הכרה בהוצאות לעמותת ספורט המשלמת בעבור נסיעות - למתנדב או לשכיר
שחקנית ספורט מקבלת מעמותת ספורט החזר הוצאות דלק לנסיעה ברכב פרטי לצורך הגעה למקום המשחקים. מהו הנוהל להכרה בהוצאות דלק שהוחזרו, והאם כל הסכום מותר לניכוי או שקיימת הגבלה בעניין זה?
שאלה:
------------
שחקנית ספורט מקבלת מעמותת ספורט החזר הוצאות דלק לנסיעה ברכב פרטי לצורך הגעה למקום המשחקים. מהו הנוהל להכרה בהוצאות דלק שהוחזרו, והאם כל הסכום מותר לניכוי או שקיימת הגבלה בעניין זה?
תשובה:
------------
נתוני השאלה לעיל אינם כוללים התייחסות למעמדה של השחקנית - האם היא מקבלת תמורה על פעילותה (ובעצם בבחינת שכירה של העמותה, כפי שמקובל בקבוצות הכדורגל למשל) או שהיא אינה מקבלת תמורה על פעילותה ומעמדה הוא כשל מתנדבת.
בהנחה שהיא מתנדבת המבצעת בהתנדבות שירות בעבור העמותה (כשחקנית) ושירות נוסף כמסיעה למשחקים, יש לבחון את החזר ההוצאות על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות של מתנדב במוסד ציבורי),התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), המפרטות את סכומי ההוצאות המשתלמות למתנדב במוסד ציבורי אשר לא יחויבו במס בידי המתנדב וייחשבו הוצאות העמותה.
התקנות מגדירות "מתנדב" כ"יחיד שמתקיימים לגביו שני אלה:
"(1) הוא עושה פעילות התנדבותית לקידום המטרות הציבוריות של המוסד הציבורי;
(2) לא היתה לו הכנסה מהמוסד הציבורי, במישרין או בעקיפין, או כל תמורה או טובת הנאה אחרת, למעט לכיסוי הוצאות שהוציא, במישרין או בעקיפין, לצורך מימוש המטרות הציבוריות של המוסד הציבורי".
על פי התקנות, "הוצאות שהוציא מתנדב לצורך מימוש המטרות הציבוריות של המוסד הציבורי... יראו אותן כהוצאות המוסד הציבורי, והן יותרו למוסד הציבורי בניכוי."
התקנות מגדירות תקרות סכומים להחזר, ובנושא רכב הן קובעות כלהלן:
"(2) הוצאות לרכישת דלק המשמש למתנדב לשם נסיעה למקום פעילותו ההתנדבותית, בסכום שלא יעלה על 660 שקלים חדשים לחודש בניכוי הסכום שהותר לפי פסקה (1א) [החזר הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית - ט"ה], לאותו חודש".
משמעות התקנות היא כי תשלום למתנדב על פי הסכום הנקוב בהן אינו בבחינת הכנסה למתנדב ומותר לעמותה כהוצאה. לעומת זאת, תשלום הוצאה למתנדב מעבר לסכומים הנקובים לא יהיה בבחינת הכנסה למתנדב, אך יוגדר הוצאה עודפת שבגינה יחויב המוסד הציבורי במס בשיעור 90% (ללא זכות לפטור, לניכוי או לקיזוז) בגין הסכומים ששולמו למתנדב.
התקנות קובעות חובות דיווח והוכחת הוצאות כתנאי להכרה בהן - כמפורט להלן:
"הוכחה, רישום ומסירת דוחות
5. (א) על אף האמור בתקנות 2 ו-3,לא יותרו בניכוי ההוצאות המפורטות בהן, אלא אם כן נתקיימו שני אלה:
(1) המוסד הציבורי והמתנדב הגישו מסמכים או קבלות לאימות ההוצאות, להנחת דעתו של המנהל, וכן כל הוכחה נדרשת אחרת לפי בקשת המנהל;
(2) המוסד הציבורי הגיש, לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנת מס, הודעה לפקיד השומה, בטופס שקבע המנהל, הכוללת את פרטיהם האישיים של כל המתנדבים במוסד הציבורי בשנת המס הקודמת, ולגבי כל מתנדב שהמוסד הציבורי החזיר לו הוצאות - את פירוט ההוצאות וסכומן לגבי כל רבעון בשנת המס הקודמת.
(ב) המוסד הציבורי ייתן לכל מתנדב אישור על הוצאות שהחזיר לו בשנת המס הקודמת; אישור כאמור יכלול את סכומי ההוצאות, מטרת ההוצאה, מועד התשלום על ידי המתנדב ומועד התשלום למתנדב על ידי המוסד הציבורי, הכל כפי שייקבע בטופס שייקבע המנהל".
אם השחקנית היא שכירה של העמותה, החזר הוצאות רכב הוא לכאורה הכנסה חייבת במס בידי העובדת לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961. בהקשר זה נזכיר פסק דין מעניין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מחודש יוני האחרון בעניינה של אליל 2000 שיווק וניהול בע"מ (עמ"ה 1184/06), שבו פסק כבוד השופט מגן אלטוביה כי באופן עקרוני החזר הוצאות רכב בתפקיד אינו בבחינת הכנסת העובד, אם מדובר בהוצאה שהוציא המעביד לצורכי ייצור הכנסתו. כלומר, לכאורה - אם העמותה תוכל להוכיח כי השחקנית הוציאה את ההוצאה לצורכי פעילות העמותה - לא ייראה הדבר כהכנסת השחקנית.
המשיבה - ממשרד הילמן ושות', רואי חשבון
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
