צרי
צילום: צרי

הסטארטאפ צ'רי מגייס 50 מיליון דולר

צ'רי שנוסדה על ידי ישראלים, מפתחת פלטפורמה לניהול דאטה ואנליטיקה בתחום הנדל"ן; מקימה מרכז פיתוח בארץ
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה סטארט אפ

הסטארטאפ צ'רי (Cherre) המפתח פלטפורמה לניהול דאטה ואנליטיקה בתחום הנדל"ן, מודיע על גיוס הון של 50 מיליון דולר. הגיוס נעשה במסגרת סבב צמיחה של החברה, בהובלת קרן Trustbridge Partners. משתתפים נוספים בסבב הם קרן הצמיחה של גלילות קפיטל פרטנרס, גלילות פלוס, והמשקיע מארק שוורץ ששימש כסגן יו"ר בנק ההשקעות גולדמן זאקס. בסבב לקחו חלק גם משקיעים קודמים בחברה: אינטל קפיטל, Navitas Capital ו- Carthona Capital. החברה גייסה מאז הקמתה 75 מיליון דולר במצטבר, כולל הסבב הנוכחי.

 

הפלטפורמה של צ'רי אוספת דאטה רב ומגוון על שוק הנדל"ן, שכיום מפוזר על פני מקורות רבים, מעבדת ומאחדת את המידעים עבור הלקוחות בשילוב נתונים פנימיים השייכים ללקוח, מפיקה מהם תובנות חכמות ומנגישה למשתמשים את המידע הרלוונטי ביותר עבורם. בפלטפורמה משתמשים כיום שחקנים רבים בשוק הנדל"ן, לרבות משקיעים, בעלי נכסים וחברות המציעות שירותים נלווים לשוק הנדל"ן, כמו חברות ביטוח ובנקים. צ'רי מציעה את השימוש בפלטפורמה במודל עסקי של SaaS, המשלב בין תשלום חודשי בסיסי קבוע ומחיר חודשי על כל [dataset].

 

החברה הוקמה בשנת 2016 על ידי הישראלים אלדי סלמנסון (CEO) ובן חיזק (CPO) בזמן שהיו בניו יורק. הסטארטאפ הוקם וצמח בשוק האמריקאי כחברה מקומית המבוססת בניו יורק ומעסיק כיום 60 עובדים. בימים אלו צ'רי מקימה מרכז פיתוח בישראל שיקלוט בשלב הראשון 20 עובדים חדשים תחת ניהולו של חיזק שינהל את הפעילות מהארץ.

 

לדברי אלדי סלמנסון, מנכ"ל וממייסדי צ'רי: "לאורך שנות הפעילות קמנו וצמחנו בניו יורק כעסק מקומי שכל פעילותו מרוכזת בשוק האמריקאי. כעת החלטנו לפתוח משרדים ומרכז פיתוח בישראל בעקבות הצמיחה המשמעותית שחווינו בתקופת הקורונה. בשנת 2020 הגדלנו את קצב ההכנסות השנתי (ARR) פי 3 מהשנה שקדמה לה אך במקביל לצמיחה המואצת התחלנו להרגיש את האתגר בגיוס מפתחים מוכשרים בניו יורק. המונים עזבו את מדינת ניו יורק בעקבות הקורונה ובינתיים לא חזרו, ועל המפתחים הקיימים יש תחרות קשה מול ענקיות הטכנולוגיה כמו אמזון ופייסבוק, שיש להן גב כלכלי לשלם סכומי עתק כדי לגייס את כח האדם הדרוש להן, בדומה לישראל. נכון שאת מלאכת הפיתוח אפשר לבצע גם מרחוק ולא חייבים להסתמך על כח אדם מקומי, אבל אנחנו מאמינים שאנשים שבונים יחד צריכים שתהיה להם היכולת להיפגש פיזית וליצור יחד. כרגע אנו מאמינים שנכון לנו לחפש אנשים מוכשרים עם ניסיון פיתוח ו-Data Science מחוץ לניו יורק, ישראל היא הבית שלנו ואנו מכירים היטב את ההון האנושי בארץ, לכן לא היו לנו לבטים לאן לפנות וכיצד לפעול."

