האם ממשלת ישראל נוקטת בצעדים הנכונים כדי להתמודד עם משבר הקורונה? כדי להשיב על שאלה זו ראוי להפיק לקחים מההיסטוריה, לזהות את הטעויות וההצלחות שהיו בעבר ועל בסיס זה לנסות לשפוט את התנהגות קובעי המדיניות אצלנו כיום. ארה"ב והעולם כולו חוו את המשבר הכלכלי העמוק ביותר בתקופה 1929-1940. המשבר החל לקראת סוף 1929 בתקופת כהונת הנשיא הרברט הובר שלא עשה הרבה כדי להציל את המשק האמריקאי והעולם מן המשבר האיום שתקף אותו.

הובר דאג לכך שתקציב הממשלה האמריקאית יהיו מאוזן עד לשנת 1932 שבה ירד מהשלטון והוחלף על ידי פרנקלין רוזוולט שנקט במדיניות שונה לחלוטין. בתקופת כהונתו של הובר ירד התוצר האמריקאי בעשרות אחוזים והאבטלה הגיעה לכ- 25% מכוח העבודה עם למעלה מ-15 מיליון מובטלים. רוזוולט שהחליף אותו נקט במדיניות הידועה בשם "ניו דיל" - שתי תכניות לשיקום הכלכלה שהראשונה שבהן הופעלה בשנים 1933-1934 והשנייה בשנים 1935-1938, כשבמסגרת התוכנית הוצע סיוע חירום לבנקים, לתעשייה ולחקלאות. כמו כן, בוצעו עבודות ציבוריות, קודמה חקיקה ששיפרה את מצב העובדים וחוקק שכר מינימום.

לנוכח המשבר העומד לפנינו ולפני העולם כיום נשאלת השאלה האם הממשלה נוקטת בצעדים הנכונים כדי להתמודד עם המשבר. ראוי להפיק לקחים מן ההיסטוריה, ולשם כך לנסות לשפוט את התנהגות קובעי המדיניות בארה"ב בתקופת המשבר הגדול ואת השלכות המדיניות שבה נקטו. בתקופת הובר שנקט במדיניות של איזון תקציבי ואי התערבות מסיבית במשק, צלל המשק לשפל העמוק ביותר בהיסטוריה ולעומת זאת בתקופת רוזוולט שנקט במדיניות של התערבות, ופחות הקפיד על איזון תקציבי, המשק האמריקאי חווה תנודות משמעותיות במחזור העסקים ולבסוף נחלץ באופן הדרגתי מן המיתון. במהלך המיתון הגדול הציע כלכלן בריטי בשם ג'ון מיינרד קיינס גישה חדשה לפיה בעת משבר על הממשלה להגדיל את הוצאותיה ולהפחית מסים וכן להדפיס כסף, כשיישום הגישה הקיינסיאנית הוביל ליציאה הדרגתית מן השפל.

בימים אלה נידונות על ידי משרד האוצר הנחיות לגבי ההעסקה של עובדים בסקטור הציבורי. על פי טיוטת ההצעות יש להוציא לחופשה חלק גדול מעובדי המגזר הציבורי ולהעסיק רק כ-30% במתכונת חירום. הממשלה מציעה שיתר העובדים יוצאו לחופשה שנתית או לחופשה ללא תשלום שתזכה בקבלת דמי אבטלה. בשלב זה המטרה היא להוציא לחופשה עד לאחר הפסח מאות אלפי עובדים של הסקטור הציבורי, ובכך לאפשר שמירה על בידוד האוכלוסייה במטרה להילחם במגפת וירוס הקורונה. עם זאת, הממשלה אינה קובעת מה יקרה עם עובדים אלו לאחר חופשת הפסח, האם ישובו לעבודתם, האם יפוטרו? אי הוודאות שנוצרת עבור מאות אלפי המשפחות תשליך הן על מצבם הנפשי הירוד ממילא והן על נכונותן להתמיד ברמת התצרוכת שאליה היו רגילים. הפחתת התצרוכת תוביל לגלישה עמוקה ומהירה יותר של המשק למיתון ועשויה לדחוף את המשק לתהומות.

• גבאי מדלג, טיומקין שוב שולף, וצה"ל לא מפסיק להיות מובך
• האוצר: "הגודש בנמלי הים גורם לנזק של 14 מיליארד שקל בשנה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמנהלי מוסד אקדמי, כל הנחייה המגבילה את המוסדות בהעסקת העובדים המנהליים עשויה ליצור קשיים רבים ביכולת להמשיך ולהתנהל בתקופה קשה זו. אנו סבורים שהממשלה צריכה להשאיר בידי מנהלי המוסדות הממשלתיים השונים את ההחלטה לגבי העסקת עובדים ולאפשר לכל עובד שיוכל לעבוד מן הבית להמשיך בעבודתו בהתאם להחלטת המנהלים. עם כל הכבוד לרגולציה, ועם כל ההבנה לכללים אחידים להעסקה במגזר הציבורי, אלו אינם זמנים רגילים. החלת כללים אחידים לכל המגזר הציבורי והגופים הנתמכים, ללא הבדל בתחום העיסוק (כגון: אקדמיה, חינוך פורמלי, חינוך בלתי פורמלי, משרדי ממשלה, עמותות שונות ועוד), אינה הדרך לטפל במשבר באספקט התעסוקתי והכלכלי וההשלכה ארוכת הטווח, עלולה להיות הרת אסון.