7 חברות מתמודדות במכרז להקמת פרויקט הארכת כביש 6 צפון בקטע שבין מחלף סומך ועד בית העמק
ועדת המכרזים הבין משרדית הכוללת את משרדי האוצר, התחבורה וחברת חוצה ישראל, להקמת פרויקט הארכת כביש 6 צפון (מקטעים 8 ו9/א) בשיטת PPP (שיתוף הסקטור הפרטי), הודיעה היום כי 7 קבוצות הגישו את מועמדותן לשלב המיון המוקדם במכרז לתכנון, מימון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של הארכת כביש 6 לצפון.
פרויקט הארכת כביש 6 לכיוון צפון כולל סלילת כ-22 קילומטר של כביש דו-מסלולי, ממחלף סומך ועד לבית העמק, והקמת שלושה מחלפים חדשים (אבליים, מכר ובית העמק). הפרויקט צפוי לשפר את החיבור בין אזור הצפון למרכז הארץ, להפחית משמעותית את הגודש בכבישים המרכזיים 70 ו-4 וכביש 22 בחלקו הצפוני ולתמוך בפיתוחו של כביש 4 כציר תחבורה ציבורית.
בין החברות המתמודדות: אשטרום, דניה ושיכון ובינוי
הפרויקט יוקם בשיטת BOT ויכלול תכנון, מימון, הקמה (לרבות שדרוג כבישים קיימים). עבודות ההקמה של הפרויקט יכללו בין היתר, עבודות סלילה, עבודות עפר, מבני דרך, ניקוז, שיקום נופי, מערכות אגרה, והקמת יתר המערכות והרכיבים המשלימים הנדרשים.
הקבוצות שהגישו הצעות במסגרת הליך המיון המוקדם הן: דניה סיבוס, שיכון בינוי וקרן קיסטון, קבוצת מנרב ומגדל חברה לביטוח, קבוצת אשטרום, קבוצת אורון ואוליצקי תשתיות, שפיר הנדסה אזרחית וימית ואלקטרה.
- ייצוגית נגד כביש 6 נדחתה: פסקל לא מזכה בהטבות
- מהפכה בכביש 6: שינויים חדשים שיקצרו את זמני הנסיעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרויקט מקודם באמצעות ועדת המכרזים הבין משרדית להארכת כביש 6 צפון (מקטעים 8 ו-9/א) בשיטת PPP המשותפת למשרד האוצר, משרד התחבורה, חברת חוצה ישראל וחברת ענבל, בראשות סגנית בכירה לחשב הכללי, אושרת דוד-דקר, והוא צפוי לכלול שני שלבים: שלב המיון המוקדם שהסתיים היום, ושלב המכרז שעתיד להתפרסם בתחילת שנת 2024.
מפתח לצמיחה
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב אמרה היום כי "חיבור תחבורתי מהיר ונוח הוא המפתח לצמיחה, בייחוד בפריפריה הגיאוגרפית המרוחקת. פיזור אוכלוסייה ותעסוקה יגדיל את האפשרויות הפתוחות בפני האזרחים, יביא להורדה במחירי הדיור וביוקר המחיה. מאז פתיחתו, כביש 6 מוכיח את עצמו כאמצעי יעיל לחיבור כל חלקי המדינה, וכעת אנו מקדמים את הארכתו לאזורים נוספים בפריפריה, אשר זכאים ליהנות משירותי תחבורה איכותיים כמו כלל תושבי ישראל. אני מברכת את כל הקבוצות שניגשו למכרז הענק".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳ ציין כי ״הרחבת כביש 6 היא צעד חשוב למען אזרחי ישראל והכלכלה הישראלית. הרחבת כביש שש היא בעלת משמעות אדירה למערך התשתיות בישראל ולכל הנוסעים בפרט. התקדמות הפרוייקט מבטאת אמון בכלכלת ישראל בעת הזו ומעבירה מסר של המשך בנייתה והתפתחותה של מדינת ישראל״.
- רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
החשב הכללי, יהלי רוטנברג אמר "דווקא בתקופה זו, קידום פרויקטי תשתית לאומיים הוא חיוני להתאוששות וצמיחת המשק, ושיטת ה-PPP מאפשרת לקדם פרויקטים אלו, ללא העמדת מקורות תקציביים בשנים הקרובות. אנו נמשיך ונקדם פרויקטי PPP נוספים לטובת כלכלת מדינת ישראל בתחומי התחבורה, אנרגיה, מים פסולת, בינוי ועוד״.
מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן אמר "ההיענות הגבוהה של קבוצות ישראליות מובילות למכרז הענק של הארכת כביש 6 מהווה הוכחה לחוסן וליציבות של המשק הישראלי. למרות המתיחות הביטחונית בכל החזיתות, אנו ממשיכים לקדם ולחבר את ישראל לאורכה ולרוחבה".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
