נסגר בבית משפט: נסעו לחופשת סקי ולא היה שלג, כמה קיבלו כפיצוי?

ביהמ"ש קבע כי חברת לה קלוב מדיטראנה הציגה מצג שווא לגבי מצב השלג, ותפצה את הגולשים המאוכזבים במחצית מתקבוליה
רון פז - אתר תקדין |

לטוס לחופשת סקי ולגלות שאין שלג? לא נעים. שני חברים הזמינו חופשת סקי ישירות אצל לה קלוב מדיטראנה ישראל. החופשה הוזמנה חודש מראש, וכל אחד מהתובעים שילם סך של 1,470 אירו בגין הטיסה והמלון, כאשר סכום זה אינו כולל את ציוד הסקי בסך 100 אירו לאדם. לטענת התובעים, כאשר הגיעו למקום הסתבר כי אין שלג ברוב המסלולים, ולכן החזירו את ציוד הסקי וטיילו באזור מבלי לגלוש.

התובעים הציגו בביהמ"ש לתביעות קטנות פרסום באתר פייסבוק של הנתבעת, לפיה היא מתחייבת להשיב לכל נופש מחצית מעלות הטיול במידה ואין שלג במעל 50% מהמסלולים. עוד הם טוענים כי התקשרו אל הנתבעת ימים ספורים לפני הטיסה כדי לבדוק האם יש שלג באתר והאם יש צורך לבטל את הטיסה. לדבריהם, החברה אישרה בפניהם כי יש שלג - אולם לא הוצג כל תיעוד לשיחה זו.

לטענת הנתבעת היא איננה אחראית למצב מזג האוויר ועובדה שהתובעים בחרו לטוס לקראת סוף עונת הסקי מלמדת שהם לקחו סיכון שלא יהיה שלג באתר. עוד טוענת הנתבעת שהפרסום לא היה בעת שהתובעים ביצעו את הזמנתם, והוא מתייחס ליציאה של מטיילים בתקופה אחרת.

ביהמ"ש קיבל את הגרסה העובדתית של התובעים, לפיה לא היה שלג באתר וכי הם פנו אל הנתבעת על מנת לברר לפני הטיסה האם יש שלג ונענו כי אין בעיה. נקבע, כי אומנם אין הנתבעת חייבת לפצות כל אדם שתנאי מזג האוויר אינם עונים לציפיותיו, אולם עליה לנהוג בתום לב ולעמוד מאחורי הפרסומים שלה. התקבלה הטענה שהפרסום בדף הפייסבוק כלל לא היה בעת ההזמנה ואינו חל על התאריכים של התובעים, אולם התובעים העידו כי אחד השיקולים לא לבטל את נסיעתם היה הפרסום, שגרם להם לחשוב שבמידה ולא יהיה שלג יוכלו לקבל מחצית מכספם בחזרה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.