מזראטי קוואטרופורטה: 4 דלתות, 6 דורות

לרגל הגעתה הצפויה של מכונית הפאר החדשה של מזראטי בהמשך השנה, הכנו עבורכם סקירה של היסטורית הדגמים
שלומי פרידמן |

מזראטי

50 שנה עברו מאז הציגה מזראטי את הקוואטרופורטה – ארבע דלתות באיטלקית – דגם שהפך לשושלת ולחלק מהותי מההיסטוריה של המותג. חשיפה ראשונה של הדור ה-6 של הקוואטרופורטה התרחשה בתערוכת דטרויט בשלהי שנת 2012. נאמנה לנוסחה, מזראטי לא מרחיקה לכת עם העיצוב של הדור החדש כשהצללית והמבנה הכללי נשארו דומים.
אז לכבוד 6 דורות ו-50 שנה של 4 דלתות יפיפיות, אנו מזכירים לכם את השנים הטובות, השנים הנהדרות והשנים שעדיף היה לשכוח:

דור ראשון – 1963-1970
אם תשאלו את מזראטי, הקוואטרופורטה הראשונה מכונית הסדאן 4 דלתות המהירה ביותר בזמנה עם מהירות מרבית של 230 קמ"ש בגרסה הבכירה. המנועים היו צמד V8 – הראשון בנפח 4.2 ליטר (4,136 סמ"ק אם מדקדקים) שהפיק 260 כ"ס כשב-1966 הצטרף למבחר 4.7 ליטר עם 290 כ"ס יחד עם עדכון כללי שעבר הרכב (והקנה לדגמים שיוצרו עד 1970 את הכינוי "מארק 2"). תיבות ההילוכים היו ידנית 5 הילוכים או אוטומטיות עם 3 הילוכים. בסה"כ נמכרו 772 יחידות מדור זה. ואם אתם חושבים שזה לא הרבה, חכו לדור השני...
 
 

דור שני – 1973-1975
הדור השני עוצב על ידי מרצ'לו גנדיני, בזמן שעבד בסדנת ברטונה – והתוצאה, אם להיות עדינים, היא עניין של טעם. בשנים הללו שלטה סיטרואן במזראטי, והקוואטרופורטה התבססה על ה-SM של סיטרואן – כולל המתלים ההידרופנאומטיים ויחידת ההנעה, שהניעה את הגלגלים הקדמיים! הקוואטרופורטה – ומזראטי בכלל – היחידה בתצורה זו. המנוע היה V6 בנפח 3.0 ליטר שסיפק 210 כ"ס ושודך לתיבת הילוכים ידנית עם 5 הילוכים. הביצועים (כצפוי מצניחת ההספק) היו פחות טובים מבדגם הקודם, עם מהירות מרבית של כ-200 קמ"ש. בסה"כ יוצרו 13 יחידות בלבד וכולן נמכרו במזרח התיכון בגלל שמזראטי לא הצליחו להשיג לרכב תקינה אירופאית. 5 מהן עדיין קיימות אצל אספנים ברחבי העולם.
 
 

דור שלישי – 1979-1990
הדור השלישי עוצב על ידי ג'יוג'ארו ונחשב להצלחה מסחרית עם לא פחות מ-2,141 יחידות. את ה"רולס-רויס האיטלקית" – שם ראוי לאור משקל עצמי של יותר משני טון – הניע שוב V8 בנפח 4.2 ליטר (נו, טוב, 4136 סמ"ק) שסיפק 255 כ"ס ששודך לתיבת הילוכים ידנית. בהמשך הוא הוחלף במנוע V8 בנפח של 4.9 ליטר שסיפק 282 כ"ס ושודך לתיבה אוטומטית עם 3 יחסי העברה. בשלב מאוחר יותר הוצע גם גרסה עם 300 כ"ס ומהירות מרבית של 230 קמ"ש. הדור הזה בין השנים 79' ל-81' השתמש בתג השם "4porte" במקום השם הרגיל (המשמעות והקריאה בפועל זהה). משנת 87' ועד 90' נמכרה הרויאל, גרסה מהודרת במיוחד, עם 295 כ"ס (בתמונה).
 
 

דור רביעי – 1994-2001
בשנת 94' הציגה מזראטי בתערוכת טורינו את הדור הרביעי, שעוצב שוב על ידי גנדיני. היא היתה קטנה יותר מהדורות שקדמו לה, והיתה יותר גרסת ה-4 דלתות של הביטורבו, מכונית הקופה של החברה באותם שנים. הממדים הקטנים והמשקל המופחת (כטון וחצי) החזירו דיבידנדים בביצועים עם מהירות מרבית של 260 קמ"ש ותאוצה למאה בפחות מ-6 שניות. המנוע היה V6 מוגדש בנפח 2.8 ליטר שסיפק 287 כ"ס (היתה גם גרסת 2.0 ליטר טורבו בגלל תקנות מס איטלקיות), אולם לאחר השתלטות פיאט ב-98' הוצגה גרסת Evoluzione עם לא פחות מ-800 שינויים במכונית עם מנוע V8 כפול מגדשים בנפח 3.2 ליטר שסיפק 335 כ"ס, והביא את המכונית למהירות מרבית של 270 קמ"ש.
 
