השכר החציוני האמיתי של השכירים בישראל - הנה הניתוח
מידי חודש מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתון השכר הממוצע לעובד שכיר. ביולי האחרון השכר הממוצע עמד על קצת מעל 10,000 שקלים. אבל הגישה הרווחת היא שמדובר בנתון מעוות, שכן הוא משקלל גם אנשים שמרווחים למשל מיליון שקל בחודש ואלו מושכים חזק מעלה את הממוצע שכביכול הופך ללא רלוונטי. לכן ההערכה היא שנתון השכר החציוני, כלומר השכר שמרבית העובדים במשק משתכרים, הוא הנתון האמיתי. הנתון הזה עומד כיום על סביב 6,400 שקלים. נשמע נמוך, נכון? אפילו עד כדי לתהות איך לעזאזל חיים עם שכר כזה בישראל מבלי להגיע לחרפת רעב. אז ליאור תבורי, שמפעיל את הבלוג 'נער אוצר' (תעשו גוגל, מומלץ מאוד) סבור שהנתון הזה הוא ממש לא הנתון האמיתי, ושהנתון האמיתי גבוה בהרבה.
תבורי, בעל תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון שעבד מספר שנים בתפקידים שונים באוצר, כותב בבלוג שלו כי הקשר בין נתון "השכר החציוני" לבין התמונה שהתקשורת מציירת לנו הוא שגוי לחלוטין.
1. ראשית מסביר תבורי כי לפי נתוני הביטוח הלאומי שמהם נגזר אותו שכר חציוני, ניתן לראות תבנית מעניינת - מי שעובד רק חודש-חודשיים בשנה, השכר הממוצע שלו עומד על 3,406 שקלים בלבד, ואילו מי שעובד 12 חודשים בשנה משתכר 11,603 שקלים. לטענתו ההסבר לכך קשור לזה שאלו שעובדים חודש-חודשיים בשנה בלבד, אלו בדר"כ סטודנטים בחופשת סמסטר או תלמידים בחופשת קיץ. הגיוני שהשכר שלהם לא יהיה גבוה והם מהווים 5% מהשכירים במשק. אלו שעובדים עד 5 חודשים בשנה מהווים עוד 7.3% ומשתכרים 4,370 שקלים בלבד בממוצע. זה אותו הדבר ואף הם מושכים חזק מטה את אותו שכר חציוני ולא בצדק.
2. עיוות נוסף שמציין תבורי הוא שהשכר החציוני אינו מתייחס לחלקיות משרה. בבלוג שלו מסביר תבורי כי לפי נתונים של הלמ"ס כ-28% מהעובדים במשק מועסקים במשרה חלקית, ורובם המכריע (בערך 84%) עובד במשרה חלקית מרצונו (נמצא בגמלאות, סובל ממחלה, מטפל בילדים במשק הבית ועוד). אלו שעובדים במשרה חלקית כמובן גם משתכרים פחות בהסתכלות חודשית, ולכן טוען תבורי כי לא יהיה נכון לספור אותם כמי שמושך את השכר החציוני (והממוצע) כלפי מטה, אלא יהיה יותר נכון להתאים את השכר שלהם לשכר שהיו מקבלים אם היו עובדים במשרה מלאה. בגלל שאין מספקי נתונים לגבי אותם עובדים בשכר חלקי, תבורי בוחר להשמיט את אותם עובדים (רק אלו שמועסקים במשרה חלקית מרצונם) בניסיון להגיע לנתון השכר האמיתי.
- השכר הממוצע ברעננה קרוב ל-22 אלף שקל וכמה מרוויחים בערים אחרות?
- בידקו באיזה עשירון אתם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל היעדר נתונים לצורך ביצוע ההשמטה הזו, תבורי מוצא כי 30.5% מהשכירים במשק משתכרים מתחת לשכר מינימום, עניין שכמובן לא נשמע סביר (זה בניגוד לחוק שכר מינימום), ולכן ניתן להניח שרובם הם עובדים במשרה חלקית ושזו הסיבה לשכך ששכרם נמוך משכר המינימום. תבורי יוצא מנקודת הנחה שמרבית האנשים שמשתכרים מתחת לשכר מינימום הם שילוב כלשהו של מועסקים במשרה חלקית ועובדים בשחור. כאשר הוא משמיט את מרבית האנשים שמשתכרים מתחת לשכר מינימום (ומשאיר את חלקם בהנחה שהם מועסקים ע"י כאלו שעוברים על החוק או כאלה שעובדים במשרה חלקית בניגוד לרצונם), התפלגות השכר החציוני נראה לפתע שונה מאוד.
