פורד קוגה מול טויוטה ראב 4 מול מאזדה CX-5: מבחן דרכים השוואתי
הסכמנו יחד שעיצוב הקוגה זורם ונאה, אבל לא באמת מרשים, לפני שהתייצבנו בגן, שתי דקות לפני הפתיחה. זה השאיר לי מספיק זמן להשלים שעת שינה בנקודת המפגש עד שניצן (עורך המגזין) הגיע, וקטע את השלווה בדפיקות מטורפות על החלון (עוד רגע הייתי מזמין אמבולנס – ישנת כמו מת – ניצן). מבט שמאלה הראה שכבוד הראב (4) נמצא, ובזכות איפור שטח עם חלקים שחורים בפגושים ובבתי הגלגלים הוא נראה היחיד שבאמת לוקח את עניין השטח באיזו שהיא רמה של רצינות. עיצובו לא מתחכם, אך מעביר רושם של גודל, ופנסי ה-LED (היחיד כאן עם כאלו) מוסיפים את שלהם.
בכל הקשור למרווח, הראב החדש מנצל היטב את תוספת 10 הס"מ לבסיס הגלגלים ביחס לדור הקודם, והציע את מרווח הרגליים הטוב ביותר בשורה השנייה, ומרווח טוב באופן כללי. ליתרון בשורה השנייה תורמת גם היכולת לכוון את זווית המשענת, ושטח חלונות גדול שנותן תחושה אוורירית. תא המטען שלו נפתח ונסגר חשמלית בגרסה המאובזרת (גם מהשלט), אבל הוא הפחות טוב מהשלושה בגלל גלגל חילופי בגודל מלא שגורר בליטה מוזרה ברצפת תא המטען. בנוסף יש בו צמד מוטות עם רשת ביניהן המפריעות להטענה (ניתן לפירוק), אבל גם בלעדיהן התא פחות שימושי מבשתי האחרות, גם אם נפחו טוב.
כאמור, למרות תחושה מעט צפופה, שום איבר לא פוגש בחלקי מרכב, והמקום מלפנים ומאחור מספק בהחלט. מאחור הוא עדיף מעט על זה שב-CX-5, אבל טוב פחות מהראב 4 בגזרת הברכיים. גם כאן ניתן לכוון את זווית המשענת והקוגה הוא היחיד עם מיזוג למושבים האחוריים. הדעות לגבי תנוחת הנהיגה נחלקו, כשאחד הבוחנים (נקרא לו א', לצורך העניין) טען שהמושב לא נוח בגלל בסיס קצר מדי, בעוד האחרים טענו שאין בעיה להתרגל (מה גם ששום מושב לא קצר מדי לשאולי...).
הנעה
כל המתמודדים מוצעים בארץ עם יחידת הנעה אחת בלבד, למעט ה-CX-5 שמוצע גם עם הנעה קדמית. אצל זה ישנו מנוע 2.0 ליטר המספק 154 כ"ס ו-20.38 קג"מ ב-4,000, המשודך לתיבה אוטומטית עם 6 הילוכים. הראב 4 בעל מנוע 2.0 ליטר שמספק 151 כ"ס ו-19.9 קג"מ, גם כן ב-4,000 סל"ד, ומשודך לתיבת הילוכים רציפה. לקוגה מנוע מוגדש בנפח 1.6 ליטר המספק 180 כ"ס ו-24.46 קג"מ כבר מ-1,600 סל"ד. באופן מפתיע, המנוע לא משודך לתיבה רובוטית עם מצמד כפול, אלא לתיבה אוטומטית בעלת 6 הילוכים.
הראב 4 מציע אופי "רציף" קלאסי – תחת לחץ התיבה ממקמת את המנוע במרום הסל"ד ולא משחררת אותו עד שהלחץ על הדוושה נעלם, והרעש האחיד והנוכח לא נעים. בנהיגה רגילה יחידת הכוח נעימה ועושה את העבודה טוב, למעט איטיות מודגשת בתחילת נסיעה. זה מפריע כאשר רוצים להשתלב בתנועה בזריזות, ובהשוואת התאוצות הפער ביציאה מהמקום מול שני האחרים מורגש – עד 50 קמ"ש פותח ה-CX-5 פער של מכונית וחצי. וזה הרבה.
