כמה שווים החיים שלכם? השקת צמיגי גודייר אפישנט-גריפ

כמה שווים לך 9 מטרים בבלימה על רטוב או סטייה של מטר וחצי מהמסלול בפנייה?
יואל שורץ |

שיחת החולין עם נהג הניסוי הצרפתי, על ביתו הלומדת באוניברסיטת ת"א, נקטעה לקול נשיכות צמיגים המחפשים אחיזה בקרקע. בקושי הספקתי להשלים את הפניית המבט ו... בום גולף ממהרת התנגשה במחסום מאולתר. הפעם היו אלה רק קוביות ספוג קלות משקל, אבל המסר עבר בצורה החדה ביותר – היכן שקודם הצלחנו להגיע לעצירה מלאה עם צמיגי גודייר, המשיכה אותה מכונית בנסיעה כשהיא נעולה בצמיג אסיאתי עלום-שם. ושלא תחשבו אחרת, המבחן נעשה באופן מבוקר ומדויק, עם מערכת ממוחשבת שאחראית על הבלימה ברגע שהרכב עבר נקודה מסוימת בתוואי. ובכך נוצרה נקודת בלימה אחת קבועה ונוטרלו זמני התגובה ועוצמת הבלימה של כל נהג.
את הפגיעה בקוביות ביצע נהג ניסוי, אבל את מבחן הבלימה, כמו את שאר המבחנים, ביצעו עיתונאי העולם, שהוזמנו למסלול הניסויים של גודייר בדרום צרפת לרגל השקת סדרת צמיגי אפישנט-גריפ פרפורמנס (EfficientGrip Performance). מדובר בסדרה חדשה התופסת את מרכז השוק (18-14 אינץ') ומיועדת למכוניות נוסעים ורכבי פנאי. לדברי ירון ביטון, מנהל השיווק של ב.מ.ב, היבואנית, הסדרה החלה את צעדיה בארץ ומתומחרת במחירים אטרקטיביים ביחס למותגים המתחרים.

לא כוחות

מהנדסי היצרנית מתגאים מאוד בסדרה החדשה, ומספרים בעיניים זורחות על ההרכב הכימי של הגומי, החתכים המיקרונים שבוצעו בסוליית הצמיג וכמות ליפופי הברזל בהיקף של מה שנחשב כהמצאה העתיקה ביותר בעולם. מהר מאוד הם זיהו אצלנו את עיני העגל והבינו שעדיף לתת לנו להתנסות במקום להאכיל אותנו בנוסחאות. אז נשלחנו אל מספר תחנות שונות שפוזרו על המסלול הסגור.

 
התחנה איתה פתחנו את הכתבה נועדה לבחון את ביצועי הבלימה של הצמיג החדש מול מתחרה בעל דרוג נחות בבלימה (להסבר על שיטת הדרוג, לחצו כאן). ראשית בלמנו ממהירות של 80 קמ"ש ברכב הנעול בצמיגי גודייר עם דרוג בלימה A (הדרוג הגבוה ביותר), ובחלוף נקודה מוגדרת, המערכת הממוחשבת בלמה את הרכב בעוצמה. סיבוב נוסף על מכונית זהה, אך עם צמיגים בדרוג E (יש גם F ו-G), גרמה לי להבין מדוע אשתי עם הצמיגים הסיניים לא עוצרת בדרך למקרר. קיבינמט! הרכב השני פשוט שט למרות שמופעל עליו אותו לחץ בלימה. מבט בלוח האלקטרוני בצידי המסלול פרט את התחושות למספרים. היכן שהגולף הראשונה כבר עצרה, השנייה עדיין הייתה ב-36 קמ"ש ונזקקה לעוד כמעט 9 מ' כדי להגיע לעמידה. מדובר בפער עצום שמשמעותו ההבדל בין תאונה קשה לסתם דפיקות לב מואצות, ללא שריטה.