 

"צ'רי הוא ארגון מדהים וערכי עם צוות יוצא דופן. אנו שמחים על ההזדמנות לשתף פעולה עם אלדי, בן ושאר הצוות בשלב הבא של צמיחתם המדהימה", אמר דן סאליבן, סגן יו"ר קרן Trustbridge Partners. "התשתית הטכנולוגית בבסיס הפלטפורמה של צ'רי והנתונים היחודיים שהיא מסוגלת להפיק יוצרים מקור ידע חסר תקדים באיכותו לנתוני שוק הנדל"ן, ומציעים ערך רב וחדשני לשחקנים השונים בשוק. אנחנו מצפים לשותפות ארוכת טווח עם צ'רי", הוסיף יון צ'אנג, שותף בכיר בצוות ההשקעות האמריקאי ב- Trustbridge Partners.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

פעילי חמאס טרור
צילום: AFP

כ-73 מיליון שקל יועברו למשפחות חללי ונפגעי טרור, לאחר הליך עיקול וגבייה מהרשות הפלסטינית

לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה סכום שיא של 73 מיליון שקל, שהועברו לבאי כוח משפחות נפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים על כספי הרשות הפלסטינית במשרד האוצר; מדובר במימוש שורת פסקי דין שניתנו נגד הרשות הפלסטינית וארגון אש"ף, בגין פיגועים קשים שבוצעו בישראל משנות ה-90 ועד ימינו

רן קידר |

לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה 73 מיליון שקל עבור משפחות חללי ונפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים שהוטלו על כספי הרשות הפלסטינית המוחזקים במשרד האוצר. הכספים הועברו לבאי כוח המשפחות הזוכות בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו מכוח פסקי דין של בתי המשפט. 

מערכת ההוצאה לפועל, הפועלת ברשות האכיפה והגבייה, גובה בין היתר חיובים שנפסקו בפסקי דין אזרחיים ועונשיים נגד מחבלים וארגוני טרור, לרבות פיצויים שנקבעו לטובת משפחות נפגעי טרור. מאחר שהמחבלים עצמם מרצים עונשי מאסר ממושכים, הליכי הגבייה נעשים באמצעות עיקולים על כספים שמעבירה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם. 

וכך, בעקבות העיקולים שהוטלו בתיקי ההוצאה לפועל על כספי הרשות הפלסטינית, הועברו בתקופה האחרונה 73 מיליון שקל ממשרד האוצר אל לשכת ההוצאה לפועל בירושלים. כספים אלה חולקו מידית לבאי כוח המשפחות שנפגעו בפיגועים השונים. הכספים שנגבו הועברו ל־11 תיקי הוצאה לפועל, שנפתחו על בסיס פסקי דין של בתי משפט ישראליים בגין אירועי טרור. 

בין המקרים הבולטים שבהם הועברו כספים: פיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים ב-2001,  שבו נרצחו 11 בני אדם. בשנת 2024 ניתן פסק דין נגד הרשות הפלסטינית וארגון השחרור הפלסטיני, ובו נפסק פיצוי לעיזבון הנרצחים בסך 10 מיליון שקל לפי חוק פיצוי נפגעי פעולות איבה. פיגוע נוסף שהועברו הכספים בעקבותיו, היה  רצח של שלושה בני משפחה אחת בכביש 443, בפיגוע שבו חוליית מחבלים פתחה באש לעבר רכב שבו נסעו הורים, שתי בנותיהם ואחיה של האם. בפסק הדין נפסקו פיצויים ליורשי אחי האם בסך 4 מיליון שקל. 

בנוסף, ישנו תיק המאחד 17 אירועי טרור שונים, בראשם הלינץ' ברמאללה מ-2000, שבו נרצחו שני חיילי מילואים ישראלים שנכנסו בטעות לעיר. סך של 24 מיליון שקל נגבו במסגרת תיק זה ותיקים נוספים שצורפו אליו. פיגוע הדקירה בסניף רמי לוי בשער בנימין מ-2016, שבו נפצע אזרח באורח קשה ונקבעה לו נכות לצמיתות. לתיק זה הועברו 7 מיליון שקל.