כביש פקק תחבורה נתצ נתיב פלוס
צילום: שלומי יוסף

7 חברות מתמודדות במכרז להקמת פרויקט הארכת כביש 6 צפון בקטע שבין מחלף סומך ועד בית העמק

פרויקט הארכת כביש 6 לכיוון צפון כולל סלילת כ-22 קילומטר של כביש דו-מסלולי, ממחלף סומך ועד לבית העמק, והקמת שלושה מחלפים חדשים. בין החברות המתמודדות במכרז: דניה סיבוס, שיכון בינוי וקרן קיסטון, קבוצת מנרב ומגדל חברה לביטוח, קבוצת אשטרום, קבוצת אורון ואוליצקי תשתיות, שפיר הנדסה אזרחית וימית ואלקטרה
 
נחמן שפירא |

ועדת המכרזים הבין משרדית הכוללת את משרדי האוצר, התחבורה וחברת חוצה ישראל, להקמת פרויקט הארכת כביש 6 צפון (מקטעים 8 ו9/א) בשיטת PPP (שיתוף הסקטור הפרטי), הודיעה היום כי 7 קבוצות הגישו את מועמדותן לשלב המיון המוקדם במכרז לתכנון, מימון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של הארכת כביש 6 לצפון.

פרויקט הארכת כביש 6 לכיוון צפון כולל סלילת כ-22 קילומטר של כביש דו-מסלולי, ממחלף סומך ועד לבית העמק, והקמת שלושה מחלפים חדשים (אבליים, מכר ובית העמק). הפרויקט צפוי לשפר את החיבור בין אזור הצפון למרכז הארץ, להפחית משמעותית את הגודש בכבישים המרכזיים 70 ו-4 וכביש 22 בחלקו הצפוני ולתמוך בפיתוחו של כביש 4 כציר תחבורה ציבורית. 

בין החברות המתמודדות: אשטרום, דניה ושיכון ובינוי

הפרויקט יוקם בשיטת BOT ויכלול תכנון, מימון, הקמה (לרבות שדרוג כבישים קיימים). עבודות ההקמה של הפרויקט יכללו בין היתר, עבודות סלילה, עבודות עפר, מבני דרך, ניקוז, שיקום נופי, מערכות אגרה, והקמת יתר המערכות והרכיבים המשלימים הנדרשים.

הקבוצות שהגישו הצעות במסגרת הליך המיון המוקדם הן: דניה סיבוס, שיכון בינוי וקרן קיסטון, קבוצת מנרב ומגדל חברה לביטוח, קבוצת אשטרום, קבוצת אורון ואוליצקי תשתיות, שפיר הנדסה אזרחית וימית ואלקטרה.

הפרויקט מקודם באמצעות ועדת המכרזים הבין משרדית להארכת כביש 6 צפון (מקטעים 8 ו-9/א) בשיטת PPP המשותפת למשרד האוצר, משרד התחבורה, חברת חוצה ישראל וחברת ענבל, בראשות סגנית בכירה לחשב הכללי, אושרת דוד-דקר, והוא צפוי לכלול שני שלבים: שלב המיון המוקדם שהסתיים היום, ושלב המכרז שעתיד להתפרסם בתחילת שנת 2024.

 

מפתח לצמיחה

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב אמרה היום כי "חיבור תחבורתי מהיר ונוח הוא המפתח לצמיחה, בייחוד בפריפריה הגיאוגרפית המרוחקת. פיזור אוכלוסייה ותעסוקה יגדיל את האפשרויות הפתוחות בפני האזרחים, יביא להורדה במחירי הדיור וביוקר המחיה. מאז פתיחתו, כביש 6 מוכיח את עצמו כאמצעי יעיל לחיבור כל חלקי המדינה, וכעת אנו מקדמים את הארכתו לאזורים נוספים בפריפריה, אשר זכאים ליהנות משירותי תחבורה איכותיים כמו כלל תושבי ישראל. אני מברכת את כל הקבוצות שניגשו למכרז הענק".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳ ציין כי ״הרחבת כביש 6 היא צעד חשוב למען אזרחי ישראל והכלכלה הישראלית. הרחבת כביש שש היא בעלת משמעות אדירה למערך התשתיות בישראל ולכל הנוסעים בפרט. התקדמות הפרוייקט מבטאת אמון בכלכלת ישראל בעת הזו ומעבירה מסר של המשך בנייתה והתפתחותה של מדינת ישראל״.

קיראו עוד ב"בארץ"

החשב הכללי, יהלי רוטנברג אמר "דווקא בתקופה זו, קידום פרויקטי תשתית לאומיים הוא חיוני להתאוששות וצמיחת המשק, ושיטת ה-PPP מאפשרת לקדם פרויקטים אלו, ללא העמדת מקורות תקציביים בשנים הקרובות. אנו נמשיך ונקדם פרויקטי PPP  נוספים לטובת כלכלת מדינת ישראל בתחומי התחבורה, אנרגיה, מים פסולת, בינוי ועוד״.

מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן אמר "ההיענות הגבוהה של קבוצות ישראליות מובילות למכרז הענק של הארכת כביש 6 מהווה הוכחה לחוסן וליציבות של המשק הישראלי. למרות המתיחות הביטחונית בכל החזיתות, אנו ממשיכים לקדם ולחבר את ישראל לאורכה ולרוחבה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.