כביש פקק תחבורה נתצ נתיב פלוס
צילום: שלומי יוסף

7 חברות מתמודדות במכרז להקמת פרויקט הארכת כביש 6 צפון בקטע שבין מחלף סומך ועד בית העמק

פרויקט הארכת כביש 6 לכיוון צפון כולל סלילת כ-22 קילומטר של כביש דו-מסלולי, ממחלף סומך ועד לבית העמק, והקמת שלושה מחלפים חדשים. בין החברות המתמודדות במכרז: דניה סיבוס, שיכון בינוי וקרן קיסטון, קבוצת מנרב ומגדל חברה לביטוח, קבוצת אשטרום, קבוצת אורון ואוליצקי תשתיות, שפיר הנדסה אזרחית וימית ואלקטרה
 
נחמן שפירא |

ועדת המכרזים הבין משרדית הכוללת את משרדי האוצר, התחבורה וחברת חוצה ישראל, להקמת פרויקט הארכת כביש 6 צפון (מקטעים 8 ו9/א) בשיטת PPP (שיתוף הסקטור הפרטי), הודיעה היום כי 7 קבוצות הגישו את מועמדותן לשלב המיון המוקדם במכרז לתכנון, מימון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של הארכת כביש 6 לצפון.

פרויקט הארכת כביש 6 לכיוון צפון כולל סלילת כ-22 קילומטר של כביש דו-מסלולי, ממחלף סומך ועד לבית העמק, והקמת שלושה מחלפים חדשים (אבליים, מכר ובית העמק). הפרויקט צפוי לשפר את החיבור בין אזור הצפון למרכז הארץ, להפחית משמעותית את הגודש בכבישים המרכזיים 70 ו-4 וכביש 22 בחלקו הצפוני ולתמוך בפיתוחו של כביש 4 כציר תחבורה ציבורית. 

בין החברות המתמודדות: אשטרום, דניה ושיכון ובינוי

הפרויקט יוקם בשיטת BOT ויכלול תכנון, מימון, הקמה (לרבות שדרוג כבישים קיימים). עבודות ההקמה של הפרויקט יכללו בין היתר, עבודות סלילה, עבודות עפר, מבני דרך, ניקוז, שיקום נופי, מערכות אגרה, והקמת יתר המערכות והרכיבים המשלימים הנדרשים.

הקבוצות שהגישו הצעות במסגרת הליך המיון המוקדם הן: דניה סיבוס, שיכון בינוי וקרן קיסטון, קבוצת מנרב ומגדל חברה לביטוח, קבוצת אשטרום, קבוצת אורון ואוליצקי תשתיות, שפיר הנדסה אזרחית וימית ואלקטרה.

הפרויקט מקודם באמצעות ועדת המכרזים הבין משרדית להארכת כביש 6 צפון (מקטעים 8 ו-9/א) בשיטת PPP המשותפת למשרד האוצר, משרד התחבורה, חברת חוצה ישראל וחברת ענבל, בראשות סגנית בכירה לחשב הכללי, אושרת דוד-דקר, והוא צפוי לכלול שני שלבים: שלב המיון המוקדם שהסתיים היום, ושלב המכרז שעתיד להתפרסם בתחילת שנת 2024.

 

מפתח לצמיחה

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב אמרה היום כי "חיבור תחבורתי מהיר ונוח הוא המפתח לצמיחה, בייחוד בפריפריה הגיאוגרפית המרוחקת. פיזור אוכלוסייה ותעסוקה יגדיל את האפשרויות הפתוחות בפני האזרחים, יביא להורדה במחירי הדיור וביוקר המחיה. מאז פתיחתו, כביש 6 מוכיח את עצמו כאמצעי יעיל לחיבור כל חלקי המדינה, וכעת אנו מקדמים את הארכתו לאזורים נוספים בפריפריה, אשר זכאים ליהנות משירותי תחבורה איכותיים כמו כלל תושבי ישראל. אני מברכת את כל הקבוצות שניגשו למכרז הענק".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳ ציין כי ״הרחבת כביש 6 היא צעד חשוב למען אזרחי ישראל והכלכלה הישראלית. הרחבת כביש שש היא בעלת משמעות אדירה למערך התשתיות בישראל ולכל הנוסעים בפרט. התקדמות הפרוייקט מבטאת אמון בכלכלת ישראל בעת הזו ומעבירה מסר של המשך בנייתה והתפתחותה של מדינת ישראל״.

קיראו עוד ב"בארץ"

החשב הכללי, יהלי רוטנברג אמר "דווקא בתקופה זו, קידום פרויקטי תשתית לאומיים הוא חיוני להתאוששות וצמיחת המשק, ושיטת ה-PPP מאפשרת לקדם פרויקטים אלו, ללא העמדת מקורות תקציביים בשנים הקרובות. אנו נמשיך ונקדם פרויקטי PPP  נוספים לטובת כלכלת מדינת ישראל בתחומי התחבורה, אנרגיה, מים פסולת, בינוי ועוד״.

מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן אמר "ההיענות הגבוהה של קבוצות ישראליות מובילות למכרז הענק של הארכת כביש 6 מהווה הוכחה לחוסן וליציבות של המשק הישראלי. למרות המתיחות הביטחונית בכל החזיתות, אנו ממשיכים לקדם ולחבר את ישראל לאורכה ולרוחבה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.