7 חברות מתמודדות במכרז להקמת פרויקט הארכת כביש 6 צפון בקטע שבין מחלף סומך ועד בית העמק
ועדת המכרזים הבין משרדית הכוללת את משרדי האוצר, התחבורה וחברת חוצה ישראל, להקמת פרויקט הארכת כביש 6 צפון (מקטעים 8 ו9/א) בשיטת PPP (שיתוף הסקטור הפרטי), הודיעה היום כי 7 קבוצות הגישו את מועמדותן לשלב המיון המוקדם במכרז לתכנון, מימון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של הארכת כביש 6 לצפון.
פרויקט הארכת כביש 6 לכיוון צפון כולל סלילת כ-22 קילומטר של כביש דו-מסלולי, ממחלף סומך ועד לבית העמק, והקמת שלושה מחלפים חדשים (אבליים, מכר ובית העמק). הפרויקט צפוי לשפר את החיבור בין אזור הצפון למרכז הארץ, להפחית משמעותית את הגודש בכבישים המרכזיים 70 ו-4 וכביש 22 בחלקו הצפוני ולתמוך בפיתוחו של כביש 4 כציר תחבורה ציבורית.
בין החברות המתמודדות: אשטרום, דניה ושיכון ובינוי
הפרויקט יוקם בשיטת BOT ויכלול תכנון, מימון, הקמה (לרבות שדרוג כבישים קיימים). עבודות ההקמה של הפרויקט יכללו בין היתר, עבודות סלילה, עבודות עפר, מבני דרך, ניקוז, שיקום נופי, מערכות אגרה, והקמת יתר המערכות והרכיבים המשלימים הנדרשים.
הקבוצות שהגישו הצעות במסגרת הליך המיון המוקדם הן: דניה סיבוס, שיכון בינוי וקרן קיסטון, קבוצת מנרב ומגדל חברה לביטוח, קבוצת אשטרום, קבוצת אורון ואוליצקי תשתיות, שפיר הנדסה אזרחית וימית ואלקטרה.
- ייצוגית נגד כביש 6 נדחתה: פסקל לא מזכה בהטבות
- מהפכה בכביש 6: שינויים חדשים שיקצרו את זמני הנסיעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרויקט מקודם באמצעות ועדת המכרזים הבין משרדית להארכת כביש 6 צפון (מקטעים 8 ו-9/א) בשיטת PPP המשותפת למשרד האוצר, משרד התחבורה, חברת חוצה ישראל וחברת ענבל, בראשות סגנית בכירה לחשב הכללי, אושרת דוד-דקר, והוא צפוי לכלול שני שלבים: שלב המיון המוקדם שהסתיים היום, ושלב המכרז שעתיד להתפרסם בתחילת שנת 2024.
מפתח לצמיחה
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב אמרה היום כי "חיבור תחבורתי מהיר ונוח הוא המפתח לצמיחה, בייחוד בפריפריה הגיאוגרפית המרוחקת. פיזור אוכלוסייה ותעסוקה יגדיל את האפשרויות הפתוחות בפני האזרחים, יביא להורדה במחירי הדיור וביוקר המחיה. מאז פתיחתו, כביש 6 מוכיח את עצמו כאמצעי יעיל לחיבור כל חלקי המדינה, וכעת אנו מקדמים את הארכתו לאזורים נוספים בפריפריה, אשר זכאים ליהנות משירותי תחבורה איכותיים כמו כלל תושבי ישראל. אני מברכת את כל הקבוצות שניגשו למכרז הענק".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳ ציין כי ״הרחבת כביש 6 היא צעד חשוב למען אזרחי ישראל והכלכלה הישראלית. הרחבת כביש שש היא בעלת משמעות אדירה למערך התשתיות בישראל ולכל הנוסעים בפרט. התקדמות הפרוייקט מבטאת אמון בכלכלת ישראל בעת הזו ומעבירה מסר של המשך בנייתה והתפתחותה של מדינת ישראל״.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- חנוכה באוויר: כ-508 אלף נוסעים צפויים לעבור בנתב״ג
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
החשב הכללי, יהלי רוטנברג אמר "דווקא בתקופה זו, קידום פרויקטי תשתית לאומיים הוא חיוני להתאוששות וצמיחת המשק, ושיטת ה-PPP מאפשרת לקדם פרויקטים אלו, ללא העמדת מקורות תקציביים בשנים הקרובות. אנו נמשיך ונקדם פרויקטי PPP נוספים לטובת כלכלת מדינת ישראל בתחומי התחבורה, אנרגיה, מים פסולת, בינוי ועוד״.
מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן אמר "ההיענות הגבוהה של קבוצות ישראליות מובילות למכרז הענק של הארכת כביש 6 מהווה הוכחה לחוסן וליציבות של המשק הישראלי. למרות המתיחות הביטחונית בכל החזיתות, אנו ממשיכים לקדם ולחבר את ישראל לאורכה ולרוחבה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
