בן 29, שילמתי 60 שקל בחודש על כרטיס אשראי בלי סיבה, בשיחה אחת עם הבנק הורדתי ל-10 שקלים
את כרטיס האשראי שלי קיבלתי ממש שבועיים לפני שטסתי לטיול הגדול במזרח. זה היה לפני שמונה שנים, וכל מי שדיברתי איתו לפני הטיסה אמר לי שיש שני דברים שהם חובה – קמבודיה וכרטיס אשראי ספייר. הייתי אז בן עשרים ואחת וכמו היום לא ידעתי או הבנתי כל כך איך הדברים עובדים. כל מה שהיה לי זה זיכרונות עגומים על כמות הפעמים שהאשראי נבלע לי במכונה כשניסיתי למשוך מאה שקלים לשווארמה, זירו וסיגריות והזיכרון הזה גרם לי לחרדה - מה יקרה אם באמת ייבלע לי הכרטיס האשראי או ייגנב בטיול או שסתם אשכח את הארנק באיזה מקום. את המחשבות האלה לא יכולתי לשאת אז מיד נסעתי לסניף הבנק שלי וביקשתי כרטיס אשראי נוסף.
כרטיס אשראי Steve Buissinne from Pixabay
אני זוכר שהבנקאי שאל אותי למה אני צריך וכשסיפרתי לו הוא אמר שאין שום בעיה ושהוא מזמין לי וזה ייקח פחות או יותר שבועיים. ואז הוא הוסיף שרק בשביל הפרוטוקול הוא מציין בפניי שלכרטיס יש עמלות, אבל שלא אדאג, הן ממש, ממש נמוכות. עד אז לא הייתה לי שום מחשבה על סוג כרטיס האשראי שלי או על איך שהוא נראה. הוא היה כרטיס ירוק ופשוט, די בלוי בפינה הימנית למעלה ולא הייתה לי עם זה שום בעיה. אבל כשישבתי מול הבנקאי, פתאום עלה בי רצון למשהו אחר. למשהו שנראה טוב יותר. למשהו סמכותי יותר, יוקרתי יותר. בגלל שעבדתי במלצרות באותם ימים, עברו לי בידיים בערך שמונים או מאה כרטיסי אשראי ביום. מכל הסוגים ושל כל החברות ובכל המשקלים. עד אז לא היה לי מושג שככל שיש לך יותר כסף ככה כרטיס האשראי שלך נראה אחרת.
מבחינתי ההבדל היחיד בין כרטיסי האשראי היה הצבע והשם של הבנק ושלך עליהם. חשבתי שזה כמו שאתה לא יכול לדעת רק מלראות בן אדם כמה חכם הוא. או שאם כן, זה עניין אינטואיטיבי. אבל בכל זאת, בגלל שעברו בידיי אלפי כרטיסי אשראי של אנשים אחרים, וידעתי שרק מלהסתכל או להחזיק כרטיס אשראי של מישהו אחר יכולתי לנחש כמה כסף יש לו בפנים, ולמרבה המבוכה, זה גירה אותי, אז ביקשתי מהבנקאי שיביא לי כרטיס אשראי לא ירוק. שיהיה שחור. או זהב. משהו נקי אבל. לא צבעוני כזה של ילדים. חשבתי שזה כמו אייפון שאתה פשוט צריך לבחור את הצבע שלו. הוא אמר שאין בעיה והזמין לי.
- הצ'ק ליסט השנתי לבדיקת עמלות מול הבנק - עו"ש, ני"ע, כרטיסי אשראי ומט"ח
- פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלושה חודשים אחר כך, כשרציתי להוציא כסף לאוטובוס בסרי לנקה, נבלע לי האשראי הירוק במכונה, ומאז ועד היום אני מחזיק בכרטיס הזהוב ההוא שהזמנתי לפני שמונה שנים.
עם הזמן, כשהוא עבר לפלאפון, המשקל והיופי של כרטיס האשראי איבד חשיבות ומצאתי את עצמי נשאר רק עם העמלות. את זה גיליתי כחלק מהמהפכה הכלכלית שאני מנסה לחולל בחיי. עברתי על כל החיובים, ניסיתי לראות מה יורד לי בכל חודש, מה קבוע, מה משתנה, ממה אפשר להימנע, איפה אפשר לחסוך.
