נסגר בבית משפט: נסעו לחופשת סקי ולא היה שלג, כמה קיבלו כפיצוי?
לטוס לחופשת סקי ולגלות שאין שלג? לא נעים. שני חברים הזמינו חופשת סקי ישירות אצל לה קלוב מדיטראנה ישראל. החופשה הוזמנה חודש מראש, וכל אחד מהתובעים שילם סך של 1,470 אירו בגין הטיסה והמלון, כאשר סכום זה אינו כולל את ציוד הסקי בסך 100 אירו לאדם. לטענת התובעים, כאשר הגיעו למקום הסתבר כי אין שלג ברוב המסלולים, ולכן החזירו את ציוד הסקי וטיילו באזור מבלי לגלוש.
התובעים הציגו בביהמ"ש לתביעות קטנות פרסום באתר פייסבוק של הנתבעת, לפיה היא מתחייבת להשיב לכל נופש מחצית מעלות הטיול במידה ואין שלג במעל 50% מהמסלולים. עוד הם טוענים כי התקשרו אל הנתבעת ימים ספורים לפני הטיסה כדי לבדוק האם יש שלג באתר והאם יש צורך לבטל את הטיסה. לדבריהם, החברה אישרה בפניהם כי יש שלג - אולם לא הוצג כל תיעוד לשיחה זו.
לטענת הנתבעת היא איננה אחראית למצב מזג האוויר ועובדה שהתובעים בחרו לטוס לקראת סוף עונת הסקי מלמדת שהם לקחו סיכון שלא יהיה שלג באתר. עוד טוענת הנתבעת שהפרסום לא היה בעת שהתובעים ביצעו את הזמנתם, והוא מתייחס ליציאה של מטיילים בתקופה אחרת.
ביהמ"ש קיבל את הגרסה העובדתית של התובעים, לפיה לא היה שלג באתר וכי הם פנו אל הנתבעת על מנת לברר לפני הטיסה האם יש שלג ונענו כי אין בעיה. נקבע, כי אומנם אין הנתבעת חייבת לפצות כל אדם שתנאי מזג האוויר אינם עונים לציפיותיו, אולם עליה לנהוג בתום לב ולעמוד מאחורי הפרסומים שלה. התקבלה הטענה שהפרסום בדף הפייסבוק כלל לא היה בעת ההזמנה ואינו חל על התאריכים של התובעים, אולם התובעים העידו כי אחד השיקולים לא לבטל את נסיעתם היה הפרסום, שגרם להם לחשוב שבמידה ולא יהיה שלג יוכלו לקבל מחצית מכספם בחזרה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
