הלמ"ס: אלו היו השמות הפרטיים הכי נפוצים ב-2014

נתון מעניין: עקב מבצע צוק איתן חל גידול במספר ההורים שבחרו בשם איתן לבנם
לירן סהר | (2)
נושאים בכתבה שמות

השם הנפוץ ביותר בקרב ילידי שנת 2014 היה מוחמד, 2,650 בנים מוסלמים שנולדו ב-2014 נקראו בשם זה. השם הנפוץ ביותר אחריו היה נועם שניתן לכ-2,000 ילדים (כ-1,600 מהם  בנים יהודים  וכ-400 בנות), כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השם השלישי בשכיחותו היה יוסף, שנפוץ בקרב בנים יהודים (למעלה מ-1,350) ובנים מוסלמים (כ-600). השם אריאל שהיה הרביעי בשכיחותו הנו שם הניתן הן לבנים והן לבנות (כ-1,300 וכ-500, בהתאמה). גם השמות הבאים ברשימה - אורי ודניאל - הם שמות הניתנים לשני המינים.

בקרב הבנות היהודיות השם הנפוץ ביותר היה נועה, 1,478 בנות נקראו בשם זה ב-2014. זהו השם הנפוץ ביותר בקרב בנות יהודיות מזה 15 שנים. עם זאת השם נועה נמצא במגמת ירידה. תמר היה השם השני בשכיחותו (1,380 בנות נקראו בשם זה) אחריו היו: שירה (1,200), מאיה (1,200), יעל (1,135), אדל (1,110), טליה (1,060), אביגיל (1,040), איילה (930) ושרה (860). 

השם רומי נמצא במגמת עלייה ועלה למקום ה-15 לאחר שהיה במקום ה-29 בשנה שלפניה. למעשה מאמצע שנות התשעים מספר הבנות הנקראות בשם זה עולה. לעומתו השם רוני שהיה בשנת 2013 במקום ה-12 יורד למקום ה-19 (ראו תרשים 2). גם השם אדל ממשיך להיות פופולרי, וחלה עלייה במספר הבנות הנקראות בשם זה. 

השם הנפוץ ביותר בקרב בנים יהודים היה נועם (1,600 בנים נקראו בשם זה) ואחריו היו: אורי (כולל אוּרי ואוֹרי), דוד, יוסף, איתי, אריאל, איתן, דניאל, יהונתן. בשנת 2012 רק 36 בנים נקראו בשם עובדיה. בשנת 2013, השנה שבה נפטר הרב עובדיה יוסף, 117 בנים נקראו בשם זה ובשנת 2014 - 209 בנים. השם איתן עלה מהמקום העשירי שבו היה בשנת 2013 למקום השביעי. העלייה במספר הבנים בשם איתן התרחשה במקביל לחודשי מבצע צוק איתן שכנראה השפיע על חלק מההורים לבחור בשם זה לבנם.

השם נועה היה הנפוץ ביותר בערים פתח תקווה, רחובות, חולון ובשאר הערים הגדולות (פרט לירושלים ולבני ברק) הוא הופיע בין חמשת השמות הנפוצים ביותר. למרות שנועה הנו השם הנפוץ ביותר בישראל זה 15 שנים, ישנן ערים רבות בארץ שבהן השם השכיח ביותר שונה. בירושלים ובבני ברק הוא אינו מופיע אפילו בין עשרת השמות הנפוצים. בירושלים השם הנפוץ ביותר הוא שרה, בבני ברק - אסתר, בערים אשדוד, בת ים, נתניה, באר שבע  ואשקלון - אדל, בערים חיפה, תל אביב-יפו, ראשון לציון ורמת גן - מאיה.

בקרב הבנים היהודים השם נועם היה הנפוץ ביותר בערים באר שבע, רמת גן, רחובות, אשקלון, בת ים וחולון, השם אורי - בתל אביב-יפו, ברמת גן, ובמודיעין, איתי - בראשון לציון ובפתח תקווה, יוסף - בירושלים ובבני ברק, איתן -בחיפה, בנתניה ובהרצלייה והשם משה היה הנפוץ ביותר באשדוד. 

אחד מכל חמישה בנים מוסלמים נקרא בשם מוחמד או אחמד (14.5% ו-5.4%, בהתאמה). לאחר שבשנים האחרונות הייתה ירידה בשכיחות השמות מוחמד, אחמד ומחמוד בשנת 2014 חלה עלייה בשכיחות שמות אלו. השמות הנפוצים בקרב הבנים המוסלמים אחריהם היו: יוסף (3.3%), עומר (3.1%), עבד (2.8%), אדם (2.7%), עלי (2.4%), אבראהים (2.1%), מחמוד (2.1%), אמיר (1.9%), ח'אלד (1.1%). מגוון השמות הנפוצים קטן יחסית בקרב הבנים המוסלמים. עשרת השמות הראשונים של הבנים המוסלמים ניתנים ליותר מ-40% מהבנים, לעומת 15% בקרב הבנות המוסלמיות, וכ-20% בקרב היהודים, הנוצרים והדרוזים. כמו כן, ניתן לראות שישנה פחות ריכוזיות בשמות הבנות. בקרב הבנות המוסלמיות השמות הנפוצים ביותר היו מרים (2.5%), ג'נא (2%), ליאן (1.8%), מלאק (1.6%), אלין (1.5%), לין  (1.4%), נור (1.4%).

קיראו עוד ב"בארץ"

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    השמות הפופלריים 27/12/2015 17:05
    הגב לתגובה זו
    כך שזה לא מפליא. גם נועה זה מהתנך נעה (בלי ו) זה מראה איזה עם משעמם יש פה אין חדשנות בכלום. לערבים יש שמות הרבה יותר עדכניים ויפים ובינלאומיים מהשמות של הישראלים הפחדנים.
  • סוחר נוסטרו 28/12/2015 02:06
    הגב לתגובה זו
    לא מת על האוכלוסיה שלנו. טכלס אני אומר לא מרוצה פה מהאנשים. זה סתם קשקוש שאנחנו חמים ובלה בלה בלה. נעשינו אומה של אנשים מנוכרים ואינטרסנטים בהובלת השלטון. איך זה קשור לשמות? לא קשור זרמתי פשוט עם מספר1
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףאלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"

בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"

צלי אהרון |


במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.

בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.


איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?

"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".

באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?

"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".

מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?