וככה גיליתי שבכל חודש אני משלם עמלת הקצאת אשראי. כלומר שאני משלם על עצם זה שהקצו לי כרטיס אשראי. לקח לי זמן להבין את העמלה הזו. אני לא בטוח שאני מבין גם עכשיו עד הסוף, כאילו שיש הגרלה של מספר כרטיסים ואני זכיתי וקיבלתי הקצאה ואני משלם על זה. זאת עמלה של שלושה שקלים בחודש. חוץ מזה אני משלם עמלת סמס חבילה בסיסית (אני ביקשתי לקבל סמסים? אני ביקשתי שתעדכנו אותי במשהו? הרי בלאו הכי אני כל היום באפליקציה שלכם!) על סך אחד עשר שקלים. בנוסף אני משלם עמלת פעולה בערוץ ישיר (עמלת פעולה? כלומר, אני משלם על זה שאני משתמש באפליקציה?) על סך תשע עשר שקלים ועל כל אלה הוסיפו דמי כרטיס בסך עשרים ושמונה שקלים.
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
כלומר שאני משלם שישים ואחת שקלים בחודש עמלות אשראי. כפול שתים עשרה זה שבע מאות שלושים ושניים שקלים בשנה. כפול שמונה שנים שיש לי אותו זה חמשת אלפים שמונה מאות חמישים ושישה שקלים! אלוהים. אוקי. ניסיתי להירגע ולחשוב ולהבין על מה ולמה. כלומר, מה אני מקבל בתמורה לזה שאני משלם יותר משבע מאות שקל בשנה מעבר לזכות להחזיק ולהשתמש בכרטיס אשראי. כאילו, אני יודע שלבת זוג שלי יש אשראי עם הטבות בסינמה סיטי ושתמיד היא קונה לנו את הכרטיסים ואני את הפופקורן.
אני יודע שלאמא שלי יש כרטיס שצובר לה נקודות באל על. ואני יודע שיש מקומות כמו מסעדות או מלונות שמקבלים בהם הנחה עם כרטיסים מסוימים ושזה אפילו קיצוני יותר ויש אירועים והופעות שרק בעלי כרטיס ספציפי יכולים להגיע אליהם ושיש מיליון מבצעים לכל מיני לקוחות של חברות אשראי כאלה ואחרות, אבל אני לא מקבל כלום. לא שהייתי רוצה או משתמש בזה לצורך זה, אבל הדבר היחיד שאני מקבל מהבנק שלי זה סמסים.
המחשבה הזאת שיגעה אותי. ולא כי זה איזה סכום אסטרונומי שאי אפשר לעמוד בו, אלא שבגלל שזה לא סכום אסטרונומי שאי אפשר לעמוד בו, לבנק אין בעיה לקחת אותו ואף אחד לא אומר מילה. נכנסתי לאינטרנט והתחלתי לחקור ולבדוק על כרטיסי האשראי כששאלת המחקר שליוותה אותי היא האם אני הפראייר היחיד.
לא הייתי צריך אפילו להשלים את המשפט ב׳גוגל׳ בשביל לקבל אלפי אתרים וכתבות ודעות שעושים השוואות בין כרטיסי האשראי השונים בשוק ומה הם נותנים לך. אחרי כמה דקות שם הלכה והתבהרה התמונה. מיד התקשרתי לבנק ודרשתי לדעת אם הם מתכוונים להוריד לי את העמלות המגוחכות האלה או שאני חותך והולך לכרטיס אחר. הבחור ענה בעייפות שאין בעיה ושהוא יזמין לי כרטיס אחר. אז התשובה לשאלות המחקר היא חד משמעית – אני פראייר, אבל לא היחיד.
אחרי השיחה הרגשתי נהדר. אני הולך לחסוך קרוב לחמישים שקל בחודש, שש מאות שקלים בשנה. זהו, אני מתחיל להביס את השיטה שלהם. מולי הם לא יצליחו. בשבוע שעבר הבנתי מה זה מסגרת אשראי ולמה כדאי לי לקחת הלוואה והפעם אני כבר יודע באיזה כרטיס אשראי להשתמש ולחסוך עלויות. לפני שבועיים לא הייתי מאמין שאני אדע מה ההבדל בין כרטיסי אשראי ואיך לוקחים הלוואה. היום אני יודע ואני רק בתחילת הדרך.
- 17.גם 10 ש"ח זה מוגזם. מעולם לא שילמתי דמי כרטיס (ל"ת)זיבי 19/08/2023 03:37הגב לתגובה זו
- 16.דגדג 15/08/2023 08:46הגב לתגובה זודוגמת תאגידים המים!
