בנימין נתניהו וישראל כץ
צילום: ששון תירם

אושר סיוע לסטודנטים בהיקף של 800 מיליון שקל

התוכנית תכלול הרחב מערך המלגות לצד קידום תעסוקה והפחתה בשכר הלימוד על ידי קיזוז דמי אבטחה: "נלחמנו, והבאנו בשורה אדירה לסטודנטים בישראל״ 
אור צרפתי | (7)

בהמשך להנחיית ראש הממשלה על גיבוש תכנית סיוע לסטודנטים, סיכמו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר, ישראל כ"ץ, השר להשכלה גבוהה ומשלימה, זאב אלקין  על השקת תכנית סיוע כלכלית בסך של 800 מיליון שקל שתוענק  לציבור הסטודנטים. 

 

התכנית מורכבת משלושה רכיבי סיוע עיקריים – הרחבת מערך המלגות לסטודנטים, קידום תעסוקת צעירים והפחתה חד פעמית בתשלום דמי אבטחה למוסדות האקדמיים, כל זאת על מנת לסייע לציבור הסטודנטים שנפגעו כלכלית כתוצאה ממשבר הקורונה, לצלוח את המשבר ולהימנע מנשירה מלימודיהם האקדמיים.

 

הרחבת מערך המלגות:

הרחבת מערך המלגות לסטודנטים ומתן סיוע נוסף לעשרות אלפי סטודנטים במסגרת קרן הסיוע- מלגות אלה מחולקות על בסיס קריטריונים סוציו-אקונומיים. יודגש כי הרחבת קרן הסיוע, תכלול בין היתר מלגות לסטודנטים הלומדים במוסדות הלא מתוקצבים ובמכללות הטכנולוגיות, ולראשונה גם סטודנטים מהמכללות לחינוך. כמו כן, קוצרו לוחות הזמנים של המלגות כך שהזכאים להן יקבלו הודעה על כך כבר בחודש ינואר הקרוב.

הקמת כוח משימה לאומי של סטודנטים, בהובלה של רשות הצעירים במשרד לשוויון חברתי והתאחדות הסטודנטים הארצית – מערך ייעודי במסגרתו יזכו עשרות אלפי סטודנטים למלגת סיוע כלכלי בעבור פעילות חברתית בתחומים מגוונים בקהילה ביניהם התנדבות עם אזרחים ותיקים וניצולי שואה וסיוע למגזרים שנפגעו במהלך המשבר.

העדפת העסקת סטודנטים ע״י הרשויות המקומיות בצהרוני משרד החינוך – מתן עדיפות להעסקת סטודנטים בכלל מקצועות הלימוד במסגרת קול קורא של משרד החינוך לתגבור כוח האדם בצהרונים לכיתות א-ב. הקול הקורא המצוין מאפשר פוטנציאל תעסוקה לאלפי סטודנטים.

הרחבת מערכי הסיוע של המוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים עבור הסטודנטים בעקבות משבר הקורונה– המוסדות ירחיבו את  מערכי הסיוע לסטודנטים הלומדים במוסד.  

קידום תעסוקת צעירים:

פעולות לקידום תעסוקת צעירים – קידום מגוון פעולות ותכניות לקידום תעסוקת צעירים, בדגש על קבוצות אוכלוסייה בעלות שיעור השתתפות נמוך. תכניות אלה יבוצעו על ידי זרוע העבודה במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים בשיתוף עם התאחדות הסטודנטים.

הרחבת תכנית ההתמחויות – הרחבת שיתוף הפעולה המוצלח של מל"ג, התאחדות הסטודנטים הארצית ות"ת, קרן אדמונד דה רוטשילד ועמותת "אלומה" להרחבת תכנית התמחויות המאפשרת לסטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם לרכוש ניסיון מקצועי בעבודה בתחום לימודיהם תוך הכרה בנקודות זכות במקביל. יצוין כי במסגרת זאת, הקרן תגדיל את השתתפותה התקציבית בתכנית. 

קיראו עוד ב"בארץ"

הפחתה חד פעמית בתשלום דמי אבטחה במוסדות האקדמיים המתוקצבים: 

במסגרת זאת, המוסדות האקדמיים המתוקצבים הסכימו לבצע השנה הפחתה רוחבית של 50% בתשלום דמי האבטחה למוסד. יצוין כי כלל הסטודנטים במוסדות המתוקצבים יוכלו ליהנות מהטבה זו שתפחית את תשלומיהם בשנת הלימודים תשפ"א.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "הבטחנו לדאוג לסטודנטים שלנו - וקיימנו: בשיתוף פעולה עם התאחדות הסטודנטים אישרנו תוספת של 800 מיליון שקל לסיוע לסטודנטים במצוקה. נמשיך להביא עוד תכניות סיוע ולדאוג לכל אזרחי ישראל".

