ינון מגל
צילום: ששון תירם

העיתונאי ינון מגל מצטרף לבית היהודי: "התקשורת ושמאלנית ותל-אביבית"

עורך אתר האינטרנט "וואלה" שירת כקצין בסיירת מטכ"ל. התראיין הבוקר לגלי צה"ל ואמר "החלטתי לקפוץ למים"
אבי שאולי | (14)

עורך אתר "וואלה", ינון מגל, הצטרף למפלגת "הבית היהודי". "החלטתי לקפוץ למים", אמר הבוקר בראיון לניב רסקין בגלי צה"ל והוסיף כי "קשה לסרב כשמציעים לך הצעה אטרקטיבית לעשייה עם משמעות".

ינון מגל: "אני כבר 20 שנה בתקשורת בכל התפקידים. לא כל יום יש הזדמנות כזאת - שריון למקום ריאלי וזה מרגש ונותן תקווה".

בהתייחס לדעותיו הפוליטיות אמר: "יש לי אג'נדה, מכירים אותי ואת תפיסת עולמי. אני מאמין כמו בציונות הדתית בעם ישאל, ארץ ישראל ודת ישראל - חזרתי בתשובה והילדים שלי בציונות הדתית. אני בלי כיפה וגר בת"א - סוג של הכלאה".

לגבי העובדה שאין לו מקום מובטח בקצה הפירמידה של "הבית היהודי" אמר "התחלתי ככתב 'כלבויניק' בקול ישראל והתקדמתי - אני לא חושש שאין לי שריון מדויק".

על התקשורת הישראלית אמר: "התקשורת אמנם השתנתה ויש היום יותר כתבים ימנים, אבל התקשורת בהחלט יותר תל-אביבית ויותר שמאלנית".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    צא, צא מת"א. עבור להתנחלות עם החברים שלך. (ל"ת)
    אנטיגונוס 28/12/2014 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בא 28/12/2014 09:23
    הגב לתגובה זו
    של עצמו , הוא התמכר למיסים ושכח את העם . ולכן הוא עומד להזיע בבחירות הקרובות , לפחות הוא לא השפוט של האמריקאים הדמוקרטים . רידיק זה סרט חובה לביבי ,כנס לseretil me. מדיניות נכונה של דיור זול ומוצרי צריכה זולים היא חצי מהסיפור ,החצי השני היא לא להיות שפוט של אמריקאים .
  • מה קרה לך ביבי . (ל"ת)
    בא 28/12/2014 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ישראלי 28/12/2014 09:22
    הגב לתגובה זו
    אין לי ספק שתרומתו תהא רבה ביותר לטובת עם ישראל ומדינת ישראל. ישר כח לך ינון היקר. עלה והצלח.
  • בא 28/12/2014 09:36
    הגב לתגובה זו
    מתעסקים בלחפס הזדמנויות לגנוב מהצלחת הציבורית ,בזמן שהם מנסים לטפס למעלה לכוון כסא ראשהממשלה ,ככה שלא נשאר לרובם זמן לעשות למען העם .תראה את המחירים המגוחכים של כול דבר בארץ .
  • בא 28/12/2014 10:10
    בטח באירופה אנשים נוסעים במרצדס ,מכונית בטיחותית ,וכאן נוסעים ביפניות , בטח רק הם אנשים אנחנו לא .
  • 6.
    היה כתב גרוע ונשאר אידיוט ימני (ל"ת)
    שש 28/12/2014 09:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שולטים עשרים שנה ו מתלוננים על השמאל. נמאסתם! (ל"ת)
    עוד ימני בתחפושת 28/12/2014 09:14
    הגב לתגובה זו
  • שרון ואומרט - ממש ימניים .... צודק !! (ל"ת)
    רון 28/12/2014 09:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רועי 28/12/2014 09:02
    הגב לתגובה זו
    אם הוא שפוי הוא לא יחזיק שם זמן רב מעמד
  • 3.
    כל הכבוד ירון (ל"ת)
    יגאל 28/12/2014 08:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בא 28/12/2014 08:50
    הגב לתגובה זו
    הדירות.הדלק ,החשמל ,המים .....................הכול ירד כולל הצעירים . מה שכן בוצע זה ביקורים בהר הבית .רוצו תצביעו להם .
  • 1.
    עוד עיתונאי שצריך להתקדם בחיים (ל"ת)
    עיתונאים 28/12/2014 08:32
    הגב לתגובה זו
  • הוא לא כתב והא תל אביבי גאה אני מניח (ל"ת)
    זיבי 28/12/2014 10:36
    הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.