מרצדס SL: שישים שנות תהילה וידאו

מרוץ איטלקי מפרך, נהג בריטי חסר מורא, ומכונית גרמנית על-זמנית
שלומי פרידמן |

מרצדס 300 SL

סרטון וידאו שהועלה לרשת אודות נהג המרוצים הבריטי, סיר סטרלינג מוס (Stirling Moss), הזכיר לנו את שושלת דגמי ה-SL המלהיבה של חברת מרצדס הגרמנית. אבל לפני שניגע בשושלת המפוארת הרשו לנו להציג את הסרטון החושף תיעוד מרגש על קריירת המרוצים של הנהג האגדי, מפי השחקן ההוליוודי – סיר פטריק סטיוארט. במהלכו, הם משחזרים יחדיו את מסלולו של מרוץ הסיבולת האיטלקי הנודע, ה'מילה מילייה' (Mille Miglia), שאורכו כ-1,600 ק"מ. זהו אותו מרוץ שבו ניצח מוס בשנת 1955, כאשר הוא נהג במרצדס SLR 300, וקבע זמן מדהים של 10:07:48 שעות. הוא סיים כמעט חצי שעה לפני המתחרה שהגיע שני לקו הסיום, חברו לקבוצה – חואן מנואל פאנג'יו המהולל. את השחזור, אגב, השניים ביצעו כשהם נוסעים ב-SL 300 יפהפיה משנות החמישים...
 
 

ה-SL, הוצגה לראשונה בתחילת שנות החמישים, זמן לא רב לאחר מלחמת העולם השנייה. באותם ימים, מרצדס הייתה במצב קשה מאוד, כאשר 80% ממפעליה נהרסו כליל.
כדי להשתקם מנזקי המלחמה ולשפר את תדמיתה, היא נזקקה נואשות למכונית חדשה ומושכת. אי לכך, הציגה מרצדס את ה-SL בשנת 1952, והחלה להתחרות במרוצים שונים עימה. רק לאחר הצלחה מוכחת בהם, הוצג דגם הייצור הסדרתי ב-1954. סימן ההיכר שלה הפך להיות העיצוב המרהיב וכנפי השחף המרשימות (דלתות הנפתחות כלפי מעלה).
לקידומה של המכונית תרמו ההצלחות הגורפות במרוצים יוקרתיים, כמו בלה-מאן ובמילה מילייה. לכך הצטרפו גם מאמצי פרסום, אשר הבהירו כי רכבי המרוץ פותחו על בסיס טכנולוגיה של דגמי ייצור סדרתיים של החברה, ולא ההיפך, כפי שנהוג בדרך כלל (זאת בעקבות מצבה הרעוע שתואר קודם לכן). כל אלו, חיזקו את הדימוי וההילה סביב מרצדס בכלל וסדרת ה-SL בפרט.
 
 
 
שושלת ה-SL נמשכה לאורך השנים, ולמעשה, לא פסקה מאז ועד היום. במרוצת השנים, הוצגו דגמים שונים, אשר נטשו את תצורת דלתות "כנפי השחף" של הדור הראשון.
לעומת זאת, הם שמרו אמונים למסורת שהפכה את ה-SL לדגם נחשק ואהוד, בזכות הקפדה על עיצוב מושך, ביצועים מרשימים וקידמה טכנולוגית. מרצדס השכילה בעזרת שיווק נכון ואפקטיבי, להפוך את ה-SL לא רק לחלומם של חובבי הגה רבים, אלא גם למקדם מכירות ותדמית למותג כולו.

לא מכבר, חגגה מרצדס 60 שנה למכונית האייקונית שלה, ואף ציינה זאת בחשיפת דגם חדש. בקצה הפירמידה ניצבת גרסת ה- SL65 AMG האימתנית, ששווה להזכיר כי היא אחת המכוניות החזקות והמהירות ביותר שנבנו על ידי החברה משטוטגארט. ועובדה זאת לבדה, לפחות בעיניינו, מהווה המשך מכובד לאילן היוחסין של מרצדס SL.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.