את מנוע הקוגה כבר פגשנו בפוקוס אקו-בוסט – וגם בוולוו S80. כמקובל במנועי טורבו מודרניים, הוא מרשים מאוד בנהיגה רגילה, עם שפע כוח זמין שעדיף משמעותית על שני האחרים. אבל אם סוחטים את הדוושה מקבלים רעש הדהוד לא נעים בתא, וביצועים פחות טובים מהמצופה – ובכל זאת, הכי טובים בחבורה הזו. אך לא מדובר בפער מוחץ – ה-CX-5 נצמד לקוגה ביציאה מהמקום בזכות תגובת דוושה עדיפה, ורק בהמשך בא לידי ביטוי יתרון הסוסים והקוגה מצליח לפתוח פער.
נוסעים
רכב הפנאי של טויוטה התייצב למבחן הנוחות עם יתרון בדמות צמיגים במידה שפויה של 225/65-17. אבל למרות זאת, במבחן העירוני הוא היה הפחות נוח מבין השלושה. אל יכולת התמודדות לקויה עם בורות הוא מוסיף רעשי מתלים מורגשים. לכן, למרות התמודדות סבירה עם שיבושים קטנים, הוא השלישי כאן – ובפער. כאשר עברנו למאזדה CX-5, הורגש מיד הפער לטובתו בנושא השקט בתא הנוסעים. אומנם גם הוא לא מושלם בהחלקת שיבושים קטנים, אך מתלי ה-CX-5 מתמודדים טוב יותר עם שיבושים גדולים או "רעים" במיוחד, ויחד עם פעולת מתלים שקטה יתרונו ברור. הקוגה שקט עוד יותר מה-CX-5, וגם מעט יותר נוח ממנו. אומנם גם הוא מכויל על הצד המהודק, אבל המתלים שלו עובדים מצוין והוא מתמודד יפה עם רוב המכשולים ומספק נסיעה נעימה.
בצד הדינאמי ציינו כולם את העובדה שהקוגה מרגיש כמו מכונית קטנה יותר – והפעם לטובה. הוא זריז ונטוע כמעט כאילו מדובר במכונית פרטית טובה, ולא ברכב פנאי גבוה, עם תגובה זריזה להפניית ההגה (הקל מדי) ומעט זוויות גלגול. ה-CX-5 טוב מאוד בפני עצמו, עם תגובות חיות במיוחד של הזנב להעברות משקל, אבל התחושה עדיין גדולה ומסורבלת יותר משל הקוגה. הראב 4 רחוק מאחוריהם, עם הגה קל מדי ומאוד מנותק שדורש עירנות גם בשיוט, לצד מתלים רכים מדי וזוויות גלגול שופעות. ממש "טעם של פעם", ולא במובן החיובי.
יש פנאי
עיקר הוויכוחים היו לגבי איוש המדרגה השנייה והראשונה, בעיקר בגלל הפער בצריכת הדלק בין ה-CX-5 לקוגה. אבל זה השני צובר נקודות מול רכב הפנאי של מאזדה שוב ושוב – בנוחות, בשקט, בתא הנוסעים ובאבזור – שמפצים על ההבדל בצריכת הדלק ועל פער המחיר הקטן. אך לדעתנו ההשוואה של הלקוח הממוצע צריכה להיות בין ה-CX-5 בעל ההנעה הקדמית, לקוגה – יכולת השטח נמוכה הלא במילא. אז מתגלים פערים של 13-20,000 שקלים, בהתאם לרמות האבזור, לטובת ה-CX-5. אנחנו עדיין היינו בוחרים בקוגה בזכות המתלים ותא הנוסעים, אבל נבין את מי שיבחר ב-CX-5 בזכות החסכון – הן במחיר רכישה והן בצריכת הדלק.
- 1.אויש כמה זה שקוף 11/10/2013 15:01הגב לתגובה זולא יפה לעבוד עלינו ככה . זה כתבה צרכנית גרידה ולנו הצרכנים הפרטיים . לא נלמד מזה הרבה תודה .
.jpg)
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- תקציב הביטחון תופס נפח: הגירעון יעמוד על 4.9% בשל לחצי המלחמה
- משרד האוצר: "המשך הלחימה תביא לחריגה מהתקציב תוך שבועות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.