בתחנה אחרת בדקנו את ההתנגדות לגלגול. גם כאן הצמיג של גודייר בעל דרוג B (הדרוג הטוב ביותר כיום) נבחר לעמוד מול צמיג בעל דירוג נמוך, הפעם F, שגם הוא הגיע מאותה מדינת ענק אסייאתית. הצמיגים הורכבו על שתי מכוניות זהות, שבהינתן האות שוחררו דוושות הבלם והשתיים התגלגלו במורד בשיפוע קבוע של 3 מעלות. לאחר 55 שניות חצתה את קו הסיום המכונית המתגלגלת על גודייר, בעוד המתחרה המשתרכת על הצמיגים האסיאתים נדרשה לעוד 6 שניות כדי לחצות את המרחק. כדי לבטל טענות על הטיה, נשקלו שתי המכוניות מיד בתום הניסוי על נהגיהם, ונמצא הבדל של 2 ק"ג לרעת הגולף האיטית. נתון שאולי נובע מארוחת הצהריים של הנהג, אבל זניח לכל הדעות. מה שאינו זניח הוא משמעות הניסוי וההבדל שכל אחד ירגיש בכיס. ככל שהצמיג מתנגד פחות לגלגול, כך נדרשת פחות אנרגיה כדי להפעילו. בהפרש דרגות שכזה, החיסכון בדלק בזכות ההתנגדות הנמוכה יותר לגלגול תתבטא, אליבא דאנשי גודייר, בחסכון של כ-70 ליטר בשנה (לרכב עם נסועה של 15,000 ק"מ בשנה). במחירי הדלק של היום (7.26 שקל לליטר בשירות עצמי), מדובר בחיסכון של מעל 500 שקלים מדי שנה. בהנחה שסט צמיגים יוחלף מדי 3-5 שנים, ההפרש הזה לבדו שווה את ההשקעה בצמיג איכותי.
אבל בואו נודה באמת, זה לא כוחות להשוות את המיטב שיש לעולם הציע, למוצר שקרוב יותר בהרכבו לפלסטיק. רצוי היה לבצע את ההשוואה מול המתחרות מהשורה הראשונה ובמובן מסוים זה נעשה.
 
 

מול התחרות
תחנה שלישית דימתה התקלות בשלולית מים תוך כדי סיבוב. אל תגידו שזה לא רלוונטי אלינו – מדינה בה במקרה הטוב יש 50 ימי גשם בשנה. חשבו על צינור השקיה שנפרץ בכיכר או ממטרות שמשקות גם הכביש, ותבינו את הרעיון. הפעם בחרו בגודייר מתחרה מוכר ונפוץ, עם דירוג מקביל (A בבלימה על רטוב), מישלין אנרג'י סייבר+. הניסוי נעשה במהירות של 80 קמ"ש, ובשני המקרים התוצאה הייתה סחיפה אל מחוץ למעגל – אלא שבעוד צמיגי הגודייר סטו מהרדיוס המקורי בחצי מטר בלבד, המתחרים הציגו סטייה של 1.5 מטר.
 
גם בתחנת "התנהגות בכביש רטוב" בהשוואה לאותם מתחרים בעלי דרוג זהה, הניבה תוצאות דומות. צמיגי הגודייר הצליחו למצוא מבעד למים יותר נקודות אחיזה באספלט הרטוב מאשר המתחרים – ללמד שגם בתוך דרוג נתון יש הבדלים. על המסלול זה מתורגם לנהיגה מהירה ומדויקת יותר – בחיי היום-יום מדובר בהצמדות אדוקה יותר לתוואי שמכתיב גלגל ההגה, ובסחיפות מתונות יותר על קטעים מוצפים. אם זה ההבדל המתקבל כאשר מדובר בדרוג זהה, אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אילו ההשוואה הייתה לאיזה צמיג צ'ינג-לינג ש"מיוצר בחברת בת של גודייר/ברידג'סטון/מישלין" כמו שאוהבים למכור לנו בפנצ'ריות.
 
