פרשת הבנק השוויצרי: נעצרה עובדת סוציאלית שהחזיקה מיליון דולר

כמו כן החזיקה מאות אלפי דולרים במדינות הרשומות כמקלטי מס. מספר הנחקרים בפרשה עלה ל-32
לירן סהר | (6)

חשודה נוספת בהחזקת כספים בחשבונות סודיים בשוויץ - שופט בית משפט השלום בחיפה, ערן קוטון, אישר היום את בקשת משרד חקירות מס הכנסה חיפה והצפון להאריך בשנית את מעצרה של חשודה נוספת בפרשת הבנק השוייצרי עינת ארדמן רט, עובדת סוציאלית בת 42 מחולון, שנעצרה בחשד כי ניהלה חשבונות בנק לא מדווחים בהיקף של כמיליון דולר, אותם החזיקה בלפחות שלושה חשבונות בנק זרים נפרדים שנוהלו בסניפים השוויצרים של הבנקים UBS ו-Julius Bar וכן, לחשבון המתנהל בארה"ב ב-Bank of America.

במהלך חיפוש שנערך בביתה של החשודה, נתגלו ונתפסו גם מסמכים הקושרים אותה לקבלת כספים בהיקף של מאות אלפי דולרים מנאמנויות הרשומות במדינות הידועות כמקלטי מס - וואדוז ופנמה, לחשבונות בנק בחו"ל שנוהלו על שמה. גם בעלה, גיא ארדמן, נחקר בחשד כי השמיט הכנסות ולא דיווח על חשבון בנק המתנהל ב Bank of America ולאחר שהודה, שוחרר היום בערבות בבית המשפט.

ארדמן רט נעצרה לפני מספר ימים כחלק מחקירה בפרשייה מסועפת לחשיפת אזרחים ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק ונדל"ן בחו"ל, עליהם - בניגוד לחוק - לא דיווחו לרשות המסים וזאת, במטרה לחמוק בתשלום מס בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. שמה של ארדמן רט נמצא ברישומיו של הבנקאי הישראלי רוני אליאס מבנק UBS שבשוויץ, שנעצר לפני כחצי שנה בחשד שסייע לאזרחים ישראלים להסתיר את עקבותיהם בניהול חשבונות סודיים אלו.

בבקשה להארכת מעצרה שהוגשה לבית המשפט מצוין כי ארדמן רט פעלה להסתיר ולטשטש את הקשר שלה הן לנאמנויות במקלטי המס והן לחשבונות הבנק בחו"ל וכן כי נמנעה מלתת הסבר לממצאים שנתגלו ובחרה לשמור על זכות השתיקה בחקירתה הראשונית. היום מעצרה הוארך ביום נוסף ובהמשך היא תשוחרר תוך הפקדת ערבויות של 450,000 שקל למעצר בית מלא וזאת, על מנת למנוע אפשרות של שיבוש ראיות ותיאום גרסאות עם מעורבים אחרים.

נוסף לה, אתמול גם נעצרו ושוחררו בערבות שני חשודים נוספים פרשת הבנק השווייצרי: יוליאן יואל גרוסברג, תושב אבן יהודה בן 69, בעליה ומנהלה של חברת 'אלרם הנדסה וטכנולוגיות', ויוסף בית יוסף, תושב ת"א בן 54 העוסק בתיווך נדל"ן ובבניית אתרי אינטרנט אשר שניהם חשודים כי החזיקו כחצי מיליון דולר כל אחד בחשבון בלתי מדווח בבנק UBS בשוויץ, וכי נהגו להיפגש בחשאי עם הבנקאי רוני אליאס במלון פאר בת"א על מנת לקבל מידע ולהעביר הוראות לניהול חשבונו, במטרה להסתיר את היותם בעלי חשבון בבנק. לגרוסברג קיים חשבון בנק נוסף בלתי מדווח, המתנהל בארה"ב. בכך עלה מספר הנחקרים בפרשה זו ל-32.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איש שפוי 29/01/2015 14:55
    הגב לתגובה זו
    אנשים שלא יודעים להרוויח ביושר ולתרום לחברה "עובדים" בלקחת בכוח מאחרים שכן יודעים לייצר ערך אמיתי
  • 3.
    גולדה מאיירסון 29/01/2015 07:46
    הגב לתגובה זו
    רבין החזיק חשבון בארה"ב, בוז'י מסתובב עם מזוודות מלאות דולרים, פואד מקבל שוחד עשרות מיליוני דולר, לגנוב זה בגנים של השמאלנים, בשנות השישים של המאה הקודמת אמר ספיר שר האוצר "לא תחסום שור בדישו". דהיינו תנו למפא"י-נקים לגנוב, זה צורך נפשי עבורם.
  • 2.
    העיקר העובדים הסוציאלים מתבכיינים ומפגינים כל הזמן. (ל"ת)
    בושה וחרפה. 28/01/2015 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עובד דחק 28/01/2015 15:40
    הגב לתגובה זו
    מדהים איזה סכומי עתק מעלימים עברייני המס. ממש לא להאמין, עובדת סוציאלית בת 42, מניין לה סכומים שכאלה? בטח לא מעבודתה כעובדת סוציאלית. מעניין מה מקור הכסף...
  • יעקב 28/01/2015 21:13
    הגב לתגובה זו
    כולם מעלימים אחד פחות אחד זה שהיא העלימה יותר אז עוד נו נו נו שתפסו אותה
  • הלוואי שיתפסו גם אותך. אם אתה מגן על גבבים כנראה שגם את (ל"ת)
    משה 29/01/2015 02:09
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.