בנק ישראל מציע רפורמה להגדלת הפריון - ביטול הלימודים ביום שישי
מסקר שערך בנק ישראל בקרב הורים לתלמידים בגנים ובכתות הנמוכות עולה האפשרות שמבנה חופשות התלמידים בישראל משפיע לרעה על פריון העבודה במשק: כמחצית מהמשיבים העידו כי החופשות משפיעות עליהם לרעה בעבודה, למעלה מ-15% דיווחו כי הם או בני זוגם לקחו את ילדיהם איתם לעבודה ו-5%-11% דיווחו כי הם או בני זוגם נעדרו מעבודתם, מבלי שלקחו ימי חופשה. כמחצית מהנשאלים תמכו בהצעה להגדיל את הסינכרון בין חופשות התלמידים לימי העבודה הנהוגים במשק באמצעות ביטול הלימודים בימי שישי והפיכת ימי חופשה קיימים במערכת החינוך לימי לימודים מן המניין. 15% מהנשאלים התנגדו להצעה.
>> לקריאת המחקר המלא באתר בנק ישראל
בבנק ישראל מעריכים כי אם יבוטלו הלימודים בימי שישי, הביקוש למסגרות רשות בתשלום עבור ילדים קטנים בימים אלה ("שישונים") עשוי להגיע לכמחצית ממשקי הבית הרלוונטיים. עם זאת, להערכתם ליישום תכנית הסינכרון עשויה להיות השפעה חיובית על פריון העבודה, שכן 31% מהמשיבים סבורים כי היא תשפיע עליהם לטובה בעבודה, ורק 8% מעריכים כי היא תשפיע עליהם לרעה.
היעדרות ההורים מהעבודה או שיבוש יום העבודה
בבנק ישראל מסבירים כי במהלך ימי חופשה במערכת החינוך, אשר בהם מקומות העבודה פועלים כרגיל (ימי איסרו-חג, ל"ג בעומר, חופשת החנוכה, שבוע החופשה שלפני חג הפסח וחופשת הקיץ) נאלצים הורים עובדים למצוא הסדרי השגחה על ילדיהם הקטנים. הסדרים אלה עלולים להיות כרוכים בהיעדרות ההורים מהעבודה או בשיבוש יום העבודה שלהם, ועל כן בפגיעה בהיצע העבודה ובפריון העבודה שלהם. לפי אומדנים קודמים של בנק ישראל מדובר בפגיעה בתוצר בהיקף שנתי של כשני מיליארד ש"ח לכל הפחות.
בישראל מספרם של ימי חופשה במערכת החינוך, שאינם ימי חופשה בשאר המשק, גבוה בהשוואה בינלאומית. באותה עת - ושלא כמקובל בשאר מדינות העולם - מערכת החינוך בישראל פועלת שישה ימים בשבוע. על כן הועלתה ההצעה לבטל את הלימודים בימי שישי בד בבד עם קיצור חופשות במערכת החינוך במהלך שנת הלימודים וקיצור חופשת הקיץ.
מבנה החופשות במערכת החינוך משפיע על עבודת ההורים
סקר שערכו עתה קובי ברוידא ויוסי מרגונינסקי מחטיבת המחקר בבנק ישראל בקרב הורים לתלמידים בגנים ובכיתות הנמוכות באוכלוסייה היהודית העלה כי מבנה החופשות במערכת החינוך אכן משפיע על עבודת ההורים: כמחצית מהמשיבים העידו כי החופשות משפיעות עליהם לרעה בעבודה. בנוסף לכך, למעלה מ-15% מהמשיבים או בני זוגם לקחו את ילדיהם איתם לעבודה באותם ימים; ובין 5% ל-11% מהמשיבים או בני זוגם נעדרו מעבודתם באותם ימים - מבלי שלקחו ימי חופשה.
עוד נמצא בסקר כי כמחצית מההורים תומכים בהצעה לשפר את הסינכרון בין מבנה חופשות אלה לבין ימי העבודה הנהוגים במשק, תוך ביטול הלימודים בימי שישי וקיום לימודים בימים שכעת הינם ימי חופשה במערכת החינוך; כשליש מהמשיבים מעריך כי יישום ההצעה ישפיע לטובה על תפקודם בעבודה. רק כ-15% מההורים מתנגדים לתכנית ושיעור קטן עוד יותר מעריך שהיא תשפיע עליהם לרעה בעבודתם. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ההערכות כי יישום ההצעה יגדיל את פריון העבודה של ההורים ואת התוצר במשק, וזאת ללא עלות תקציבית נוספת.
מה זה שישונים?
אשר להקמת מסגרות העשרה בתשלום לילדי הגנים והכיתות הנמוכות בימי שישי ("שישונים"), כפי שבנק ישראל הציע, הרי כשליש מההורים השיבו כי ישתמשו בהן וכשליש השיבו כי לא ישתמשו בהן. אם השליש הנותר של המשיבים יתפלג בסופו של דבר בדומה לשאר ההורים, אזי כמחצית מסך ההורים בגיל הרלוונטי ישלחו את ילדיהם לשישונים.
עוד העלה הסקר כי 77 אחוזים מהתומכים בתכנית הסינכרון ימשיכו לתמוך בה גם אם תתאפשר עבודה מהבית בימי החופשה במערכת החינוך, ורק כ-2% מהתומכים יתנגדו לה במקרה כזה. שני הנימוקים המרכזיים שניתנו להמשך התמיכה בתכנית היו שקשה לעבוד מהבית כשהילדים בחופשה וכי רצוי שתהיה לילדים מסגרת בימים אלה.
שורה תחתונה
- 3.א"ב 02/12/2020 13:55הגב לתגובה זוהכי הרבה שעות עבודה ביום + פקקים ותחבורה ציבורית בלתי מספקת = פריון נמוך
- 2.יובל 02/12/2020 13:44הגב לתגובה זועצוב.הורים "עושים" ילדים ואז מחפשים כל הזמן מורים, בייביסיטר, סבא סבתאהכל רק כדי לא להיות קצת זמן איכות עם ילדיהם .
- א 24/01/2021 19:52הגב לתגובה זולהיפטר
- 1.דרור 02/12/2020 12:59הגב לתגובה זועם ישראל העובד תקוע שעות בפקקים . מגיע לעבודה עצבני ותשוש . עבודה מהבית למי שיכול ופתרונות תחבורתיים שורשיים ישנו את פני הבעיה .
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
