הסטיישן הזולה בישראל

סיאט מתחילה בשיווק האיביזה סטיישן (Flow) עם מנוע 1.4 ליטר, תיבה ידנית ומחיר מבצע של 74,000 שקלים
שלומי פרידמן |

סיאט איביזה Flow

צ'מפיון מוטורס, יבואנית סיאט, מתחילה בשיווק גרסת סטיישן נוספת של האיביזה. עד כה שווקה גרסת הסטיישן (פלו, Flow בלשון סיאט), עם מנוע ה-1.2 ליטר TSI ובמחיר של מעל 100,000 שקל. כעת מצטרפת גרסה נוספת, בסיסית יותר ועם מחיר מפתה. בחרטומה יחידת הכוח המוכרת משאר דגמי סיאט: מנוע 1.4 ליטר (85 כ"ס) המשודך לתיבת הילוכים ידנית בעלת 5 יחסים. ביצועים: 12.4 שניות בהאצה ל-100 ומהירות מרבית של 177 קמ"ש. תצרוכת הדלק המשולבת עומדת על 16.9 ק"מ לליטר בממוצע.
 
מחירה הרשמי של המכונית עומד על 88,800 שקלים, אבל בשלב זה מודיעה היבואנית על מחיר מבצע של 74,000 שקלים עבור 400 היחידות הראשונות. ובכך הופכת המכונית לסטיישן הזולה בישראל.

סיאט איביזה פלו תוצע ברמת אבזור אחת הכוללת: רדיו דיסק מקורי נשלט מגלגל ההגה, בקרת שיוט, מערכת סיוע בזינוק בעלייה (Hill Hold), חיישן לחץ אוויר בצמיגים ו-4 חלונות חשמל. דגמים ראשונים צפויים להגיע לארץ באפריל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.