פיתוח ישראלי - מערכת נשק קל ממוחשבת; הגברת הקטלניות בשדה הקרב
IWI - מפעלי נשק ישראל חושפת לראשונה פיתוח פורץ דרך: 'הארבל': מערכת נשק קל ממוחשבת הראשונה בעולם. מדובר במחשב הדק חשמלי ויכולות היודעים למקסם את יכולות האדם והאמל"ח באופן מיטבי ולהביא במבחן התוצאה להגברת הקטלניות בשדה הקרב.
חברת מפעלי נשק ישראל מקבוצת SK שבבעלות איש העסקים מר סמי קצב, היא מהמובילות בעולם בייצור כלי נשק קלים שהוכחו בשדה הקרב לכוחות צבא, משטרה, רשויות אכיפת חוק וגופים ממשלתיים ברחבי העולם.
הפיתוח האחרון, ה'ארבל'- מהווה, לטענת הנהלת הקבוצה, פריצת דרך בטכנולוגיית הנשק הקל בעולם וצפויה להגדיר מחדש את אפקטיביות הלחימה בשדה הקרב המודרני. האתגרים בשדה הקרב המודרני כוללים התמודדות עם אויב המופיע למשך זמן קצר מאוד (כ-2-3 שניות), בשילוב רחפנים אוספים ותוקפים. "חברת IWI פיתחה, לאחר תהליך ממושך של מחקר ופיתוח, את מערכת ה'ארבל' המהפכנית הנותנת מענה לצורך בתגובה מיידית לאיומים בשדה הקרב המודרני", אומרים מנהלי החברה, "מערכת ארבל לוקחת בחשבון את הקרבות הממושכים והמשקל הרב שנושא הלוחם, לרבות מצבי הלחץ והעייפות, איתם הוא נאלץ להתמודד בשדה הקרב.
"מערכת הארבל מגבירה משמעותית את הקטלניות בשדה הקרב ,ע"י שיפור יכולת הדיוק ומהירות התגובה של הלוחם. המערכת כוללת שלושה רכיבים עיקריים: פלטפורמה מבוססת-מחשב, מנגנון הדק חשמלי משודרג הכולל חיישנים וסוללה . מערכת הארבל אינה משפיעה כלל על פעולת הרובה המוכרות, המפעיל יכול בכל זמן שיבחר להשתמש ברובה ככלי נשק רגיל גם ללא כל תלות בסוללה.
- עסקת הנשק שפרצה את הדרך ליצוא הביטחוני של ישראל ומה קרה היום לפני 166 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יתרון משמעותי נוסף הוא החיסכון בתחמושת: הדיוק והשליטה שמערכת הארבל מאפשרת מביא לכך שהלוחם פוגע באחוזים גבוהים מאוד ופחות תחמושת מתבזבזת ובכך יכול לשאת עימו פחות תחמושת".
"מקלע הנגב של IWI, הנחשב לאחד מהמקלעים הקלים והמדויקים ביותר בעולם, הוא הנשק הקל הראשון שאימץ את מערכת ארבל, ושילב בכך את יכולות הדיוק והירי המבוקר ללא מתחרים. ההדק האלקטרוני, הכולל את מצב הירי החדש "ארבל", לצד מערכת בקרת ירי מובנית, משפרים את רמת הדיוק בכל המצבים ובעיקר במצבים עם זמני חיות מטרה קצרים. מערכת הארבל משפרת במידה ניכרת את אחוזי הפגיעה ומגבירה את הקטלניות עד פי שלוש, כך שאף אחוז הפגיעה במטרות בתנועה נע בין 80-90 אחוזי פגיעה.
מערכת הארבל מפצה על הירידה ביכולות הגופניות והמנטליות של המפעיל בשל מאמץ, עייפות, לחץ וגורמים אחרים, ומשפרת את שרידות הלוחם. זמן התגובה המהיר של המערכת, בתוך חלקיק שנייה, מאפשר לה לנצל הזדמנויות במהירות, לנטרל איומים ביעילות, להגביר את הקטלניות ולחסוך בתחמושת.
