לקסוס GS450h: מבחן דרכים
לקסוס GS450h
כניסה לתוך תא הנוסעים מפגישה אותנו עם שפע של עור ועץ, אם כי האחרון לא היה לטעמם של כולם. גבוהים יגלו די מהר שחסר להם מקום לראש בגלל גג השמש, ובכלל שתנוחת הישיבה פשוט גבוהה מדי. בשאר המדדים אין בעיה של מרווח, אבל גבוהים עלולים להתקשות למצוא תנוחת נהיגה נוחה. בכל הקשור לאבזור תמצאו כאן שפע נאה: נציין פנסי קסנון, בלוטות', מושבים קדמיים מחוממים ומקוררים (עובד נהדר ביום קיץ חם), ומסך 8 אינץ' הנשלט על ידי עכבר עם תצוגה נאה. הגרסה שלנו היתה המאובזרת, בה תקבלו תמורת 25,000 שקלים נוספים (ו-480,000 בסך הכל) עץ בדלתות ובקונסולה, וילון חשמלי וחישני חנייה. לא זול. מאחור המרווח לברכיים טוב ולא יותר, וגם מרווח הראש מעט חסר לגבוהים. תא המטען איבד מעט מנפחו בשל תוספת הסוללות, אבל עדיין מציע נפח סביר. ולסיום – צל"ש למערכת הקול הנהדרת.
הנעה
ה-GS450h יוצאת לדרך בצורה חרישית בכוח החשמל ומנוע הבנזין מתעורר לפי הצורך וכבה בכל עמידה ברמזור, כאשר המערך החשמלי דואג לכל הצרכים כגון מיזוג, תיגבור הגה וכו'. תיבת ההילוכים הדמוי-רציפה עובדת טוב, ברוב הזמן, ויש גם ביצועים. מדובר במכונית מהירה, ומצב הספורט הופך אותה לזריזה עוד יותר – ואפילו צליל המנוע שחודר לתא הנוסעים נהדר. היציאה מהמקום פחות חזקה מהמצופה, אבל אחר כך המכונית מאיצה בצורה שתדביק את הנוסע למושב, אבל רק במהירות תלת ספרתית, בערך מ-130 וצפונה, היא מאיצה באמת חזק. כאילו רק שם הכל משתלב בכל הכוח. הקלות שבה המכונית הזו חוצה את ה-200 קמ"ש היא על גבול הזלזול. בכל הקשור לדלק, ה-450 הפתיעה לטובה. במהלך ימי המבחן המהירים הממוצע עמד על 8.5 ק"מ לליטר ובשיוט נינוח (עד 100 קמ"ש) נרשם ממוצע של כ-18 ק"מ לליטר. נתונים בהחלט נאים בהתחשב באופי הנהיגה.
מעופף כן, שטיח קצת פחות
ל-GS יש תחושת רייד נעימה שמשרה רוגע על הנהג. אבל בפועל העסק פחות שלם. מחוץ לעיר עוברים השיבושים הקטנים וגם החדים לתוך התא בצורה מורגשת, וגם בעיר היא לא ממש אוהבת שיבושים חדים. כך שבפועל היא פחות נוחה מהרושם הראשוני, ובסופו של יום הציון ממוצע בלבד בכל הקשור לנוחות.
קטע
בסוף היום כל מי שנהג בלקסוס GS ההיברידית הסכים שזוהי מכונית עם "קטע". אם פורסים אותה נתח נתח, מגלים שמדובר בחבילה שתתאים למעטים: היא חסכונתי מאוד ביחס לביצועים, אבל אם אתם בקטע של חיסכון, תתקשו להצדיק את תוספת של 100,000 שקלים ביחס לגרסת הבסיס; היא מכונית מאוד מהירה מצד אחד, אבל לא מהנה לנהיגה במובן הקלאסי, ואם אתם רוצים הנאה מנהיגה עם מכונית חזקה, המתחרות מגרמניה יתנו מענה טוב יותר.
לממהרים לפנות
קוראים לה F-Sport, ו-F בלקסוסית זה כמו AMG במרצדסית ו-M ב-ב.מ.וואית. אלא שכאן זו לא גרסת F, כמו ה-IS-F המרשימה, אלא חבילת אבזור. אבל לקסוס לא עצרה בחישוקי ה-18 אינץ' המעושנים, עם צמיגים קרביים יותר (דאנלופ SP-SPORT MAXX) במידה רחבה ונמוכה יותר (235/45 מול 225/50-17 ). הם גם לא הסתפקו בפגושים האגרסיביים יותר או בספוילר הקטן מאחור ובשינויים בתא הנוסעים הכוללים מושבים עם יותר אפשרויות כוונון (כולל אחיזה רוחבית ואורך) ותגי F-Sport. הרשימה כוללת גם פנסים אקטיביים, חיישני חנייה ו... עוד ועוד אבזור.
ולמרות זאת – הפער לעומת המצב הרגיל (או לעומת גרסה עם הבולמים הרגילים) בכל הקשור לכביש מפותל, או להתמודדות עם גלים בכביש ישר – עצום. עד כדי כך. ובכל זאת, היה חסר לנו מצב "אוטומט" לבולמים, שמחליט לבד מתי צריך נוקשות ומתי צריך רכות, והיה חוסך לנו את ההתעסקות. אבל לתוספת היכולת הזו יש גם מחיר לא קטן – בארנק. חבילת ה-F תוסיף למחיר הגרסה המאובזרת בצורה מקבילה כ-40,000 שקלים. לא מעט כסף – אבל גם, כאמור, לא מעט תמורה. את החבילה ניתן, אגב, להזמין גם ב-450 ההיברידית (שם היא כוללת גם היגוי אחורי), שזקוקה לה אף יותר בשל תוספת הסוסים. אז אם אתם בוחרים ב-GS ואוהבים לפנות, לכו על זה. זה עובד – וגם נראה בכלל-לא-רע.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
