7 חברות מתמודדות במכרז להקמת פרויקט הארכת כביש 6 צפון בקטע שבין מחלף סומך ועד בית העמק
ועדת המכרזים הבין משרדית הכוללת את משרדי האוצר, התחבורה וחברת חוצה ישראל, להקמת פרויקט הארכת כביש 6 צפון (מקטעים 8 ו9/א) בשיטת PPP (שיתוף הסקטור הפרטי), הודיעה היום כי 7 קבוצות הגישו את מועמדותן לשלב המיון המוקדם במכרז לתכנון, מימון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של הארכת כביש 6 לצפון.
פרויקט הארכת כביש 6 לכיוון צפון כולל סלילת כ-22 קילומטר של כביש דו-מסלולי, ממחלף סומך ועד לבית העמק, והקמת שלושה מחלפים חדשים (אבליים, מכר ובית העמק). הפרויקט צפוי לשפר את החיבור בין אזור הצפון למרכז הארץ, להפחית משמעותית את הגודש בכבישים המרכזיים 70 ו-4 וכביש 22 בחלקו הצפוני ולתמוך בפיתוחו של כביש 4 כציר תחבורה ציבורית.
בין החברות המתמודדות: אשטרום, דניה ושיכון ובינוי
הפרויקט יוקם בשיטת BOT ויכלול תכנון, מימון, הקמה (לרבות שדרוג כבישים קיימים). עבודות ההקמה של הפרויקט יכללו בין היתר, עבודות סלילה, עבודות עפר, מבני דרך, ניקוז, שיקום נופי, מערכות אגרה, והקמת יתר המערכות והרכיבים המשלימים הנדרשים.
הקבוצות שהגישו הצעות במסגרת הליך המיון המוקדם הן: דניה סיבוס, שיכון בינוי וקרן קיסטון, קבוצת מנרב ומגדל חברה לביטוח, קבוצת אשטרום, קבוצת אורון ואוליצקי תשתיות, שפיר הנדסה אזרחית וימית ואלקטרה.
- ייצוגית נגד כביש 6 נדחתה: פסקל לא מזכה בהטבות
- מהפכה בכביש 6: שינויים חדשים שיקצרו את זמני הנסיעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרויקט מקודם באמצעות ועדת המכרזים הבין משרדית להארכת כביש 6 צפון (מקטעים 8 ו-9/א) בשיטת PPP המשותפת למשרד האוצר, משרד התחבורה, חברת חוצה ישראל וחברת ענבל, בראשות סגנית בכירה לחשב הכללי, אושרת דוד-דקר, והוא צפוי לכלול שני שלבים: שלב המיון המוקדם שהסתיים היום, ושלב המכרז שעתיד להתפרסם בתחילת שנת 2024.
מפתח לצמיחה
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב אמרה היום כי "חיבור תחבורתי מהיר ונוח הוא המפתח לצמיחה, בייחוד בפריפריה הגיאוגרפית המרוחקת. פיזור אוכלוסייה ותעסוקה יגדיל את האפשרויות הפתוחות בפני האזרחים, יביא להורדה במחירי הדיור וביוקר המחיה. מאז פתיחתו, כביש 6 מוכיח את עצמו כאמצעי יעיל לחיבור כל חלקי המדינה, וכעת אנו מקדמים את הארכתו לאזורים נוספים בפריפריה, אשר זכאים ליהנות משירותי תחבורה איכותיים כמו כלל תושבי ישראל. אני מברכת את כל הקבוצות שניגשו למכרז הענק".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳ ציין כי ״הרחבת כביש 6 היא צעד חשוב למען אזרחי ישראל והכלכלה הישראלית. הרחבת כביש שש היא בעלת משמעות אדירה למערך התשתיות בישראל ולכל הנוסעים בפרט. התקדמות הפרוייקט מבטאת אמון בכלכלת ישראל בעת הזו ומעבירה מסר של המשך בנייתה והתפתחותה של מדינת ישראל״.
- איך זה שבמודיעין-מכבים-רעות חיים עד גיל 87.5 - כמעט ארבע שנים מעל הממוצע הארצי?
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
החשב הכללי, יהלי רוטנברג אמר "דווקא בתקופה זו, קידום פרויקטי תשתית לאומיים הוא חיוני להתאוששות וצמיחת המשק, ושיטת ה-PPP מאפשרת לקדם פרויקטים אלו, ללא העמדת מקורות תקציביים בשנים הקרובות. אנו נמשיך ונקדם פרויקטי PPP נוספים לטובת כלכלת מדינת ישראל בתחומי התחבורה, אנרגיה, מים פסולת, בינוי ועוד״.
מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן אמר "ההיענות הגבוהה של קבוצות ישראליות מובילות למכרז הענק של הארכת כביש 6 מהווה הוכחה לחוסן וליציבות של המשק הישראלי. למרות המתיחות הביטחונית בכל החזיתות, אנו ממשיכים לקדם ולחבר את ישראל לאורכה ולרוחבה".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