- 19.גרין 10/11/2016 22:16הגב לתגובה זוכי שכר חציוני במשק הוא השכר שמקבל העובד ביו זה שמקבל השכר הגבוה ביותר לזה שמקבל את השכר הנמוך ביותר, לא משנה אם עובד חצי משרה או שתי משרות, שכר זה אומר כמה מרוויח האיש באמצע. כך מקובל בכל העולם ותבורי מנסה פה להתחכם.
- 18.מדינה בקריסה כלכלית מכל הבחינות די (ל"ת)נמאסססססס 06/11/2016 19:54הגב לתגובה זו
- 17.טימטום גדול ואני מהמר גם שהוא מרוויח מעל 20 נטו (ל"ת)הכל שקרים או.... 28/10/2016 14:55הגב לתגובה זו
- 16.יעקב 28/10/2016 14:46הגב לתגובה זולא ברור אם זה לא מקזז. חוץ מזה בסופו של חודש זה מה שמביאים הביתה. מחצית מהאוכלסיה ועם זה חיים בע"ה
- 15.זוועה גלון 28/10/2016 14:45הגב לתגובה זומקבלי כספים מעמותות אנטישמיות, שודדי הבנקים, גונבי תוצרת חקלאית, גובי דמי חסות, מקבלי שוחד שמאלנים, מקבלי מעטפות דולרים, בקיצור ההון השחור שמגיע ל- 50 מיליארד ₪ בשנה.
- 14.אמיע 28/10/2016 13:08הגב לתגובה זומה שאומר שאנשים לא מדווחים על כל ההכנסות. זה נפוץ בעיקר בעשירונים החלשים ביותר. חוצמזה תזכרו שכמעט כל הסטודנטים נחשבים עשירון תחתון, גם בנים להורים עשירים. אבל ברור לכל בר דעת שזה סטטוס זמני
- 13.מה אפשר לקנות עם הכסף חתיכת נער שליחויות . (ל"ת)בא 28/10/2016 13:06הגב לתגובה זו
- 12.למה להפריע לשמאל לפמפם שרע פה???????? (ל"ת)החיים שלנו תותים!!! 28/10/2016 12:16הגב לתגובה זו
- בא 28/10/2016 13:08הגב לתגובה זו99 אחוז , גרוע כאן מאוד , הכול כאן יקר מאוד .
- 11.צביקי 28/10/2016 12:14הגב לתגובה זודי לבלבל במוח, שכיר בישרל מרוויח באזור ה6000 עד 7000 שח ברוטו, יש מדדי מיקום מרכזי: שכיח, חציון, ממוצע ואמצע הטווח יש מדדי פיזור: טווח בין רבעוני וסטיית תקן, החציון בישראל הוא באזור ה6000, בדיוק חצי מרוויחים פחות וחצי יותר, הצרה היא שהשכר השכיח במשק קטן מהחציון, מכיוון שזאת התפלגות חיובית, וככה הציבור בקושי סוגר את החודש, בקיצור, כתבה מלאה בקשקושים
- 10.טל 28/10/2016 11:22הגב לתגובה זויכול לדחוף אותם לת... בשטח העובדות מדברות בעד עצמן. מדינת ישראל מובילה מבין מדינות הocd בפערים בין עניים לעשירים, כל ילד רביעי עני! , אנשים בפריפריה ובשכונות של מרכז הארץ מחפשים אוכל בפחים , נתמכים ביטוח לאומי , מתאבדים כי פשוט אין איך לחיות.
- אבי 07/11/2016 21:16הגב לתגובה זועד עכשיו לא הבנתי למה לבת שלי יש רק שלשלה ילדים. ורק עכשיו הבנת את הסיבה. פשוט היא לא רוצה את הילד הרביעי שהוא ילד עני.
- בא 28/10/2016 13:12הגב לתגובה זומחכים לה בגיהנום ,ועכשיו גם לו . זה לא שטויות ילדותיות , אני מכיר מישהי שעברה חוויה חוץ גופית בזמן ניתוח ,ואחכ במשך כמה שנים ראתה הילות של אנשים ,שזה היה נורא בשבילה בגלל שראתה מחלות ,כמו כתמים שחורים .