 

צרכנות נבונה
שלל הניסיונות שבצענו עם צמיגי גודייר על מסלול יבש ובכבישים הציבוריים בעלי אספלט מגוון, רק המשיכו לחזק את שטעמנו בשדה הניסויים הסגור. נכון שעל כבישים יבשים הבדלי הביצועים כנראה שפחות דרמטיים, ושייתכן שבמידות צמיג אחרות, יושגו תוצאות שונות, אבל המסקנה הבלתי נמנעת מהחוויה הזו היא – היה צרכן נבון. אל תתפתה ל"מבצעים" והמלצות מוזרות בפאנצ'ריה, כמו: "לדוד שלי הרכבתי כאלו והוא מאוד מרוצה". תחילה חפש מותג מוכר. אחר-כך וודא שיש לו את מדבקת הדירוג והשווה בין הפרמטרים השונים. זה שווה לך כסף במקרה הטוב, והרבה יותר במקרה הרע. עבור מנהל ציי רכב, מסקנה זו נכונה שבעתיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

חותים בים
צילום: טוויטר

החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן

כבלי תקשורת תת־ימיים שנפגעו סמוך לג'דה, סעודיה, הובילו לשיבושים חמורים בגישה לאינטרנט בהודו, פקיסטן ומדינות המפרץ; החשד הוא חבלה מכוונת מצד החות'ים, אם כי הם מכחישים; בנוסף, מיקרוסופט דיווחה על שיבושים בפלטפורמת Azure, אך עדכנה כי המצב התייצב; ממשלת תימן הגולה מאשימה את החות'ים בנסיונות פיתוח נשק כימי
רן קידר |
נושאים בכתבה חות'ים

פעולת חבלה בים האדום גרמה לשיבושים משמעותיים באינטרנט במדינות רבות באסיה ובמזרח התיכון, ביניהן איחוד האמירויות, הודו ופקיסטן. לפי הדיווחים חיתוך של כבלי תקשורת תת־ימיים העוברים סמוך לג'דה שבסעודיה הוביל לפגיעה בקישוריות האינטרנט באזור רחב. אמנם הגורמים הרשמיים טרם הצביעו על מבצע החבלה, האצבע המאשימה מופנית לעבר המורדים החות'ים בתימן, שפעלו בשנים האחרונות נגד מטרות ימיות באזור, בין היתר במסגרת מאבקם המדיני־צבאי על רקע המלחמה בעזה. 

החות'ים כבר הכחישו בעבר כל קשר לפגיעות בכבלים, אך ערוץ החדשות החות'י "אל מסירה" דיווח אתמול על חבלה באותו אזור.

החבלה פגעה גם במיקרוסופט, /הודיעה באתר הרשמי שלה על שיבושים צפויים למשתמשי פלטפורמת Azure במזרח התיכון. החברה ציינה כי "חתכים בכבלים הסיביים בים האדום משפיעים על תעבורת מידע במספר אזורים", אך הבהירה כי משתמשים מחוץ לאזור אינם צפויים להיפגע. שעות לאחר מכן, פרסמה עדכון לפיו הבעיה טופלה והגישה חזרה להתייצב.

שירות הענן של מיקרוסופט משרת מאות מיליוני משתמשים פרטיים, מוסדיים וביטחוניים , לרבות גופים ממשלתיים, ובכללם גם מערכת הביטחון הישראלית. פגיעה בפלטפורמה מהווה אירוע רגיש במיוחד, בעיקר בתקופה של לחימה מתמשכת בדרום.

כבלים קריטיים, תיקון מורכב

הכבלים שנפגעו כוללים את מערכת SEA-ME-WE 4, המחברת בין דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון ומערב אירופה, וכן את מערכת IMEWE, המחברת בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון. שתי המערכות נשלטות על ידי תאגידים מהודו ומאירופה, אך נכון לעכשיו לא התקבלו מהם תגובות פומביות.