- "מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
- הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
"מערכת האנרגיה של הארבל מספקת עד 60 שעות הפעלה רצופה ללא צורך בטעינה מחדש. הסוללה מפעילה את מערכת המחשב והחיישנים, ומבטיחה את פעולת הנשק באופן רציף גם כאשר הסוללה מתרוקנת. המערכת אדישה לסוג הכוונת (optic-agnistic), כך שניתן להשתמש בכל כוונת ופועלת בתנאים סביבתיים קשים, ביום ובלילה, ובכך מאפשרת ללוחם לבחור את התצורה האופטית הדרושה למשימה ולמתאר הלחימה. ניתן לשלב את מערכת ארבל בכל מקלע קל אחר מבלי להשפיע על המערכת התפעולית וממשק המשתמש שלו.
"מערכת הארבל מתאימה גם לרובי סער ותואמת לרובה הערד ורובי AR-15 אחרים, על ידי החלפה פשוטה של הרסיבר התחתון של הרובה. תאימותה של המערכת לכלי נשק קיימים מבטלת את הצורך בהחלפות, מאפשרת שדרוגים, מפשטת את תהליך הירי ובהכשרה מינימאלית של הלוחמים, כך שהם יכולים להמשיך ולהשתמש בכלי הנשק שלהם הרגיל והמוכר. מערכת הארבל נותנת גם מענה לפער מבצעי משמעותי ברחבי העולם בכך שהיא מאפשרת יירוט רחפנים עם במינימום תחמושת, משפרת מאוד את היעילות והקטלניות של כלי נשק שונים, ועומדת בתקנים של נאט"ו. המערכת מצטיינת בהתמקדות במטרות שונות, בעיקר מטרות נעות, ומציעה יתרון משמעותי בתרחישי לחימה דינאמיים.
"מערכת ארבל משפרת במידה רבה את הקטלניות והשרידות בשדה הקרב ומציבה אמות מידה חדשות של דיוק ויעילות מבצעית בסביבות לחימה דינאמיות", אומר רונן חמודות, סמנכ"ל שיווק ומכירות בכיר ב-IWI וקבוצת SK. "טכנולוגיה פורצת דרך זו פותחת עידן חדש בעולם הנשק הקל, מעידה על מחויבותה של IWI לחדשנות ולמצוינות, וצפויה להגדיר מחדש את היכולות של המקלעים וכלי הנשק הקלים ברחבי העולם. מערכת הארבל, המעוצבת באופן אינטואיטיבי, מציעה אמינות ויעילות ללא מתחרים בלוחמה המודרנית".
- 2.קוקידנט 04/04/2024 17:26הגב לתגובה זומטוסי F35. לא יכריעו שום מלחמה. יש להשקיע סכומים גדולים הצבא היבשה.
- 1.כל הכבוד . יש להפסיק לרכוש נשק מאר"ב . אמברגו הפוך (ל"ת)כ 04/04/2024 13:58הגב לתגובה זו
ח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסת"מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
לפני שנתיים סוכם כי המדינה תממן העלאת השכר למטפלות במעונות היום בעלות של כחצי מיליארד שקלים, אך בפועל 80% מהמטפלות לא קיבלו אותו ורק כעת נערכת בדיקה לאן נעלמו הכספים
הבוקר קיימה הוועדה לזכויות הילד ישיבה הנוגעת למעונות היום וקיבלה לידיה את הנתונים המבהילים הבאים: על-פי הערכות של משרד העבודה והרווחה חסרות כיום כ-3,000 מטפלות במערכת, ובדוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך לשנת 2024 נמסר כי למעלה מ־500 מעונות יום נסגרו ב-שנים האחרונות בשל מחסור בכוח אדם מקצועי. בישיבה דיווח נציג משרד האוצר כי בבדיקה שביצעו בשנת תשפ״ד נמצא כי יותר מ-80% מהמטפלות לא קיבלו את השכר שנקבע למקצוע. מי שהציג את הדברים היה נציג משרד האוצר, רום אריאב, נתונים שגרמו להפתעה בקרב חברי הכנסת ונציגי הארגונים. לדבריו, שיעור התחלופה של המטפלות זהה במעונות המפוקחים ("מעונות סמל") ובמעונות הפרטיים, מה שלדעתו מעיד כי ייתכן והבעיה איננה נובעת רק מגובה השכר אלא מפרמטרים נוספים כמו סביבת העבודה, תנאי העסקה, עומס, או חוסר בליווי מקצועי.
