טויוטה יאריס היברידית: מבחן דרכים
טויוטה יאריס הייבריד
מעבר לצריכה
בזה בעצם סיימנו עם מה שחשוב באמת בגרסה ההיברידית של טויוטה יאריס הקטנה. זה מספיק כדי להבין האם המכונית הזו מבצעת היטב את מה שהקונספט שמאחוריה מכתיב. אבל לפני שנגזור את דינה סופית, ננסה להבין את ההבדלים בינה לבין היאריס הרגילה, והמשמעותי שבהם נוגע למערכת ההנעה.
מדובר במערכת שנלקחה מהדור השני (הקודם) של טויוטה פריוס ועברה התאמות לגודלה של היאריס – מנוע ה-1.5 ליטר עודכן ונצילותו שופרה ב-6%. המצברים הוקטנו והמערכת ההיברידית כולה שוקלת כ-200 ק"ג, 20% פחות מאשר אצל טויוטה אוריס ההיברידית (החזקה משמעותית). למנוע החשמלי 60 כ"ס ו-17 קג"מ והוא מצטרף ל-74 הסוסים ו-11.3 הקג"מים של מנוע הבנזין. ביחד, כרגיל עקב השילוב בין שני סוגי המנועים השונים, המכונית מספקת 100 כ"ס, בדומה לגרסת ה-1.3 ליטר, אבל עם הרבה יותר מומנט משולב לאורך ההאצה, מה שאחראי לנתון ההאצה ל-100 קמ"ש טוב במעט משל גרסת הבנזין (11.8 שניות מול 12.3).
באשר לשאר מאפייני הנהיגה – מרביתם דומים למדי לשל היאריס הרגילה: ההגה מהיר ומשקלו קל והוא עצבני מעט בנסיעה מחוץ לעיר. הרכב, בהתאם, פונה היטב אבל חסר את תחושת הבטחון הרצויה תחת עומס. נוחות הנסיעה סבירה בלבד בעיר, והמצב משתפר מעט עם העלייה במהירות, אך לא מדובר במכונית נוחה במיוחד בכביש משובש. הבלמים הרגנרטיביים הם כפי שהתרגלנו מטויוטה – מתוגברים מאוד ובעלי תחושה לא אחידה בעת הבלימה, כשמערכות החשמל מנתבות את האנרגיה המתקבלת בעת הבלימה אל הסוללה. זה לא מפריע כשמתרגלים, ואף תורם לעלויות האחזקה הנמוכות שטויוטה טוענת להן – רפידות הבלם צפויות, לפי טויוטה, להחזיק עד 100,000 ק"מ.
בענייני איכות ואבזור הושקעה מחשבה ביחס לאחות הבנזינית, אך גם ברור שמגבלות הפלטפורמה הקשו על שיפור משמעותי. בחוץ היא מעט יותר נאה וייחודית בזכות פנסי LED וטיפול לפגושים. בפנים היא פחות קודרת מהיאריס 1.3 ליטר – מובדלת מאחותה על-ידי טאץ' בהיר בקונסולה וכמה תוספות עיצוב כחלחלות. בנוסף למחשב הדרך (הלא נוח לתפעול), מסך המגע, 7 כריות האוויר, מצלמת הרוורס ודיבורית הבלוטות' שמגיעים גם בגרסתה המאובזרת של היאריס הרגילה, תמצאו כאן כפתור התנעה, בקרת אקלים מפוצלת וח"ח גם מאחור.
צרכנות מתקדמת
את התשובה לשאלה הראשונה כבר קיבלתם – בתנאי נהיגה רגועים היאריס ההיברידית מקיימת את ההבטחה לחסכון בדלק, ומסוגלת לספק מעל 20 ק"מ לליטר במרבית המצבים. אבל חורים בחבילה מתגלים מהר מאוד כשמצרפים למשוואה את מחירה לצרכן: 115,000 שקלים זה קרוב מדי למשפחתיות מן השורה, ורחוק למדי מסופרמיני. אז למי היא מתאימה? החסכון בדלק יקרוץ בעיקר למי שנוהג הרבה, אך לקוחות אלו נוהגים פחות בתוך העיר (שם חסכוניותה של היאריס היא ללא תחרות) והם בוודאי לא יעריכו את החוסרים הבינעירוניים של המכונית. מעבר לכך, מי שבאמת רוצה לחסוך יתכבד וירכוש סופרמיני ידנית בעשרות אלפי שקלים פחות. זו אמנם פחות מאובזרת ופחות חסכונית, אך בנסועה ממוצעת ההפרש בדלק יעמוד על אלפים בודדים בשנה, כך שכלכלית היא פתרון עדיף.
אז למי הכי תתאים היאריס ההיברידית? מלבד בעלי מודעות סביבתית שרוצים קטנה אוטומטית ומאובזרת, נותרנו עם לקוחות ציי הרכב, שיזכו איתה להנחה של יותר מ-500 שקלים בשווי השימוש, בזכות המערכת ההיברידית. עכשיו תגידו לי – איך התחלנו מכמעט 30 ק"מ לליטר, רק בשביל להגיע לנהגי הליסינג?
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
