מזראטי קוואטרופורטה: 4 דלתות, 6 דורות

לרגל הגעתה הצפויה של מכונית הפאר החדשה של מזראטי בהמשך השנה, הכנו עבורכם סקירה של היסטורית הדגמים
שלומי פרידמן |

מזראטי

50 שנה עברו מאז הציגה מזראטי את הקוואטרופורטה – ארבע דלתות באיטלקית – דגם שהפך לשושלת ולחלק מהותי מההיסטוריה של המותג. חשיפה ראשונה של הדור ה-6 של הקוואטרופורטה התרחשה בתערוכת דטרויט בשלהי שנת 2012. נאמנה לנוסחה, מזראטי לא מרחיקה לכת עם העיצוב של הדור החדש כשהצללית והמבנה הכללי נשארו דומים.
אז לכבוד 6 דורות ו-50 שנה של 4 דלתות יפיפיות, אנו מזכירים לכם את השנים הטובות, השנים הנהדרות והשנים שעדיף היה לשכוח:

דור ראשון – 1963-1970
אם תשאלו את מזראטי, הקוואטרופורטה הראשונה מכונית הסדאן 4 דלתות המהירה ביותר בזמנה עם מהירות מרבית של 230 קמ"ש בגרסה הבכירה. המנועים היו צמד V8 – הראשון בנפח 4.2 ליטר (4,136 סמ"ק אם מדקדקים) שהפיק 260 כ"ס כשב-1966 הצטרף למבחר 4.7 ליטר עם 290 כ"ס יחד עם עדכון כללי שעבר הרכב (והקנה לדגמים שיוצרו עד 1970 את הכינוי "מארק 2"). תיבות ההילוכים היו ידנית 5 הילוכים או אוטומטיות עם 3 הילוכים. בסה"כ נמכרו 772 יחידות מדור זה. ואם אתם חושבים שזה לא הרבה, חכו לדור השני...
 
 

דור שני – 1973-1975
הדור השני עוצב על ידי מרצ'לו גנדיני, בזמן שעבד בסדנת ברטונה – והתוצאה, אם להיות עדינים, היא עניין של טעם. בשנים הללו שלטה סיטרואן במזראטי, והקוואטרופורטה התבססה על ה-SM של סיטרואן – כולל המתלים ההידרופנאומטיים ויחידת ההנעה, שהניעה את הגלגלים הקדמיים! הקוואטרופורטה – ומזראטי בכלל – היחידה בתצורה זו. המנוע היה V6 בנפח 3.0 ליטר שסיפק 210 כ"ס ושודך לתיבת הילוכים ידנית עם 5 הילוכים. הביצועים (כצפוי מצניחת ההספק) היו פחות טובים מבדגם הקודם, עם מהירות מרבית של כ-200 קמ"ש. בסה"כ יוצרו 13 יחידות בלבד וכולן נמכרו במזרח התיכון בגלל שמזראטי לא הצליחו להשיג לרכב תקינה אירופאית. 5 מהן עדיין קיימות אצל אספנים ברחבי העולם.
 
 

דור שלישי – 1979-1990
הדור השלישי עוצב על ידי ג'יוג'ארו ונחשב להצלחה מסחרית עם לא פחות מ-2,141 יחידות. את ה"רולס-רויס האיטלקית" – שם ראוי לאור משקל עצמי של יותר משני טון – הניע שוב V8 בנפח 4.2 ליטר (נו, טוב, 4136 סמ"ק) שסיפק 255 כ"ס ששודך לתיבת הילוכים ידנית. בהמשך הוא הוחלף במנוע V8 בנפח של 4.9 ליטר שסיפק 282 כ"ס ושודך לתיבה אוטומטית עם 3 יחסי העברה. בשלב מאוחר יותר הוצע גם גרסה עם 300 כ"ס ומהירות מרבית של 230 קמ"ש. הדור הזה בין השנים 79' ל-81' השתמש בתג השם "4porte" במקום השם הרגיל (המשמעות והקריאה בפועל זהה). משנת 87' ועד 90' נמכרה הרויאל, גרסה מהודרת במיוחד, עם 295 כ"ס (בתמונה).
 
 

דור רביעי – 1994-2001
בשנת 94' הציגה מזראטי בתערוכת טורינו את הדור הרביעי, שעוצב שוב על ידי גנדיני. היא היתה קטנה יותר מהדורות שקדמו לה, והיתה יותר גרסת ה-4 דלתות של הביטורבו, מכונית הקופה של החברה באותם שנים. הממדים הקטנים והמשקל המופחת (כטון וחצי) החזירו דיבידנדים בביצועים עם מהירות מרבית של 260 קמ"ש ותאוצה למאה בפחות מ-6 שניות. המנוע היה V6 מוגדש בנפח 2.8 ליטר שסיפק 287 כ"ס (היתה גם גרסת 2.0 ליטר טורבו בגלל תקנות מס איטלקיות), אולם לאחר השתלטות פיאט ב-98' הוצגה גרסת Evoluzione עם לא פחות מ-800 שינויים במכונית עם מנוע V8 כפול מגדשים בנפח 3.2 ליטר שסיפק 335 כ"ס, והביא את המכונית למהירות מרבית של 270 קמ"ש.
 
 

דור חמישי – 2003-2012
בתערוכת פרנקפורט 2003 הוצג הדור החמישי שאף זכה לעשות עליה לישראל ב-2012. פנינפארינה היה אחראי על העיצוב, ואם תשאלו אותנו היא נראית פשוט נהדר – גם היום, כמעט 10 שנים אחרי שהוצגה. המנוע המקורי היה V8 בנפח 4.2 ליטר שמספק 400 כ"ס, ובהמשך הגיע גם 4.7 ליטר עם 430 כ"ס וגרסת S עם 440 כ"ס מנפח זהה. 100 קמ"ש מושגים ב-5.6 שניות בגרסת הכניסה ו-5.1 שניות בבכירה, עם מהירות מרבית של 268 ועד 285 קמ"ש. תיבות ההילוכים היו בהתחלה רובוטיות עם מצמד בודד ובהמשך אוטומטיות רגילות.
הקוואטרופורטה הזו, בה גם נהגנו במסגרת המסע שלנו לאיטליה, נחשבה לאמת מידה בשילוב של פאר ונוחות עם יכולת ספורטיבית, וקבעה רף גבוה ליורשת.
 
 
 
דור שישי 2013 ואילך
הדגם החדש גדול וקל יותר מקודמו, כשכף המשקל נוטה ב-1,900 ק"ג בלבד – לא הרבה בהתחשב בממדים ורמת הפאר של הקוואטרופורטה. גרסת הכניסה מצויידת במנוע V6 ושני מוגדש בנפח 3.0 ליטר (410 כ"ס), המניב תאוצה ל-100 קמ"ש ב-4.9 שניות בדרך ל-285 קמ"ש מירביים. הגרסה הבכירה מאכלסת V8 בנפח 3.8 ליטר עם זוג מגדשי טורבו גם כן ומפיקה 530 כ"ס. נתוני הביצועים מספרים על 4.7 שניות ל-100 קמ"ש ו-307 קמ"ש מירביים. שני המנועים ישודכו לתיבת הילוכים אוטומטית עם 8 יחסי העברה. נזכיר שכמו בעבר, את המנועים פיתחה ומייצרת פרארי – למרות שלה אין בהיצע מנועים דומים.
 
 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.