הכרה בהוצאות לעמותת ספורט המשלמת בעבור נסיעות - למתנדב או לשכיר

רו"ח טובה הילמן

שחקנית ספורט מקבלת מעמותת ספורט החזר הוצאות דלק לנסיעה ברכב פרטי לצורך הגעה למקום המשחקים. מהו הנוהל להכרה בהוצאות דלק שהוחזרו, והאם כל הסכום מותר לניכוי או שקיימת הגבלה בעניין זה?

שאלה:

------------

שחקנית ספורט מקבלת מעמותת ספורט החזר הוצאות דלק לנסיעה ברכב פרטי לצורך הגעה למקום המשחקים. מהו הנוהל להכרה בהוצאות דלק שהוחזרו, והאם כל הסכום מותר לניכוי או שקיימת הגבלה בעניין זה?

תשובה:

------------

נתוני השאלה לעיל אינם כוללים התייחסות למעמדה של השחקנית - האם היא מקבלת תמורה על פעילותה (ובעצם בבחינת שכירה של העמותה, כפי שמקובל בקבוצות הכדורגל למשל) או שהיא אינה מקבלת תמורה על פעילותה ומעמדה הוא כשל מתנדבת.

בהנחה שהיא מתנדבת המבצעת בהתנדבות שירות בעבור העמותה (כשחקנית) ושירות נוסף כמסיעה למשחקים, יש לבחון את החזר ההוצאות על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות של מתנדב במוסד ציבורי),התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), המפרטות את סכומי ההוצאות המשתלמות למתנדב במוסד ציבורי אשר לא יחויבו במס בידי המתנדב וייחשבו הוצאות העמותה.

התקנות מגדירות "מתנדב" כ"יחיד שמתקיימים לגביו שני אלה:

"(1) הוא עושה פעילות התנדבותית לקידום המטרות הציבוריות של המוסד הציבורי;

(2) לא היתה לו הכנסה מהמוסד הציבורי, במישרין או בעקיפין, או כל תמורה או טובת הנאה אחרת, למעט לכיסוי הוצאות שהוציא, במישרין או בעקיפין, לצורך מימוש המטרות הציבוריות של המוסד הציבורי".

על פי התקנות, "הוצאות שהוציא מתנדב לצורך מימוש המטרות הציבוריות של המוסד הציבורי... יראו אותן כהוצאות המוסד הציבורי, והן יותרו למוסד הציבורי בניכוי."

התקנות מגדירות תקרות סכומים להחזר, ובנושא רכב הן קובעות כלהלן:

"(2) הוצאות לרכישת דלק המשמש למתנדב לשם נסיעה למקום פעילותו ההתנדבותית, בסכום שלא יעלה על 660 שקלים חדשים לחודש בניכוי הסכום שהותר לפי פסקה (1א) [החזר הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית - ט"ה], לאותו חודש".

משמעות התקנות היא כי תשלום למתנדב על פי הסכום הנקוב בהן אינו בבחינת הכנסה למתנדב ומותר לעמותה כהוצאה. לעומת זאת, תשלום הוצאה למתנדב מעבר לסכומים הנקובים לא יהיה בבחינת הכנסה למתנדב, אך יוגדר הוצאה עודפת שבגינה יחויב המוסד הציבורי במס בשיעור 90% (ללא זכות לפטור, לניכוי או לקיזוז) בגין הסכומים ששולמו למתנדב.

התקנות קובעות חובות דיווח והוכחת הוצאות כתנאי להכרה בהן - כמפורט להלן:

"הוכחה, רישום ומסירת דוחות

5. (א) על אף האמור בתקנות 2 ו-3,לא יותרו בניכוי ההוצאות המפורטות בהן, אלא אם כן נתקיימו שני אלה:

(1) המוסד הציבורי והמתנדב הגישו מסמכים או קבלות לאימות ההוצאות, להנחת דעתו של המנהל, וכן כל הוכחה נדרשת אחרת לפי בקשת המנהל;

(2) המוסד הציבורי הגיש, לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנת מס, הודעה לפקיד השומה, בטופס שקבע המנהל, הכוללת את פרטיהם האישיים של כל המתנדבים במוסד הציבורי בשנת המס הקודמת, ולגבי כל מתנדב שהמוסד הציבורי החזיר לו הוצאות - את פירוט ההוצאות וסכומן לגבי כל רבעון בשנת המס הקודמת.

(ב) המוסד הציבורי ייתן לכל מתנדב אישור על הוצאות שהחזיר לו בשנת המס הקודמת; אישור כאמור יכלול את סכומי ההוצאות, מטרת ההוצאה, מועד התשלום על ידי המתנדב ומועד התשלום למתנדב על ידי המוסד הציבורי, הכל כפי שייקבע בטופס שייקבע המנהל".

אם השחקנית היא שכירה של העמותה, החזר הוצאות רכב הוא לכאורה הכנסה חייבת במס בידי העובדת לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961. בהקשר זה נזכיר פסק דין מעניין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מחודש יוני האחרון בעניינה של אליל 2000 שיווק וניהול בע"מ (עמ"ה 1184/06), שבו פסק כבוד השופט מגן אלטוביה כי באופן עקרוני החזר הוצאות רכב בתפקיד אינו בבחינת הכנסת העובד, אם מדובר בהוצאה שהוציא המעביד לצורכי ייצור הכנסתו. כלומר, לכאורה - אם העמותה תוכל להוכיח כי השחקנית הוציאה את ההוצאה לצורכי פעילות העמותה - לא ייראה הדבר כהכנסת השחקנית.

המשיבה - ממשרד הילמן ושות', רואי חשבון

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.