אריאב הוסיף כי ביוני 2023 עודכן המחיר המפוקח למעונות בשל העלאה ניכרת בשכר המטפלות, ובאותה שנה הוחלט במשותף בין משרד החינוך למשרד האוצר כי המדינה תממן את מלוא העלאת התעריף סכום של יותר מחצי מיליארד שקלים. אולם, הבדיקה שנערכה בשנת תשפ״ד נמצא כי מעל 80% מהמטפלות לא קיבלו בפועל את השכר שנקבע, למרות שהכספים הועברו לארגונים המפעילים את המעונות. נציג האוצר הבהיר כי לפי שיטת התקצוב הנוכחית, הסבסוד במעונות ניתן להורים והארגונים מהווים רק צינור להעברת הכסף אך ציין כי בימים אלה נערכת בדיקה מעמיקה גם לשנת תשפ״ה כדי להבין לאן זרמו התקציבים.
דבריו של אריאב עוררו תגובה חריפה מצד יו״ר הוועדה, ח״כ קטי שטרית (ליכוד), שאמרה כי היא “נדהמת לשמוע שהכסף שיועד להעלאת שכר המטפלות לא הגיע ליעדו”. לדבריה, “לא ייתכן שהמדינה תקצה מאות מיליונים לשיפור תנאי העובדות אך בפועל הכסף יישאר בידי הארגונים. לפי הנתונים שעלו בוועדה, כמעט 80% מהמעונות לא העבירו את התוספת לשכר המטפלות. אני דורשת ממשרד האוצר לספק תשובות ברורות ולברר מי הגוף שאמור לפקח על עמידה בכללי הסבסוד. מדובר באזלת יד במקרה הטוב, ובעבירה של ממש במקרה הרע”. שטרית הדגישה כי הוועדה דורשת להצמיד את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים, ולבחון אפשרות להעביר את התשלומים ישירות דרך הרשויות המקומיות ולא דרך הארגונים המפעילים, כדי להבטיח שהכסף הציבורי יגיע ליעדו.
שטרית הוסיפה כי "האחריות והפיקוח על גילאי אפס עד 3 איננה רק עניין של חינוך, זו משימה לאומית. לצערי, מערכת המעונות לגיל הרך מצויה כיום במצוקה קשה של כוח אדם, מדובר במצב חירום ממשי ”.- "רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?
- שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת הדיון הציעה שטרית לתעדף את ענף החינוך לגיל הרך מבין תחומי השירות הלאומי-אזרחי. מנכ״ל רשות השירות הלאומי‑אזרחי, ראובן פינסקי, השיב כי ישנם כ-20,000 צעירים המשרתים בשירות הלאומי כיום מתוכם רק עשרות בודדות משרתות במעונות והדגיש כי אין מאגר בלתי נדלה של מתנדבים שניתן להעביר באופן אוטומטי למעונות היום. גם ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הזהיר: “אם לא יקרה משהו משמעותי, בשנה הקרובה לא יהיה עוד מערך גיל הרך ואתם תראו הורים שלא הולכים לעבודה בגלל זה”. ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד) אף הזהיר: “אנחנו רגע לפני להביא עובדים זרים שיטפלו בילדים שלנו.”