- 15.תעבור לבנק יהב ולא יהיו לך עמלות כלל. (ל"ת)דגדג 15/08/2023 08:41הגב לתגובה זו
- 14.בן 94 אלמן חברה בת 2 08/08/2023 11:56הגב לתגובה זומי שמספיק טיפש להשתמש בשירות של הבנקים משלם עמלות על כל נאד שקיים במסחר לא משלמים יותר מ0.08 ובכרטיסי אשראי תפנו ישירות לחברות האשראי ותצטרפו למוסדות בלי עמלות ועם יחס המרה בחול עדיף תחסכו אלפי שקלים
- 13.לירון 08/08/2023 10:33הגב לתגובה זוולא מאמין כמה חוסר מודעות יש לך, הרי אתה טוען שאתה באפליקציה שלהם כל היום, לא תהית לעצמך מה זה כל החיובים האלה? ואגב מי משלם על כרטיס אשראי היום? גם 10 ש"ח זה מיותר.
- 12.מגיב 07/08/2023 21:34הגב לתגובה זוהבן אדם לוקח אחריות על עצמו רק ככה אפשר להתחיל לעשות שינוי
- 11.יהושפט 06/08/2023 10:43הגב לתגובה זועשיתי חישוב שהשקעתי 100000 בישבן שלי עברתי לעלים הנה רעיון לטור הבא
- 10.לרון 06/08/2023 08:00הגב לתגובה זושבנק זה מלכ"ר?=לחסוך לשואלים "מוסד ללא כוונת רווח"
- 9.לרון 06/08/2023 07:50הגב לתגובה זואשראי=הלוואה,ולכן כולכם משלמים עמלה כזאת או אחרת,הבנק פטר אותך מעמלה או ריבית הייה בטוח שהינך משלם בדרך אחרת,ועוד איך
- 8.נילס 06/08/2023 02:35הגב לתגובה זואולי לפני 20 שנה אתה משלם 10 שקלים יותר מדי.
- לרון 06/08/2023 07:54הגב לתגובה זואלצהיימר,כ ו ל ם משלמים
- אריה 23/08/2023 12:40יש לי 4 כ.א. לא משלם על אף אחד.רובם נותנים לי כסף כשמשתמש בהם.
- לירון 08/08/2023 10:34יש לי 5 כרטיסי אשראי ולא משלם באף אחד מהם. תרים טלפון לחברת אשראי ותבקש לא לשלם, הם אפילו לא מתווכחים.
- 7.דיביל 05/08/2023 22:10הגב לתגובה זו+ הטבות אתה פשוט מ-ט-ו-מ-ט-0
- לרון 06/08/2023 08:02הגב לתגובה זומעיד הרבה על כבודו
- לרון 06/08/2023 07:52הגב לתגובה זואין ארוחות חינם,גם נתניהו משלם כך או אחרת
- 6.בהנחה שזה לא רק סיפורים אלא באמת החיים שלך 05/08/2023 21:56הגב לתגובה זובהנחה שזה לא רק סיפורים אלא באמת החיים שלך
- 5.שי 05/08/2023 18:25הגב לתגובה זועמלת הקצאת אשראי לא קשורה לכרטיס אשראי (זה הדמי כרטיס שהזכרת), אלא היא עבור המסגרת בחשבון העו"ש שלך.
- לרון 06/08/2023 07:56הגב לתגובה זועל כל סעיף הנכם משלמים,אל תהיו תמימים,כולל החכמים
- 4.עידן 05/08/2023 17:21הגב לתגובה זויש היום כרטיסי קשבאק. החודש קיבלתי 186 שקלים חזרה בקניות במשביר או בפוקס (גם טוב). מאוד חשוב כמובן לבדוק שלא מגיעים לשלם עמלות עליו. מאוד פשוט....חברת האשראי מרוויחה כסף ולא מעט מכל עסקה. לא כדאי שהם יתחלקו איתך ברווחים?
- 3.רעיהר 05/08/2023 17:15הגב לתגובה זואני לא משלמת שקל על כרטיס אשראי ולא על הקצאת אשרי, לא לבנק ולא לחברת כרטיסי האשראי שנים
- סערבב.. 05/08/2023 20:28הגב לתגובה זוהוא מייצג את רוב האוכלוסיה שנופלת בפחים הרבים שיש בכל פינה בארץ. מלחמה יום יומית שהרוב די התייאשו ממנה
- 2.גב 05/08/2023 15:17הגב לתגובה זוהיום לא משלמים עמלות על כרטיסי אשראי. תודיע על ביטול בוואטסאפ בגלל עמלות. גם יבטלו וגם יזכו אותך 3 חדשים אחורה
- 1.פשוט לא להחזיק כרטיסים בנקאיים (ל"ת)א.א. 05/08/2023 15:14הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)