ועדת השרים אישרה את עסקת החבילה; שכר המינמום - 6000 שקל ב-2026
בחודש נובמבר האחרון סיכמו שר האוצר, אביגדור ליברמן, שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי ונשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, ד"ר רון תומר על עסקת החבילה במשק הכוללת העלאה מדורגת של שכר המינימום ל-6,000 שקלים, מתן גמישות בהעסקת עובדים וכלים להמרצת המשק, וכן, יצירת ודאות ביחסי עבודה במגזר הציבורי הכוללים דחיית הסכם המסגרת במגזר הציבורי ל-2023 ומתן תקציב לפתרון בעיות.
תיקוני החקיקה הכלולים בעסקת החבילה:
• תיקון חוק שכר מינימום: שכר המינימום יעלה בצורה מדורגת עד ל-6,000 ש"ח, לפי המתווה הבא:
אפריל 2022- 5,400 שקלים
אפריל 2023- 5,500 שקלים
אפריל 2024- 5,700 שקלים
אפריל 2025- 5,800 שקלים
דצמבר 2025- 6,000 שקלים
• תיקון חוק חופשה שנתית - תוספת יום חופשה לעובד המועסק עד 5 שנים במקום העבודה.
- 8.אנונימי 20/04/2022 08:04הגב לתגובה זויו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד עובד עלינו ( אנחנו הפועלים) איזה מזל שפרסמתם את עסקת החבילה.. כמעט בחרתי בו.כעת אגיד לכל משפחתי ומכריי שהוא מרגיש אותנו . אנחנו ננסה לבחור בבחור השני עופר עיני .ניתן לו צ'אנס. אולי הוא יציל את המצב העגום הזה שמפיל עלינו יו"ר ההסתדרות ארנון בן דוד.
- 7.יר 14/02/2022 09:47הגב לתגובה זולהמשיך לשחד...
- 6.ישראל ישראלי 14/02/2022 09:12הגב לתגובה זועובדים עלינו בגדול.חבל
- 5.mtlk 14/02/2022 08:47הגב לתגובה זובמערכון של הגשש על המצילים הייתה שאלה לגבי הנשמה.לגבי הנשמה .כשאחד התנאים היה גיל המונשמת מאוד גדול.ולתשובת המשגיח.שאל המציל ומה עם הטובעת היא הרבה יותר צעירה.האם אפשר לעשות לה הנשמה.והתשובה הייתה שתחכה עד שתגיע לגיל המבוגר..ככה זה ניראה במשק.יש עליות מחירים.שעד שהמאה שקל האלה יתעדכנו הכל כבר יעלה ב אלף שקל..
- 4.רון 14/02/2022 07:50הגב לתגובה זומי ישלם את החשבון ??
- 3.העלאת קיצבאות הנכות מעבודה.כבר שנתיים שקצבאות אלו 13/02/2022 22:27הגב לתגובה זוהעלאת קיצבאות הנכות מעבודה.כבר שנתיים שקצבאות אלו לא התעדכנו בגלל שחברי הכנסת עושים פוזות
- 2.מבין2 13/02/2022 21:57הגב לתגובה זוהמחירים עולים בכל יום בסופר ובתחנת הדלק ובחשבון החשמל וליברמן עושה טובה שמעלה את שכר המינימום לאחרי הקדנציה שלו.
- 1.לעג לרש ההסתדרות של מפא"י משתפת פעולה עם השמאל (ל"ת)שלמה 13/02/2022 21:43הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
