מאמן כדורסל שהתפטר עקב הרעה מוחשית זכאי לפיצוי בגובה 37,000 ש"ח
העובדות
------------
אורי בן חורין (להלן: "העובד") הועסק מיום 6.7.2003 כמאמן קבוצות כדורסל לילדים ונוער בעמותת אליצור שור רעננה איגוד ספורטיבי דתי (להלן: "המעסיקה") ועד ליום 30.06.2011, מועד סיום העסקתו.
במסגרת העסקתו, העובד היה חתום על חוזה העסקה אשר עודכן במהלך השנים ואף היה נתון לפיקוחם המקצועי של נציגי המעסיקה.
בשנת 2011 העובד קיבל הודעה כי בשנה הבאה הוא יאמן רק קבוצה אחת בניגוד למספר הקבוצות שאימן עד כה.
העובד טען, כי שינוי תנאי העסקתו מהווים הרעה מוחשית שכן כעת היה עליו להגיע למספר שעות קטן יותר להבדיל משנים קודמות בהן אימן 2-3 קבוצות ובנסיבות אלו אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו ולפיכך הוא פנה למעסיקה לשם הסדרת זכויותיו.
המעסיקה השיבה, כי היא מקבלת בתדהמה את התפטרותו ולפיכך היא משחררת לו את הכספים אשר נצברו בקופה בהתאם לפנסיית חובה וכל זאת כאשר במועד כתיבת המכתב המעסיקה לא ידעה כי העובד בחר שלא להפריש כספים לפוליסת הפיצויים.
לאחר פניות ושיחות נוספות העובד קיבל שיק בסך של 2,855 ש"ח אשר לא נפדה וזאת בגין רכיב ההפרשות לפיצויים ע"פ צו ההרחבה לפנסיית חובה.
העובד טען, כי יש להכיר בו כעובד מן המניין בהתקיים המבחנים שנקבעו בפסיקה וכי הוא זכאי לתשלום זכויות שונות בגין תקופת העסקתו וסיומה.
מנגד, המעסיקה טענה כי יש להכיר ביחסיהם כקבלן ומזמין שירותים היות ולטענתה הונפק לעובד תלוש שכר לצורך מתן פתרון טכני בלבד לתשלום התמורה לעובדים אשר לא היו מוכנים לפתוח תיק ניכויים ואין בכך כדי להעיד על יחסי עבודה.
עוד נטען, כי אומנם ההפרשות לפנסיה ירדו משכרו של העובד אך לא הייתה בהתקשרות הצדדים ליצור יחסי עובד מעביד ולתת לעובד זכויות סוציאליות כלשהן.
עוד נטען, כי העובד לא טען לקיומם של יחסי עובד מעביד במהלך יחסי העבודה אלא רק בסיומם ולפיכך השכר ששולם לו היה גבוה משכרו של עובד שכיר באותו תפקיד היות והתמורה נועדה לשקף העסקה של עובד קבלן.
פסק הדין
------------
בית הדין קבע, כי לאחר בחינת מכלול העובדות והמבחנים שנקבעו בפסיקה נראה כי אכן התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד היות והעובד הועסק במשך 9 שנים ברציפות באופן אישי, בדרך כלל בשעות קבועות כאשר המעסיקה היא זו שנשאה בהוצאות השוטפות הכרוכות בביצוע עבודתו של העובד, אספקת מקום עבודה, כלי עבודה, מדים, אולמות, ציוד והסעות.
כמו כן, המעסיקה שילמה תמורה חודשית קבועה בהתאם למספר הקבוצות שאימן ואין בעובדה כי העובד הועסק כשכיר במשרד החינוך כדי לגרוע מהקביעה כי התקיימו יחסי עובד מעביד.
כמו כן, העובד היה כפוף מבחינה מקצועית לנציגי המעסיקה ואף הוצג כשכיר בפני שלטונות המס.
עוד נקבע, כי העובד הוכיח שהתפטרותו הייתה עקב הרעה מוחשית בתנאי העסקתו ולכן מדובר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים מבחינה אובייקטיבית ומבחינה סובייקטיבית היות והעובד הגיע כדי לאמן קבוצה אחת כאשר מדובר באימון אחד או במשחק אחד בכל פעם כאשר כבר הדבר היה שונה ומעולם הוא לא אימן רק קבוצה אחת.
לעניין פיצויי הפיטורים נקבע, כי היות ולא הוגש שום תחשיב נגדי מטעם המעסיקה יש לשלם לעובד פיצויים בסך של 28,091 ש"ח כפי שדרש..
בית הדין דחה את התביעה לקבלת פיצויי הלנה היות והתביעה התיישנה מהותית וכי מחומר הראיות עלה כי יש מחלוקת של ממש בדבר עצם הזכאות.
עוד נקבע, כי העובד זכאי לדמי הבראה ופדיון חופשה עבור שלוש שנים אחרונות להעסקתו + שנה שוטפת היות והמעסיקה לא הגישה פנקס חופשה או מסמך אחר המעיד כי העובד קיבל דמי חופשה. בנוסף, ישוחררו לטובת העובד הכספים בגין תגמולי עובד ומעביד שנצברו לזכותו בחברת הביטוח.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.