נסגר בבית משפט: נסעו לחופשת סקי ולא היה שלג, כמה קיבלו כפיצוי?
לטוס לחופשת סקי ולגלות שאין שלג? לא נעים. שני חברים הזמינו חופשת סקי ישירות אצל לה קלוב מדיטראנה ישראל. החופשה הוזמנה חודש מראש, וכל אחד מהתובעים שילם סך של 1,470 אירו בגין הטיסה והמלון, כאשר סכום זה אינו כולל את ציוד הסקי בסך 100 אירו לאדם. לטענת התובעים, כאשר הגיעו למקום הסתבר כי אין שלג ברוב המסלולים, ולכן החזירו את ציוד הסקי וטיילו באזור מבלי לגלוש.
התובעים הציגו בביהמ"ש לתביעות קטנות פרסום באתר פייסבוק של הנתבעת, לפיה היא מתחייבת להשיב לכל נופש מחצית מעלות הטיול במידה ואין שלג במעל 50% מהמסלולים. עוד הם טוענים כי התקשרו אל הנתבעת ימים ספורים לפני הטיסה כדי לבדוק האם יש שלג באתר והאם יש צורך לבטל את הטיסה. לדבריהם, החברה אישרה בפניהם כי יש שלג - אולם לא הוצג כל תיעוד לשיחה זו.
לטענת הנתבעת היא איננה אחראית למצב מזג האוויר ועובדה שהתובעים בחרו לטוס לקראת סוף עונת הסקי מלמדת שהם לקחו סיכון שלא יהיה שלג באתר. עוד טוענת הנתבעת שהפרסום לא היה בעת שהתובעים ביצעו את הזמנתם, והוא מתייחס ליציאה של מטיילים בתקופה אחרת.
ביהמ"ש קיבל את הגרסה העובדתית של התובעים, לפיה לא היה שלג באתר וכי הם פנו אל הנתבעת על מנת לברר לפני הטיסה האם יש שלג ונענו כי אין בעיה. נקבע, כי אומנם אין הנתבעת חייבת לפצות כל אדם שתנאי מזג האוויר אינם עונים לציפיותיו, אולם עליה לנהוג בתום לב ולעמוד מאחורי הפרסומים שלה. התקבלה הטענה שהפרסום בדף הפייסבוק כלל לא היה בעת ההזמנה ואינו חל על התאריכים של התובעים, אולם התובעים העידו כי אחד השיקולים לא לבטל את נסיעתם היה הפרסום, שגרם להם לחשוב שבמידה ולא יהיה שלג יוכלו לקבל מחצית מכספם בחזרה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
