קורקינט של בירד
צילום: נועם בראל

4 דברים שכדאי לכם לדעת לפני שתעלו על הקורקינט של בירד

הקורקינטים מושכים, אופנתיים וזמינים ברחבי ת"א ור"ג. ניתן להרוויח דמי כיס מלהיות "צפר", אבל אם העניינים מסתבכים ההסכם עם בירד מותיר אתכם חשופים
נועם בראל | (7)

נספח חדש לנוף התל אביבי ממנו אי אפשר להתעלם בחודשים האחרונים הם הקורקינטים הפזורים ברחובות העיר של חברת Bird העולמית. יצאנו לבדוק מהו המודל הכלכלי מאחורי המיזם ומה חשוב לדעת לפני שעולים על אחד הכלים אותם מציעה החברה.

ראשית, קצת רקע. Bird היא אחת מחלוצות תחום הקורקינטים השיתופיים, לצד חברות נוספות כמו Lime ו-Spin, שהובילו את הזינוק בענף בשנה האחרונה. בסבב הגיוס הראשון שלה גייסה החברה 15 מיליון דולר, בסבב השני שלה גייסה 100 מיליון דולר, ובסבב הגיוס השלישי שנחתם ביוני האחרון גייסה כבר 300 מיליון דולר מ-Sequoia Capital, כאשר סבב הגיוס האחרון למעשה הכפיל ברבעון אחד את שווי החברה המוערך ממיליארד דולר, לשני מיליארד דולר.

כמה זה עולה לנו?

בישראל החברה החלה לפעול תל אביב, אך לפני שבועיים הגדילה את טווח הפעילות לרמת גן. בירד מציעה ללקוחותיה השכרת קורקינט בתשלום של 5 שקלים לתחילת נסיעה וחצי שקל על כל דקת נסיעה. כלומר, על נסיעה של 5 דקות תשלמו 7.5 שקלים. נשמעו לא מעט טענות על כך שהשירות יקר, אך מבט חטוף בהסכם המשתמש של החברה מגלה שלא רק זה צריך להטריד את המשתמשים.

אין ביטוח, אין אכיפה

על פי הסכם המשתמש, החברה למעשה מסירה מעליה כל אחריות לבטחון הרוכב, וזאת כאשר קורקינט ידוע כאחד הכלים המסוכנים לרכיבה ומצריך מהרוכב להתרגל לנסיעה בצורה שבהרבה מהמקרים חדשה עבורו. 

בין היתר, מבקשת בירד כי הרוכב יהיה לפחות בן 18, כאשר לא ברור איך נאכפת הדרישה הזו, ובנוסף דורשת מהרוכב לשים קסדה, לא לנסוע עם שום תיק מכל סוג שהוא, ולא לנסוע בשעות הלילה, כאשר על כל אלה מחייבת בירד המשתמש לנסוע אך ורק על כבישים ולא על מדרכות או שבילים להולכי רגל, כשאין שום כיסוי ביטוחי למשתמש מטעם החברה.

גם אם הקורקינט ישרוט מרצדס  - הסעד המירבי הוא 25 דולר

על פי תנאי המשתמש של בירד, החברה לא לוקחת על עצמה שום אחריות, ומציינת כי בכל מקרה, הסעד המקסימלי אותו תוכל לראות ממנה עומד על 25 דולר, לא משנה מה קרה לך או איזה נזק גרמת, ומדגישה כי אין למשתמש שום אפשרות לתבוע את החברה לא פרטנית ולא בתביעה ייצוגית. 

הצפרים - חוסכים מחסנים וכח אדם 

בירד  לא מאפשרת שימוש בקורקינט בין 22:00 ל-7:00 בבוקר, כאשר בזמן הזה נכנסים לפעולה ה"צפרים" של החברה, אותם אנשים להם החברה משלמת כדי שיטעינו את הכלים במהלך הלילה ויחזירו אותם ל"קן" - מקום מרכזי בעיר בו ניתן יהיה לאסוף אותם לשימוש. החווייה הזו, במסגרתה כל קורקינט מופיע על מפה האפליקציה ונעלם ממנה לטובת הטענה ככל שמתקרבים אליו, הייתה הסיבה הראשונה לשריפת הקורקינטים של החברה ברחבי לוס אנג'לס על ידי ההמונים.

קיראו עוד ב"בארץ"

הצפרים של החברה מרוויחים בין 20 ל-70 שקל עבור כל קורקינט שהם מטעינים, והחברה מרוויחה פעמיים - גם מכך שהיא לא צריכה לשלם עבור החשמל ועל מחסנים גדולים (שכירות, ארנונה וכו') וגם מהעובדה שהקורקינטים נמצאים בבית של מישהו ולא בחוץ ברחוב בשעות לילה, כשהם חשופים לונדליזם.  

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משוגעים 28/11/2018 15:41
    הגב לתגובה זו
    שרפו לעצמם 300 מיליוטן דולר! Avis Budget Group, Inc. (CAR) - נסחרת בנאסדק נראה לי חברת השכרה קצת יותר כגולה ושווי השוק שלה הוא 2.3 מיליארד דולר
  • 6.
    איך זה יכול להיות? 28/11/2018 15:38
    הגב לתגובה זו
    מי הפראיירים האלו? חברה להשכרת קורקינטים שווה 2 מיליארד דולר ונתנו להם 300 מיליון $ אני לא מאמין
  • 5.
    אמיר 28/11/2018 11:36
    הגב לתגובה זו
    עד שיעלמו מהנוף הישראלי
  • 4.
    אייל 28/11/2018 09:43
    הגב לתגובה זו
    אתה היית מבטח ישראלי בן 20 בתל אביב ב7.5 שח?מה החברה רשמה אם החלטת לדפוק מרצדס? נראה הוגן
  • 3.
    תמר 28/11/2018 09:42
    הגב לתגובה זו
    70 שקל ליום טעינה או לחודש?
  • 2.
    שט 28/11/2018 09:19
    הגב לתגובה זו
    יותר משתלם לקנות ב 3000 קורקינט או אופניים. כפי שהקורקינט בתמונה נראה מחירו 2000 עד 3000 שקל. החניה של קורקענט היא בכל מקום לכן אין שום ערך לחניות השיתופיות.
  • 1.
    אנשי עסקים ממולחים (ל"ת)
    מומחה לקנוניות 28/11/2018 05:42
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל