עובדות בהריון שבחרו להתפטר כדי להימנע מבירור משמעתי ולא וויתרו על זכויותיהן הקוגנטיות, מנועות מלחזור בהן מהחלטתן
העובדות
---------------
ענבל מלכה וענת שרון (להלן: "העובדות") עבדו כקופאיות ב"ריבוע הכחול לישראל בע"מ" (להלן: "המעסיקה") במשך מספר שנים. העובדות חתמו על מכתב שכותרתו "התפטרות" בעקבות שימוש שלא בהתאם לתנאי המבצע בשוברי קניה מיוחדים של המעסיקה במסגרת מבצע בסניפיה.
לאחר שנערכה ישיבת בירור, כתבו העובדות את מכתב ההתפטרות, חתמו עליו וקיבלו פיצויי פיטורים מלאים בגין תקופת עבודתן ואת מלוא זכויותיהן. העובדות היו בהריון בעת סיום עבודתן.
המחלוקת קמה בנוגע לנסיבות סיום עבודתן של העובדות, האם התפטרו כטענת המעסיקה או שמא פוטרו במסווה של התפטרות כטענתן. נשאלת השאלה האם היה סיום עבודת העובדות כדין לאור העובדה שהיו בהריון באותה עת.
העובדות תבעו הפרשי שכר עד לתום 60 יום לאחר חופשת הלידה, הפרש פיצויי פיטורים בגין תקופה זו, הפרשים בגין דמי הבראה, פדיון חופשה בגין אותה תקופה, פיצוי מכוח חוק עבודת נשים ופיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
פסק הדין
----------------
סלע המחלוקת בין הצדדים היה נסיבות סיום עבודתן של העובדות. בעוד שהעובדות טענו, כי הן הופלו על רקע היותן בהריון, המעסיקה טענה, שהעובדות הגישו התפטרותן מרצונן החופשי ולאחר שהוסבר להן, כי המעסיקה תפעל לקבלת היתר מהממונה על חוק עבודה נשים לפטרן, וכן כי יכול להיווצר מצב בו לנוכח הודאתן, כי עשו שימוש שלא כדין בשוברי המבצע, יהיה ניתן לשלול מהן באופן מלא או חלקי את פיצויי הפיטורין.
לטענת העובדות הן קיבלו את ההחלטה להתפטר מתוך לחץ ומתוך כפיה, וכי לא הייתה להן אפשרות אחרת, מנגד המעסיקה טענה, כי הוסברו לעובדות מהן האפשרויות העומדות בפניהן, והשתיים החליטו לאחר התייעצות עם בני משפחתן להתפטר וזאת על מנת שלא יימשך נגדן הליך הבירור המשמעתי.
בית הדין קבע, כי טענות העובדות, לפיהן קיבלו את ההחלטה להתפטר מתוך לחץ ומתוך כפיה לא הוכחו.
בהקשר זה הפסיקה קבעה, כי עובד אשר פורש בתנאים העולים על תנאי הפרישה הרגילים במקום העבודה ולא נפגעו זכויותיו הקוגנטיות ואשר חתם ויתור על תביעות עתידיות, אין לאפשר לו לחזור בו מהתחייבותו.
העובדות הגישו את התפטרותן ולמרות זאת קיבלו פיצויי פיטורים בשיעור מלא. זכויותיהן הקוגנטיות לא נפגעו כלל ולכן אין לאפשר להן לחזור בהן.
עוד נקבע, כי הוכח שנסיבות סיום עבודתן של העובדות אינן קשורות כלל להיותן בהריון אלא לכך שלא פעלו בהתאם להוראות המעסיקה. יצוין, כי עובדות אחרות שהיו מעורבות במקרה ולא היו בהריון, פוטרו אף הן. טענת העובדות, כי היו מקרים רבים של ניצול שוברים לרעה במעסיקה ולכן הן הופלו לרעה לא הוכחה.
בית הדין ציין, כי מעילה באמון המעביד הנה חמורה ביותר. התכלית שבשלילת פיצויי הפיטורים מטרתה להעניש את העובד בגין עבירה משמעת חמורה שביצע ולהוות מסר מרתיע לכלל העובדים מפני ביצוע מעשים דומים.
בבוא בית הדין להכריע בשאלה האם ובאיזו מידה יש להפעיל את הסנקציה של שלילת פיצויי הפיטורים, ייתן דעתו לתכלית החוק, ויאזן בין השיקולים הנדרשים לעניין בנסיבות המקרה לרבות חומרת המעשים, הנזק שנגרם למעביד או שעלול היה להיגרם לו עקב כך, נסיבותיו האישיות של העובד ועוד.
כאמור, העובדות פעלו שלא בהתאם להוראות המעביד, על אף שהיו ידועות להן. העובדות לא הופלו לעומת עובדות אחרות וסיום עבודתן לא היה קשור להיותן בהריון. העובדות התפטרו מרצונן החופשי ולמרות זאת מלוא פיצויי הפיטורין שולמו להן.
על המעסיקה לא הייתה מוטלת כל חובה לפנות בעניין לממונה על חוק עבודת נשים או לקיים לעובדות הליך שימוע.
לאור כל האמור נקבע, כי העובדות אינן זכאיות לקבלת הסעדים שתבעו.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
