שו"ת: מתי נשלם 17% מע"מ בגין עסקאות שבוצעו לפני 1 בספטמבר?

לקראת העלאת המע"מ ב-1 בספטמבר, רשות המיסים מספקת מספר דוגמאות לאירועי מס מורכבים בין היתר בתחומי הנדל"ן, הרכב והשירותים
לירן סהר |

החל מה-1 בספטמבר שיעור המע"מ שיחול על כל עסקה יעמוד על 17%, דבר אשר עשוי להעלות שאלות רבות בדבר מועד גביית המע"מ בסוגים שונים של עסקאות. ברשות המיסים ניסו לעשות מעט סדר וסיפקו 7 דוגמאות של אירועי תשלום מס.

רכישת דירת מגורים

1. רכשתי דירת מגורים מקבלן ביום 1 ביוני 2012 ב-1.5 מיליון שקל בתוספת מע"מ. שילמתי 100 אלף שקל + מע"מ ביום 1 ביוני 2012, ביום 1 ביולי 2012 שילמתי 400 אלף שקל ו-500 אלף שקל + מע"מ ביום 1 באוגוסט. היתרה תשולם ביום 1 באוקטובר עם מסירת המפתחות לדירה. על איזה מרכיב של העסקה יחול מע"מ בשיעור של 17%?

תשובה: על הסכומים ששולמו לפני 1 בספטמבר יחול מע"מ בשיעור של 16%. מע"מ בשיעור של 17% יחול על אותם הסכומים ששולמו החל מ-1 בספטמבר ואילך.

רכישת רכב

2. הזמנתי רכב בתאריך 1 ביוני ושילמתי לסוכן את מלוא סכום הרכישה בסך 100 אלף שקל כולל מע"מ ביום 15 ביולי 2012, הרכב יסופק ביום 15 בספטמבר 2012, מהו שיעור המס אשר יחול על העסקה?

תשובה: שיעור מס של 17% יחול על מלוא מחיר העסקה מאחר ומועד החיוב הוא לפי מועד המסירה.

הזמנת שירותי קייטרינג

3. ביום 1 ביולי סיכמנו עם בעל אולם על עריכת חתונה ביום 15 בספטמבר. בזמן ההזמנה שולם סך של 10 אלף שקל היתרה תשולם בסמוך למועד האירוע. מהו שיעור המס אשר יחול על העסקה?

תשובה: כעיקרון, בעסקאות של מתן שירותים, שהמס בגינן אינו מוטל על בסיס מזומן, יחול החיוב במס עם נתינת השירות. לפיכך, במקרה הנ"ל יחול על מלוא מחיר העסקה מע"מ בשיעור של 17%, אלא אם מחזור עסקאותיו של בעל האולם נמוך מ-15 מיליון שקל בשנה, או אז יהיה מועד החיוב על בסיס מזומם, דהיינו על 10 אלף שקל יחול מע"מ בשיעור של 16% ועל היתרה יחול מע"מ בשיעור של 17%.

דמי מנוי

רכשתי מנוי שנתי לעיתון תמורת תשלום חודשי של 80 שקל, מהו שיעור המס אשר יחול על העסקה לאחר ה-1 בספטמבר?

תשובה: על עסקה של מכירת דמי מנוי, יחול מע"מ על בסיס מזומן, כלומר במועד התשלום. לפיכך, על כל סכום ששולם לפני ה-1 בספטמבר יחול מע"מ בשיעור של 16% ועל הסכומים שישולמו לאחר ה-31 באוגוסט יחול מע"מ בשיעור של 17%.

תשלום באמצעות שיקים דחויים

5. במהלך חודש יולי ביצעתי טיפולי שיניים. התשלום לרופא השיניים שולם בשלושה שיקים דחויים שמועד פירעונם הוא ב-2 ביוני 2012, 2 באוגוסט 2012 ו-2 בספטמבר 2012, השייקים נמסרו לרופא השיניים ב-1 ביוני 2012. מהו שיעור המס אשר יחול על העסקה?

תשובה: על עסקאות שמועד החיוב במס בגינן חל על בסיס מזומן (שירותים הניתנים על ידי בעלי מקצועות חופשיים כגון רופא שיניים, רו"ח, עו"ד) יחול על העסקה שיעור מס החל במועד פירעון השיק. לפיכך, במקרה הנ"ל, על השייקים שיפרעו לאחר 31 באוגוסט יחול מע"מ בשיעור 17%.

מחיר העסקה - השפעת עליית שיעור המע"מ

6. עורך דין מטפל בתביעה שהגשתי לפני כשנה בבית הדין לעבודה. סוכם על תשלום שכר טרחה בסך של 5,000 שקל, אשר טרם שולם לעו"ד. האם ישפיע שינוי שיעור המס על המחיר שעליו הוסכם ביני לבין העו"ד?

תשובה: א. על השירותים הניתנים בידי עו"ד חל מע"מ על בסיס מזומן, כלומר, ככל שהתשלום יבוצע לאחר ה-31 באוגוסט יחול בגינם מע"מ בשיעור של 17%.

ב. מקום בו לא נקבע בין הצדדים אם הסכום כולל מע"מ או לא, נקבע בפס"ד שניתן בבית המשפט העליון בעניין נתן נגד זגורי, שיש להתייחס לסכום העסקה ככולל מע"מ.

מהו שיעור המס בשירות שבגינו הוצאה חשבונית עסקה לפני מועד השינוי בשיעור המס

7. עורך דין הוציא ללקוח בגין שירות שנתן חשבונית עסקה בתאריך 15 באוגוסט כאשר שיעור המס בחשבונית העסקה הינו 16%. את התמורה קיבל בפועל בתאריך 15 בספטמבר. מהו שיעור המס אשר יחול על העסקה?

תשובה: בעסקת שירות של עורך דין מועד החיוב במס הוא עם קבלת התמורה ועל הסכום שנתקבל. במקרה שכזה, על אף הוצאת חשבונית העסקה בטרם קבלת התמורה, ייקבע שיעור המס לפי שיעור המס במועד קבלת התמורה בפועל, קרי מע"מ בשיעור של 17%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".