- 9.תום 28/10/2016 11:17הגב לתגובה זובוקר טוב אליהו נזכרתם עכשיו שאנחנו מדינה מושחתת
- 8.דוד 28/10/2016 11:13הגב לתגובה זוציטוט: "לכן ההערכה היא שנתון השכר החציוני, כלומר השכר שמרבית העובדים במשק משתכרים,". -- טעות ! חציון מסמל את גובה המשכורת האמצעי שחצי האוכלוסיה מעליו (אפילו בשקל), וחצי האוכלוסיה מתחתיו. ולכן נער האוצר שמבלבל את המוח, אם חישובים לא רלוונטים, כי גם הסטודנטים או בעלי המשכורות החלקיות הרי בפועל - במציאות, לא מרוויחים יותר!! כעת , גם אם נניח שהחציון הוא 7000 שקל, עדיין צריך לראות את ההמשך , יכול להיות שבין 7,000 ל7,100 יש מליון איש. שנחשבים מעל הפרמטר אבל החיים שלהם אותו חרה..
- 7.דוד 28/10/2016 11:07הגב לתגובה זוציטוט: "לכן ההערכה היא שנתון השכר החציוני, כלומר השכר שמרבית העובדים במשק משתכרים,". -- טעות ! חציון מסמל את גובה המשכורת האמצעי שחצי האוכלוסיה מעליו (אפילו בשקל), וחצי האוכלוסיה מתחתיו. ולכן נער האוצר שמבלבל את המוח, אם חישובים לא רלוונטים, כי גם הסטודנטים או בעלי המשכורות החלקיות הרי בפועל - במציאות, לא מרוויחים יותר!! כעת , גם אם נניח שהחציון הוא 7000 שקל, עדיין צריך לראות את ההמשך , יכול להיות שבין 7,000 ל7,100 יש מליון איש. שנחשבים מעל הפרמטר אבל החיים שלהם אותו חרה..
- 6.מאיר 28/10/2016 10:33הגב לתגובה זוניתוח בהיר וצח, משכנע ביותר!!
- 5.אזרח 28/10/2016 10:13הגב לתגובה זוהוא באמת חושב שחצי מהשכירים מרוויחים 10000 שח לחודש ? איפה הוא חי החייזר הזה ?
- זה טפיל מושחת ,וטפילות היא שחיתות . (ל"ת)בא 28/10/2016 13:13הגב לתגובה זו
- 4.אובייקטיבי 28/10/2016 09:15הגב לתגובה זו1.את סך היקף המשרות בשוק קובע הביקוש ולא הרצון להרוויח 2.גם אם היה רוצה סטודנט לעבוד בהיקף מלא - לא קיימת פלטפורמה לכך ובמאקרו: העגל רוצה לינוק אבל לפרה יש כמות נתונה של חלב השוק לא "יתנפח" וגם לא היקפי המשרות יש מאיין מה שקובע הוא כושר הקניה בארץ ואו בחו"ל ואין יותר מזה....
- 3.ארי שביט מהסמאל. מטריד נשים רבות? הסמאל מטורף! (ל"ת)אזרח מתון 28/10/2016 08:07הגב לתגובה זו
- 2.Yossi 28/10/2016 07:51הגב לתגובה זולא מעניינות העובדות. הפאסימיות, ההתקרבנות והמרוץ הפריווילגי לתחתית היא לחם חוקם הפוליטי, והם לא ינוחו עד שלא יוותר אפילו מגזר אחד בישראל שאינו מרגיש דפוק.
- 1.אזרחית 28/10/2016 05:22הגב לתגובה זו1. 150000 מורים אינם נמצאים בסטטוס של שכר ממוצע ודאי לא בשכר החציוני. וציבור זה נהנה מכלל ההפרשות הנלוות. 2. מה שכרה של קופאית ברשתות המזון בישראל ? רחוק מלהגיע אל השכר החציוני. 3. סקטור השכירים-עצמאים בישראל צריך לקזז משכר הנטו שלו תשלומי פנסיה. מה שנותר לו אינו מתקרב לשכר החציוני המוצע ע"י בעל המאמר. 4. לך אל השווקים הפתוחים בימי שישי (בצהרים) ותמצא אלפי מלקטים. אזרחים בישראל. 5. אוי לבושה. 68 שנים להקמת המדינה ועדיין עתיד קודר מצפה למחצית האוכלוסייה.
- עופר 28/10/2016 10:41הגב לתגובה זומורים צעירים לא מגיעים לחציון אך מורים יותר ותיקים מגיעים ואף עוברים את החציון.מורים רבים גם מעבירים שיעורים פרטים ורובם עושים זאת בשחור.
- משה 28/10/2016 10:11הגב לתגובה זומראש כל הפרסום שלשכר ממוצע וחציוני זה על ברוטו ולא על נטו.
.jpg)
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
