ארה"ב: האירנים לא מתכוונים להתפשר, נתניהו: "נגן על העם היהודי"

מעצמות המערב מקצים לאירנים עוד סבב שיחות אחרון לפני "שבירת הכלים". בסוכנות לאנרגיה האטומית מודים בטעויותיהם וישראל חוזרת ללחוץ על הצדדים
שרות Bizportal | (3)

השיחות של ארה"ב ומעצמות המערב עם אירן הנוגעות לתוכניות הגרעיניות שלה אינן מגיעות לכדי הבשלת הסכם והאמריקנים טוענים כי החששות בדבר סחבת מכוונת של האירנים התאמתו וכי הטענות של ישראל על הסתרה וחוסר רצון להגיע להסדר כלשהו היו נכונות.

סבב השיחות הנוכחי מתקיים בבגדד וגורמים אמריקניים מדווחים שהאירנים גילו התנגדות לפשרה ובכך נחשף כי כלל לא התכוונו לסגת מעמדותיהם. כעת הציגו האמריקנים לאירנים אולטימטום אחרון בדמות סבב השיחות הבא בבגדד.

בנוסף להתחפרות אירן בעמדותיה, מנהיגיה חידשו את הצהרותיהם בדבר השאיפות הגרעיניות ואף הצהירו שיפצחו כור גרעיני נוסף בבושהר. גורמים בסוכנות לאנרגיה אטומית הודו כי אירן למעשה הונתה אותם. נזכיר גם שמחיר הנפט ירד יותר מ-10% מתחילת חודש מאי ברקע לאופטימיות מסבב השיחות האחרון.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ביזיון שזה עולה כך 28/05/2012 10:51
    הגב לתגובה זו
    דפ"רים.
  • 2.
    אא 28/05/2012 10:49
    הגב לתגובה זו
    בן בן בן בן בן בן כלב מת!!!
  • 1.
    א.ק. 28/05/2012 10:35
    הגב לתגובה זו
    להגדיל הכנסות מדינה ממקורות נוספים ולממן יכולות ירוט, שהיה אנושית לצורך בקרה ושיקול דעת בלתי תלוי, וכן יכולות שיגור לייזרים וטיילים מתחנת החלל לכיוון מטה, ליירוט טילים שנעים בחלל. העליונות בחלל = עליונות באויר = עליונות אסטרטגית מול איום גרעיני וטילים ארוכי טווח. מלחמת הכוכבים הישראלית תציל את ישראל כמו שמלחמת הכוכבים של ארה"ב הצילה את ארה"ב.
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.