רקוויאם לבטר פלייס / טור אישי
2008: בחסות ממשלת ישראל, קרלוס גוהן, הנשיא האגדי של קונצרן רנו-ניסאן, חותם על הסכם עם מיזם ''בטר פלייס'. מימין: קרלוס גוהן, אהוד אולמרט – ראש ממשלת ישראל ושי אגסי – מייסד בטר פלייס
אחר כך דיברתי על תוכניתו עם מנהלים בכירים בתעשיית הרכב האירופאית והגעתי למסקנה שהמודל העסקי של החלפת המצברים שגוי מעיקרו. הסיבה הראשית לכך היא כספית. היות והמצברים יקרים, והמודל של תחנות ההחלפה יחייב את בטר פלייס לקנות מספר מצברים לכל מכונית (על מנת לאפשר החלפה במספר תחנות אליהן הנהג עשוי להגיע), יעלה מחיר המכונית עבור בטר פלייס עצמה בכ-100%. מישהו יצטרך לשלם על זה והמישהו הזה הוא בעל המכונית החשמלית.
אגסי גייס לבטר פלייס אנשים שהגיעו מתחום הרכב רק בשלב מאוחר יותר של החברה וגם אלו נדבקו בהתלהבות הכללית והיו משוכנעים שמספר המכוניות שתימכרנה יהיה גבוה מאוד. חבל שאף אחד מאנשיו של אגסי לא טרח לבדוק מהו הקטליזטור הגדול ביותר למכירת מכוניות בישראל – ואני מתכוון למחיר. הישראלים קונים מכוניות זעירות עם תיבה ידנית – רק בגלל שהן נמכרות להם בזול. חברת בטר פלייס הציעה מכוניות ללא מצבר במחיר של משפחתיות גדולות, ויצרה, בניגוד לכל הצהרותיה, חבילות יקרות לשימוש בחשמל – בין אם בהטענה ביתית ובין אם בהחלפה. כך יצא שמשתמש במכונית חשמלית כמעט לא חסך בהוצאות הדלק מול משפחתית מודרנית עם מנוע טורבו ממוזער. ובנוסף, מי שרצה לרכוש פלואנס חשמלית לנסיעה עירונית והטענה עצמית בלבד, נאלץ לשלם את החבילה היקרה שתפרה בטר פלייס במלואה, ועוד "נענש" על כך שהוא ממעט בכמות הקילומטרים אותם הוא גומע.
המחיר וגובה המנוי החודשי יצרו מצב שמעט מאוד מכוניות נמכרו, תחנות ההחלפה עמדו כפיל לבן ברחבי הארץ – אכלו תקציב ולא תרמו דבר לבעליהן והכסף בחברה החל להיגמר. החלפות המנהלים והצעת חבילות משתלמות יותר כבר לא יכלו לעצור את המפולת.
אבל לא בגלל אנשים אלו אני עצוב. אלו שהחליטו לקפוץ ראשונים למים, ידעו שהם לוקחים סיכון. אני מיצר על כל המרץ, הכישרון והכסף שנשפכו על פרויקט לא מוצלח. שוו בנפשכם שאגסי היה משקיע את כל הכסף שגייס על מנת לרכוש אלפי מכוניות חשמליות קטנות, ובתיאום עם ראשי הערים היה מפזר אותן ברחבי הערים הגדולות – להשכרה לפי שעות (בדומה לפרויקט המוצלח של האופניים העירוניות). פרויקט כזה היה מצליח לדעתי לצמצם בסדר גודל משמעותי את כמות הגזים הנפלטים ממכוניות בערים הגדולות, ולחסוך בחיי אדם רבים מדי שנה.