 

שר האוצר, ישראל כ"ץ: "אישור תכנית הסיוע לסטודנטים, מהווה בשורה גדולה לציבור הסטודנטים שהם דור העתיד של מדינת ישראל. כבר בגיבוש חבילת הסיוע הקודמת קיימתי מספר פגישות עם נציגי הסטודנטים ודנו בבעיות שאיתם מתמודדים הסטודנטים במדינת ישראל וכעת אנו מביאים סיוע משלים נוסף על מנת להקל על אוכלוסייה זו. אני מברך על שיתוף הפעולה של הגורמים השונים בגיבוש מתווה זה. אמשיך לפעול מול האתגרים הרבים, לעודד תעסוקה ולהוביל את המשק והכלכלה לצמיחה".

 

שר ההשכלה הגבוהה, זאב אלקין: "היום, כפי שהתחייבתי בעבר בכנסת, אנחנו ביחד עם משרד האוצר, ות״ת, המשרד לשירותים חברתיים, המוסדות, המועצה הלאומית לכלכלה והתאחדות הסטודנטים מביאים בשורה משמעותית לציבור הסטודנטים במדינת ישראל בהיקף של חבילת סיוע חרום כ800- מיליון שקל. סיוע זה מצטרף לכחצי מיליארד שקל כסיוע שוטף לסטודנטים בתקציב הרגיל של השכלה גבוהה במדינת ישראל ולחבילת סיוע של 100 מיליון שקל שהבאנו בקיץ. סיוע חרום זה יעזור לסטודנטים במדינת ישראל להתמודד עם משבר הקורונה ולהמשיך את לימודיהם. כפי שאמרתי בעבר אני רואה את תפקידי במידה רבה כשר הסטודנטים ואמשיך לעשות הכל כדי לעזור לציבור הסטודנטים, שהוא העתיד של מדינת ישראל. אני מודה לראש הממשלה ולשר האוצר שנתנו עדיפות לנושא הסטודנטים והנחו את גורמי המקצוע לגבש יחד אתנו את הפתרון הנחוץ".

 

יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, שלומי יחיאב: "נלחמנו, והבאנו בשורה אדירה לסטודנטים בישראל. חתימת ההסכם מגיעה לאחר חודשים ארוכים בהם ניהלנו מאבק בלתי מתפשר יחד עם אגודות הסטודנטים כדי לוודא שכל סטודנט וסטודנטית שנפגעו כלכלית, יזכו לסיוע שיאפשר להם לצלוח את המשבר, להשתלב מחדש בשוק העבודה ולהמשיך את לימודיהם האקדמיים. לצד מערכי הסיוע לסטודנטים, אנחנו נמשיך לתמוך את החברה הישראלית כולה ובמסגרת ההסכם נקים מערך סטודנטיאלי לאומי לתמיכה במסגרות החינוך ואוכלוסיות נוספות שנפגעו כלכלית במשבר. ברצוני להודות לשר להשכלה גבוהה זאב אלקין, שר האוצר ישראל כ"ץ, יו"ר הות"ת פרופסור יפה זילברשץ, והמוסדות האקדמיים המתוקצבים על המאמץ הרב לגיבוש המתווה וההכרה בחשיבותם של הסטודנטים לעתיד החברה הישראלית".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    "סטודנטים"? 21/12/2020 11:36
    הגב לתגובה זו
    לטפילים, נבערים, נחשלים ומשתמטים מתועבים וניקלים?
  • 6.
    רק סער יעשה שינוי סוף סוף בנאדם הגון (ל"ת)
    סהר 09/12/2020 19:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    התחילו לקרוא לאברכים סטודנטים? (ל"ת)
    אבי 22/11/2020 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מנש 17/11/2020 15:37
    הגב לתגובה זו
    בשורה עלאק..
  • 3.
    רומי 16/11/2020 21:55
    הגב לתגובה זו
    העיקר שהמרצים למדעי הכלום ושום דבר ימשיכו להתפרנס על חשבונכם
  • 2.
    מה זה דמי אבטחה? 100 שקל? (ל"ת)
    אורן 16/11/2020 20:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סליחה,,אתם נראים לא אמינים 16/11/2020 19:36
    הגב לתגובה זו
    סליחה,,אתם נראים לא אמינים
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

תיירות במרוקו קרדיט: גרוקתיירות במרוקו קרדיט: גרוק

בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות

התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב


הדס ברטל |

ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.

אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.

במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air),  אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.

מטוס
 וויזאייר קרדיט: מתוך אתר החברה
מטוס וויזאייר - קרדיט: מתוך אתר החברה


אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.