 

דור חמישי – 2003-2012
בתערוכת פרנקפורט 2003 הוצג הדור החמישי שאף זכה לעשות עליה לישראל ב-2012. פנינפארינה היה אחראי על העיצוב, ואם תשאלו אותנו היא נראית פשוט נהדר – גם היום, כמעט 10 שנים אחרי שהוצגה. המנוע המקורי היה V8 בנפח 4.2 ליטר שמספק 400 כ"ס, ובהמשך הגיע גם 4.7 ליטר עם 430 כ"ס וגרסת S עם 440 כ"ס מנפח זהה. 100 קמ"ש מושגים ב-5.6 שניות בגרסת הכניסה ו-5.1 שניות בבכירה, עם מהירות מרבית של 268 ועד 285 קמ"ש. תיבות ההילוכים היו בהתחלה רובוטיות עם מצמד בודד ובהמשך אוטומטיות רגילות.
הקוואטרופורטה הזו, בה גם נהגנו במסגרת המסע שלנו לאיטליה, נחשבה לאמת מידה בשילוב של פאר ונוחות עם יכולת ספורטיבית, וקבעה רף גבוה ליורשת.
 
 
 
דור שישי 2013 ואילך
הדגם החדש גדול וקל יותר מקודמו, כשכף המשקל נוטה ב-1,900 ק"ג בלבד – לא הרבה בהתחשב בממדים ורמת הפאר של הקוואטרופורטה. גרסת הכניסה מצויידת במנוע V6 ושני מוגדש בנפח 3.0 ליטר (410 כ"ס), המניב תאוצה ל-100 קמ"ש ב-4.9 שניות בדרך ל-285 קמ"ש מירביים. הגרסה הבכירה מאכלסת V8 בנפח 3.8 ליטר עם זוג מגדשי טורבו גם כן ומפיקה 530 כ"ס. נתוני הביצועים מספרים על 4.7 שניות ל-100 קמ"ש ו-307 קמ"ש מירביים. שני המנועים ישודכו לתיבת הילוכים אוטומטית עם 8 יחסי העברה. נזכיר שכמו בעבר, את המנועים פיתחה ומייצרת פרארי – למרות שלה אין בהיצע מנועים דומים.
 
 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

רמי לוי
צילום: תמר מצפי

לקראת החגים: רמי לוי ממשיך להוביל כרשת הזולה ביותר בסקר גיאוקרטוגרפיה

39% מהנשאלים בחרו ברמי לוי כספק הסל המשתלם ביותר. אושר עד שנייה עם 30%, ויש חסד ויוחננוף מתחלקות במקום השלישי. הפערים בולטים גם לפי רמת הכנסה ואורח חיים
רן קידר |
נושאים בכתבה ראש השנה

רמי לוי שוב מדורג בראש רשימת הרשתות הזולות בישראל, על פי סקר חדש של מכון גיאוקרטוגרפיה שבחן את תפיסת הציבור באשר לסל הקניות הזול ביותר לקראת ראש השנה וחגי תשרי. 39% מהמשיבים ציינו את רשת רמי לוי כספקית הסל המשתלם ביותר, כאשר רשת אושר עד ניצבת אחריה עם 30%. 

במקום השלישי ברשימה דורגו יחד יש חסד ויוחננוף, עם שיעור תמיכה זהה של 6% כל אחת. שופרסל הגיעה למקום הרביעי עם 5% מהמשיבים, וחצי חינם חמישית עם 4%. שאר הרשתות כמעט ואינן מורגשות בסקר: קרפור עם 2%, ויקטורי, קשת טעמים, טיב טעם, מחסני השוק, יינות ביתן ודאבח, כולן עם שיעור של 1% בלבד. 


הסקר, שנערך בסוף אוגוסט 2025, מבוסס על מדגם ארצי מייצג של 500 נשאלים בני 18 ומעלה, ומציג גם פילוחים לפי רמות הכנסה ומאפיינים סוציו־דמוגרפיים נוספים. מבין בעלי ההכנסה הנמוכה מהממוצע במשק, 35% בחרו ברמי לוי, 27% באושר עד ו־7% ברשת יש חסד. בקרב בעלי הכנסה קבועה מעל הממוצע, שיעור הבוחרים ברמי לוי אף גבוה יותר,  46%, בעוד שאושר עד זוכה ל-28% ויש חסד ל-7%. 

גם בקרב הציבור הדתי והחרדי שומרת רמי לוי על המקום הראשון, עם 40% מהמשיבים, ואחריה אושר עד עם 37% ויש חסד עם 10%. התוצאות משקפות מגמה עקבית של השנים האחרונות: מיצוב חזק של רמי לוי כרשת דיסקאונט מובילה בקרב כלל האוכלוסייה, הן בקרב קהלים בעלי הכנסה גבוהה והן בקרב אוכלוסיות שמרניות או מסורתיות. הפער בין שתי הרשתות המובילות לאחר המקום השלישי גם הוא משמעותי, מה שמחזק את מעמדן בצמרת השוק.

לאחרונה הרחבנו על רמי לוי, לאור הנפקת חברת הנדל"ן שלו בבורסה. 

רמי לוי נולד ב-1955 בשכונת נחלאות בירושלים, אחת השכונות הוותיקות והצפופות של העיר. המשפחה התגוררה בדירה קטנה, וההורים התקשו לפרנס את הילדים הרבים. "גדלתי עם הפחד שיום אחד לא יהיה לחם בבית", סיפר לוי בראיון לפני יותר מעשור. "זה פחד שמלווה אותי עד היום. גם כשיש לי מיליארדים, אני עדיין זוכר את התחושה הזאת של חוסר ביטחון".