נתניהו על סודהסטרים: "מברך על עסקת הענק. תעשיר את קופת המדינה"
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס היום (ב') לעסקת רכישת סודהסטרים ואמר כי "הרכישות הגדולות האחרונות של חברות ישראליות מוכיחות לא רק את היכולות הטכנולוגיות אלא גם את היכולות העסקיות שהתפתחו בישראל. אני מברך על עסקת הענק שתעשיר גם את קופת המדינה וכן על ההחלטה החשובה להשאיר את החברה בישראל."
- 6.כעת , להשלים חוב ממש 21/08/2018 09:20הגב לתגובה זוקופת המדינה מועשרת מכל האקזיטים וההשקעות שנעשות על ידי אחרים בכך שנכנסים מיסים גדולים מאוד לקופת המדינה . הרבה אקזיטים היו, אקזיטים שבאמת מעשירים. הגיע הזמן , לתת לנכים מזכורת מינימום. ולא לחברי ממשלה הגיע הזמן לכבד החלטת ממשלה ופסק דין ולשלם לגמלאי משטרה ושבס ושוטרים וסוהרים את התשלומים שמתעכבים למעלה מעשור הגיע הזמן להעלות שכרם של ניצולי שואה וקשישים ולדאוג לטיפול נאות יותר באוכלוסיה זו
- 5.ביבי כתבי האישום בדרך לא יעזור לך כלום בפקה פקה שלך. (ל"ת)אזרח 20/08/2018 19:18הגב לתגובה זו
- 4.הררי עדי 20/08/2018 18:55הגב לתגובה זובראיון בגל״צ אמר הבעלים של סודה סטרים כי המס במקרה הזה הוא ממש ממש לא!
- 3.איך ביבי הטפיל מתגאה בעבודה של אזרחים. (ל"ת)רועי 20/08/2018 17:41הגב לתגובה זו
- 2.יונתן 20/08/2018 17:36הגב לתגובה זוכל שקל שנכנס לתקציב המידנה הולך לחרדים או להתנחלויות אנחנו החליוניים הפראיירם ממשיכים לשלם על כל הבטלנים על חינוך חינם עלאק.... על בריאות חינם עלאק.. על סיפורי סבתא של ביבי .... בבחירות נשחיל לקלפי הכל חוץ מהשילוב- ביבי - בנט/ שקד וליברמן לחרדים צריך לתת הזדמנות לצאת לעבודה ... אנחנו כבר עייפים .. האלונקה שלנו כבדה מאד
- 1.מי שיהנה מהכסף זו המשפחה הקיסרית והדתיים!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)רני 20/08/2018 17:34הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
