דוח בנק ישראל: למעלה מ-30% מהחברות בבורסה נמצאות בסיכון פיננסי
לחברות האלו יש חוב פיננסי של כ-50 מיליארד שקל; תרחיש הבסיס של בנק ישראל מעריך חזרה להגבלות מחמירות ברבעון האחרון של 2020 ושיעורי השבתה דומים לרמות של חודשים מרץ-מאי
מניתוח של כלכלני בנק ישראל שבחן את האיתנות הפיננסית של החברות ואת הנזילות עולה כי למעלה מ-30% מהחברות בבורסה נמצאות בסיכון פיננסי משמעותי. לטענת הכלכלניםההסתברות של חברה להיקלע לקשיי תזרים וקשיים בהון בשנת 2020 עולה ככל שהחברה קטנה יותר וממונפת יותר.
תרחיש הבסיס של בנק ישראל מעריך חזרה להגבלות מחמירות ברבעון האחרון של 2020 ושיעורי השבתה דומים לרמות של חודשים מרץ-מאי. עם זאת ברבעון הנוכחי הערכות הן שהממשלה תבטל את ההגבלות בקצב בינוני. על בסיס תרחיש זה קיימת עלייה בהוצאות המימון של החברות שתצטרכנה למחזר את החוב. תרחיש זה הינו נורת אזהרה לממשלת ישראל שצריכה לפעול ככל יכולתה להימנע ממצב של הגבלות מחמירות נוספות בהמשך בשנה- המשמעות הפיננסית שעולה מדו"ח עלולה להיות הרסנית למשק.
לחברות שעלולות להיתקל בקשיי נזילות או בפגיעה משמעותית בהון, במידה ויתממש התרחיש במודל, יש חוב פיננסי בסכום של כ-50 מיליארד שקל (כ-18% מסך החוב הפיננסי של החברות שנבדקו). עם זאת, צעדים שינקטו החברות כגון מימוש נכסים והזרמת הון צפויים למתן את האפקט השלילי של המשבר על כושר ההחזר שלהן.
עוד מציינים בבנק ישראל מניתוח תשואות האג"ח - כי השוק מתמחר את הסיכונים הנשקפים מגורמי היסוד של החברות כפי שהם עולים מהתחזיות המוצגות.
- האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
- הנפקה מוצלחת לג׳מיני - מזנקת ביום המסחר הראשון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממצאים בנק ישראל
בנק ישראל בדק שני קריטריונים - האחד, כושר הפירעון ויכולת הנזילות של החברה, והשני - היכולת של החברה לספוג הפסדים. בעיית הנזילות עלולה להתרחש בעקבות משבר הקורונה, אך ייתכן שההון שלה איתן ולכן נדרשים שני המבחנים ולא רק מבחן הנזילות. חברה עם נזילות חלשה והון איתן מוגדרת כחברה סולבנטית שנקלעה למצוקת נזילות זמנית.
דוח בנק ישראל בדק 286 חברות כאשר יש ענפים שלא נלקחו בחשבון (בנקים, גז, ביומד,פיננסים ועוד) וגם 12 חברות עם הון עצמי שלילי שעוד לפני הקורונה נמצאות במשבר פיננסי.
הדוח מצביע על 22 חברות בעלי נזילות נמוכה ואיתנות פיננסית נמוכה - כלומר אלו חברות בסיכון גבוה יותר. 44 החברות הנהנות מאיתנות מבחינת ההון, אך עלולות להיקלע למצוקת נזילות בלבד. חברות אלו יכולות לנקוט בצעדים, כגון מימוש נכסים, גיוס חוב או הזרמת הון, שימתנו את האפקט השלילי של המשבר עליהן. 14 חברות נוספות יש איתנות פיננסית נמוכה אך נזילות טובה לתקופה הקרובה ואלו בעלי פוטנציאל פגיעה בטווח הרחוק. ו-206 חברות צפויות להתמודד פיננסית גם בתרחיש של הגבלות ברבעון האחרון.
- 21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
- ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...
- 6.ליש 30/07/2020 08:56הגב לתגובה זוכתבה משעממת ולא מובנת סיבת הכתיבה לאיזה חברות התכוון המשורר
- 5.נשמע רע.. נראה רע.. זה רע ..זה לא הזמן לפזר כספים (ל"ת)חיים 29/07/2020 15:23הגב לתגובה זו
- 4.אידיוט 28/07/2020 22:18הגב לתגובה זומעל 70% מהחברות בבורסה נמצאות בסיכון פיננסי.
- 3.ערן 28/07/2020 18:11הגב לתגובה זוהמשקיעים ומשעבדים החברה בהלוואות ולוקחים דיבידנדים ומשכורות עתק.
- 2.[email protected] 28/07/2020 17:49הגב לתגובה זובלי תוכן אלו סתם פיטפוטים.
- יגלו לך את החברות אחרי שיפלו כדי לגנוב מהמשקיעים (ל"ת)הלוחם 31/07/2020 01:49הגב לתגובה זו
- נס 29/07/2020 02:59הגב לתגובה זואולי באתרי מחקר שווקים פיננסיים
- 1.תעזרו למשק ולבורסה ותקנו אגח קונצרני כמו שהודעתם (ל"ת)תתעוררו בבנק ישראל 28/07/2020 15:40הגב לתגובה זו

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.