדשטיין, בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בשדרות. הדברים נאמרו יממה אחרי הנאום המאיים של נסראללה שאיים לצאת לתקיפה רחבה בצפון ואייןם אפילו על קפריסין בטענה שהצבא הישראלי משתמש בשדה התעופה במדינה לאימונים.
על רקע האיומים מתקיפה בצפון אמר גולדשטיין בכנס ש"אנחנו לא מוכנים למלחמה". בנוגע לתרחיש עלטה אפשרי אמר גולדשטיין כי "אחרי 72 שעות בלי חשמל - אי אפשר יהיה לגור בישראל".
שאול גולדשטיין, מנכ"ל נגה; קרדיט: ליאת לרנר
התגובות לדבריו של גולדשטיין לא איחרו לבוא, כאשר משרד האנרגיה הוציא הבהרה בנושא: "משק האנרגיה בישראל חסון ומוכן להתמודד עם כל התרחישים האפשריים. מאז תחילת המלחמה, המשרד פועל ללא לאות להבטחת אספקת האנרגיה לכלל אזרחי המדינה, תוך היערכות מדוקדקת לתרחישים קיצוניים ושיבושים אפשריים באספקה. מאמצים אלו מבוצעים בשיתוף פעולה הדוק עם גורמי הביטחון, במטרה לנהל את ביקושי החשמל, היתירות האנרגטית ומלאי הדלקים", נכתב בהודעה.
- מנכ"ל חברת החשמל: "הבירוקרטיה עוברת כל דמיון לרעת תושבי מדינת ישראל"
- המנכ"ל שמרוויח פחות מהסמנכ"לים; ומה התפקיד העיקרי של מנכ"ל בחברה ממשלתית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"משק האנרגיה נערך על פי תרחיש הייחוס הלאומי שנקבע על ידי רח"ל. קיימים מספר תרחישים", הוסיף משרד האנרגיה בהודעה. "תרחיש 'עלטה' בו מעל 60% ממשקי הבית עלולים להיוותר ללא חשמל למשך עד 72 שעות הוא תרחיש קיצוני והסבירות לכך נמוכה. עם זאת, המשרד פועל ללא הרף לצמצם את הסבירות להתממשות התרחיש ולהערך ליציאה מהירה ככל שניתן ממצב עלטה, ככל ואכן יתממש. כל הגופים הרלוונטיים, כולל חברת נגה וחברת החשמל, פועלים בהתאם לתרחיש החירום של רח"ל ולהנחיות המקצועיות של המשרד. משרד האנרגיה קורא לאזרחי ישראל להיערך בהתאם להנחיות פיקוד העורף, כולל הצטיידות בסוללות, מים ומטענים ניידים, על מנת להבטיח מוכנות מרבית במצבי חירום".
גם מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל, הגיב לדבריו של גולדשטיין. "אמירתו של שאול גולדשטיין בדבר חוסר חוסנה של רשת החשמל, חסרת אחריות, מנותקת מהמציאות ויוצרת פאניקה בקרב הציבור. יפה יעשה אם יתמקד בניהול חברת 'נגה', שמאז כניסתו לתפקיד היא נסוגה לאחור – לשון מרוסנת", מסר שפיגלר.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר; קרדיט: ליאת לרנר
- 6.יוני 21/06/2024 09:14הגב לתגובה זורק יאיר לפיד מתאים לנהל את המדינה!!! כל האחרים הורסים את המדינה והמולדת!!!
- 5.צריך לקדם אגירת אנרגיה ביתית, זה יתן חוסן לחשמל (ל"ת)שי 20/06/2024 22:13הגב לתגובה זו
- 4.סווינגר 20/06/2024 18:44הגב לתגובה זומשמע, אנו רחוקים מהיות מוכנים. בטוח אתחרט על זה שאני לא לוקח כרטיס לכיוון אחד לשנתיים הקרובות. טוב, "תמות נפשי עם פלישתים".
- 3.ביבי זה אסון 20/06/2024 17:22הגב לתגובה זוהאם הממשלה הייתה מוכנה ב 7.10.23 ???? לא ,ממש לא ,אז למה שנאמין לה??? ועוד לארגון פשע???
- 2.אנונימי 20/06/2024 16:02הגב לתגובה זושני האנשים הפופוליסטים בארץ שפיגלר ואלי כהן ? עכשיו אני עוד יותר לא רגוע
- 1.Bill Hwang 20/06/2024 16:02הגב לתגובה זוולתוכן הדברים - איום ביצירת מציאות מקבילה בטהרן, יועיל מאד.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
