הכרה בהוצאות לעמותת ספורט המשלמת בעבור נסיעות - למתנדב או לשכיר

רו"ח טובה הילמן

שחקנית ספורט מקבלת מעמותת ספורט החזר הוצאות דלק לנסיעה ברכב פרטי לצורך הגעה למקום המשחקים. מהו הנוהל להכרה בהוצאות דלק שהוחזרו, והאם כל הסכום מותר לניכוי או שקיימת הגבלה בעניין זה?

שאלה:

------------

שחקנית ספורט מקבלת מעמותת ספורט החזר הוצאות דלק לנסיעה ברכב פרטי לצורך הגעה למקום המשחקים. מהו הנוהל להכרה בהוצאות דלק שהוחזרו, והאם כל הסכום מותר לניכוי או שקיימת הגבלה בעניין זה?

תשובה:

------------

נתוני השאלה לעיל אינם כוללים התייחסות למעמדה של השחקנית - האם היא מקבלת תמורה על פעילותה (ובעצם בבחינת שכירה של העמותה, כפי שמקובל בקבוצות הכדורגל למשל) או שהיא אינה מקבלת תמורה על פעילותה ומעמדה הוא כשל מתנדבת.

בהנחה שהיא מתנדבת המבצעת בהתנדבות שירות בעבור העמותה (כשחקנית) ושירות נוסף כמסיעה למשחקים, יש לבחון את החזר ההוצאות על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות של מתנדב במוסד ציבורי),התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), המפרטות את סכומי ההוצאות המשתלמות למתנדב במוסד ציבורי אשר לא יחויבו במס בידי המתנדב וייחשבו הוצאות העמותה.

התקנות מגדירות "מתנדב" כ"יחיד שמתקיימים לגביו שני אלה:

"(1) הוא עושה פעילות התנדבותית לקידום המטרות הציבוריות של המוסד הציבורי;

(2) לא היתה לו הכנסה מהמוסד הציבורי, במישרין או בעקיפין, או כל תמורה או טובת הנאה אחרת, למעט לכיסוי הוצאות שהוציא, במישרין או בעקיפין, לצורך מימוש המטרות הציבוריות של המוסד הציבורי".

על פי התקנות, "הוצאות שהוציא מתנדב לצורך מימוש המטרות הציבוריות של המוסד הציבורי... יראו אותן כהוצאות המוסד הציבורי, והן יותרו למוסד הציבורי בניכוי."

התקנות מגדירות תקרות סכומים להחזר, ובנושא רכב הן קובעות כלהלן:

"(2) הוצאות לרכישת דלק המשמש למתנדב לשם נסיעה למקום פעילותו ההתנדבותית, בסכום שלא יעלה על 660 שקלים חדשים לחודש בניכוי הסכום שהותר לפי פסקה (1א) [החזר הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית - ט"ה], לאותו חודש".

משמעות התקנות היא כי תשלום למתנדב על פי הסכום הנקוב בהן אינו בבחינת הכנסה למתנדב ומותר לעמותה כהוצאה. לעומת זאת, תשלום הוצאה למתנדב מעבר לסכומים הנקובים לא יהיה בבחינת הכנסה למתנדב, אך יוגדר הוצאה עודפת שבגינה יחויב המוסד הציבורי במס בשיעור 90% (ללא זכות לפטור, לניכוי או לקיזוז) בגין הסכומים ששולמו למתנדב.

התקנות קובעות חובות דיווח והוכחת הוצאות כתנאי להכרה בהן - כמפורט להלן:

"הוכחה, רישום ומסירת דוחות

5. (א) על אף האמור בתקנות 2 ו-3,לא יותרו בניכוי ההוצאות המפורטות בהן, אלא אם כן נתקיימו שני אלה:

(1) המוסד הציבורי והמתנדב הגישו מסמכים או קבלות לאימות ההוצאות, להנחת דעתו של המנהל, וכן כל הוכחה נדרשת אחרת לפי בקשת המנהל;

(2) המוסד הציבורי הגיש, לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנת מס, הודעה לפקיד השומה, בטופס שקבע המנהל, הכוללת את פרטיהם האישיים של כל המתנדבים במוסד הציבורי בשנת המס הקודמת, ולגבי כל מתנדב שהמוסד הציבורי החזיר לו הוצאות - את פירוט ההוצאות וסכומן לגבי כל רבעון בשנת המס הקודמת.

(ב) המוסד הציבורי ייתן לכל מתנדב אישור על הוצאות שהחזיר לו בשנת המס הקודמת; אישור כאמור יכלול את סכומי ההוצאות, מטרת ההוצאה, מועד התשלום על ידי המתנדב ומועד התשלום למתנדב על ידי המוסד הציבורי, הכל כפי שייקבע בטופס שייקבע המנהל".

אם השחקנית היא שכירה של העמותה, החזר הוצאות רכב הוא לכאורה הכנסה חייבת במס בידי העובדת לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961. בהקשר זה נזכיר פסק דין מעניין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מחודש יוני האחרון בעניינה של אליל 2000 שיווק וניהול בע"מ (עמ"ה 1184/06), שבו פסק כבוד השופט מגן אלטוביה כי באופן עקרוני החזר הוצאות רכב בתפקיד אינו בבחינת הכנסת העובד, אם מדובר בהוצאה שהוציא המעביד לצורכי ייצור הכנסתו. כלומר, לכאורה - אם העמותה תוכל להוכיח כי השחקנית הוציאה את ההוצאה לצורכי פעילות העמותה - לא ייראה הדבר כהכנסת השחקנית.

המשיבה - ממשרד הילמן ושות', רואי חשבון

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.