העברת פעילות מעצמאי לחברה - הנפקת שטר הון כנגד הנכס המועבר

עו"ד גיא רוטמן

סוכן ביטוח מעביר את פעילותו כעצמאי לחברה, ומעריך את שווי התיק ב-500,000 ש"ח. כדי לזכות בפטור מכוח סעיף 104א לפקודת מס הכנסה ולצורך קיום התנאי שבסעיף 104א(א)(3), הוא מנפיק הון מניות בחברה בסך 500,000 ש"ח.
עו"ד לילך דניאל |

שאלה:

------------

סוכן ביטוח מעביר את פעילותו כעצמאי לחברה, ומעריך את שווי התיק ב-500,000 ש"ח. כדי לזכות בפטור מכוח סעיף 104א לפקודת מס הכנסה ולצורך קיום התנאי שבסעיף 104א(א)(3), הוא מנפיק הון מניות בחברה בסך 500,000 ש"ח.

השאלה:

האם אפשר להנפיק לסוכן הביטוח העצמאי שטר הון בסך 500,000 ש"ח במקום הנפקת הון מניות, ועדיין לענות על התנאי האמור?

תשובה:

------------

מהעובדות המפורטות בשאלה לעיל לא ברורה משמעות האמירה "שטר הון במקום מניות", ולכאורה לא נהיר מי יחזיק בשליטה בחברה (המגובשת בין היתר בהחזקה במניות החברה, שהן סממן "שליטה" כהגדרתה בדין בחברה) כאשר יונפק לעצמאי שטר הון ולא מניות.

הנפקת שטר הון ומניות או שטר הון בלבד מביאה לאי עמידה בתנאי סעיף 104א(א)(3) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), שכן תנאי הסעיף קובעים כלהלן:

"היחס שבין שווי השוק של הזכויות שהוקצו למעביר לבין שווי השוק של כלל הזכויות בחברה מיד לאחר ההקצאה הוא כיחס שבין שווי השוק של הנכס המועבר לשווי השוק של החברה מיד לאחר ההעברה". [ההדגשה אינה במקור - ג"ר].

שווי השוק של הזכויות שהוקצו למעביר, דהיינו שטר ההון המגבש זכויות כלפי החברה וכלל מניות החברה (אנו מניחים כי אף הן יוקצו לעצמאי), הוא בערך של 500,000 ש"ח. שווי השוק של כלל הזכויות בחברה, כלומר המניות ושטר ההון, הוא 500,000 ש"ח.

שווי השוק של הנכס המועבר הוא 500,000 ש"ח, אולם שווי החברה מיד לאחר ההעברה הוא אפס - שכן לחברה נכס (שהועבר) בשווי 500,000 ש"ח וכן התחייבות בסך 500,000 ש"ח המגובשת בשטר ההון. כלומר, התנאי לעניין שמירת היחסים אינו מתקיים.

סוגיה זו נדונה בפסיקה. בה"פ 1413/05 נווה נ' מדינת ישראל רשות המסים נפסק כי הנפקת שטר הון כנגד הנכס המועבר לחברה אינה עומדת בתנאי סעיף 104 לפקודה. הוגש ערעור על פסק הדין, ובית המשפט העליון דחה את הערעור ואת טענות הנישום וקיבל את עמדת רשות המסים. בקשה לדיון נוסף בסוגיה נדחתה אף היא (ראו דנ"א 3724/10 מיום 5.7.2010).

יושם אל לב כי לא קיימת חובה להנפיק מניות בהיקף שווי הנכס המועבר - על המניות להביא לגיבוש זכויות בשווי הנכס המועבר, כך שגם אם יוקצו מניות בערך הנקוב של עשרה ש"ח - הרי ככל שאלו המניות היחידות המוקצות בחברה והן מגבשות החזקה בשיעור 100% בחברה, מגולמות בהן זכויות לנכסי החברה ושוויין יהיה שווי נכסי החברה.

המשיב - ממשרד רוטמן עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ירידה חדה במספר דורשי העבודה באוגוסט בשל מבצע "עם כלביא"

שירות התעסוקה: מספר דורשי העבודה ירד ב-14.7% ל-186.1 אלף, בעיקר עקב רישום רטרואקטיבי של עובדים שיצאו לחל״ת ביוני ושבו לעבודה ביולי; הירידה בלטה במיוחד בקרב נשים, צעירים וחרדים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה תעסוקה מובטלים

שירות התעסוקה משקף את מצב שוק העבודה לחודש אוגוסט, וממנו עולה כי מספר דורשי העבודה ירד ב-14.7% (ירידה של 32.1 אלף) לעומת יולי, לרמה של 186.1 אלף דורשי עבודה בלבד. מדובר בירידה חדה וחריגה לעונה זו של השנה, בה בדרך כלל נרשמת עלייה זמנית במספר דורשי העבודה בשל תופעת פיטורי הקיץ.

הירידה מוסברת בעיקר בהכרה רטרואקטיבית בזכאות לחל״ת לעובדים שהוצאו לחל״ת במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני. עובדים אלו חזרו בפועל לעבודתם כבר ביולי, אך נדרשו להירשם כדורשי עבודה בשירות התעסוקה על מנת לממש את זכאותם לדמי חל״ת. התופעה ניפחה את מספר דורשי העבודה ביולי, וכעת עם מיצויה, נרשמה ירידה חדה במיוחד באוגוסט, על אף שפיטורי קיץ נרשמו גם השנה (כ-4.3 אלף עובדים).

נזכיר שברקע גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

הירידה בלטה בקרב נשים, צעירים וחרדים

הירידה במספר דורשי העבודה הורגשה בכל קבוצות הגיל אך בלטה בקרב צעירים עד גיל 34, כאשר מספרם ירד בכ-20.6% וחתך את חלקם מכלל דורשי העבודה ל-29.4%. מספר הנשים דורשות העבודה ירד אף הוא ב-16.5% לעומת יולי, לעומת ירידה של 12.5% בלבד בקרב גברים, כך ששיעור הנשים מכלל דורשי העבודה ירד ל-57.8% לאחר חודשים של עלייה עקבית. גם בקרב החברה החרדית נרשמה ירידה חדה במיוחד של 23.1% לעומת יולי, אף שפיטורי הקיץ מאפיינים אוכלוסייה זו יותר, ושיעורם ירד ל-9.8% בלבד מכלל דורשי העבודה.

לצד הירידה הכללית נרשם שינוי בתמהיל דורשי העבודה: שיעור האשכולות הנמוכים (1–3) ירד ב-0.4 נקודות האחוז, בעוד שיעור האשכולות הגבוהים (8–10) עלה ב-0.4 נקודות האחוז והגיע ל-20.1% לעומת 16.8% בלבד באוגוסט 2023. הירידה המשמעותית ביותר נרשמה בענפי תעסוקה הרגישים למצבי משבר, כמו מלצרים ומוזגי משקאות (-70.7%), מעצבי שיער ועובדים במכוני יופי (-63.3%), מנהלי בתי מלון ומסעדות (-59.9%) ומוכרים בחנויות (-59.2%). מנגד, היחידים שבהם נרשמה עלייה היו מורים בחינוך העל-יסודי (7.1%), כתוצאה מתופעת פיטורי הקיץ.