"אני קורא למרי אזרחי נגד תאגידי המים; בדימונה משלמים עבור תושבי ר"ג"
בדיון סוער היום (ב') בנושא תעריפי המים לנכים, חברי הכנסת הביעו תסכול מהרפורמה במשק המים ודרשו שמדינה תסבסד את מחיר המים. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני רתח ואמר: "לא אביא לוועדה את הקיצוץ הרוחבי על-מנת לאפשר את מימון חינוך חינם מגיל 3, אם לא תינתן הנחה בתעריפי המים לנכים". לבקשת גפני, הודיע יו"ר מטה המאבק נגד תעריפי המים, ג'קי אדרי, שיפסיק את שביתת הרעב.
גפני עדכן על "הסכמה עם האוצר, על הנחה בתעריפי המים לנכים שתמומן מתקציב המדינה. בהמשך הביע תסכול מהרפורמה במשק המים בקדנציה הקודמת. "הכנסת הוציאה את הפיקוח מוועדת הכספים והעבירה לרשות המים. כמו כל הגופים שהממשלה מקימה, היא מולאמת על ידי האוצר שבפועל הפכה ליחידת סמך. מכסת המים לנכים צריכה להיות פי 3 מאשר לאדם רגיל."
בישיבה השתתף הנכה מדימונה, סמי מור-יוסף, שחשבונו עוקל על ידי תאגיד מעיינות דרום, שבעקבות פרסום סיפורו מישהו מימן עבורו את תשלום החוב. מור-יוסף הביע תרעומת על אי קיומו של תעריף מים מיוחד לנכים. יוזם המרד האזרחי נגד תעריפי המים, ג'קי אדרי מדימונה, ששובת רעב מזה למעלה מחמישה עשר יום: "אני קורא למרי אזרחי נגד תאגידי המים. התאגידים הוקמו כחלק מהפרטת משק המים והפקרתו לידי בעלי ההון". לדבריו, "קיימת אפלייה בנושא תשלום מסים על המים. בדימונה אנחנו משלמים מע"מ על המים בעוד ברמת-גן התושבים אינם משלמים מע"מ. הזכות למים הינה זכות יסוד, חוקתית וקיומית."
מנהל רשות המים, אלכס קושניר, אמר: "אנו רשות ממשלתית ופועלים על פי חוק. יתכן שנעשו שגיאות ברפורמה אך אם נסתכל מה קורה במדינות השכנות, בהן מפסיקים לפרקים את אספקת המים, נבין שהיה צורך בשינוי במשק המים. בעשור האחרון היו שתי ועדות חקירה ממלכתיות, שהסיקו שאכן קיימת מצוקת מים. אנחנו פועלים במסגרת משק מים סגור וכל הפחתה לקבוצה מסוימת תגרור עלייה לקבוצה אחרת, אלא אם המדינה תחליט לסבסד קבוצות מסוימות."
ח"כ עמיר פרץ (עבודה) קבל על הסמכות שניתנה לתאגידי המים לבצע עיקולים על חשבונות בנק של אזרחים. פרץ קרא "להפקיע מהם סמכות זו ולהפריד בין החוב לצריכה. אין זכות למנוע אספקת מים מאזרחים". כן קבל על המכסות לצריכת המים: "מי קבע ועל סמך מה, ש- 2.5 קוב הם מכסה נכונה לחיי היומיום של האזרחים."
ח"כ רוחמה אברהם-בלילא (קדימה) קבלה על אי כיבוד ההסכם הג'נטלמני בין ועדת הכספים לרשות המים, לפיו לא יבוצעו עיקולים של חשבונות חייבים לתאגידים, כל עוד נושא ההנחות לנכים לא מוסדר. "רשות המים הוציאה הוראת שעה לתאגידים שלא לבצע עיקולים אך אלו מפירים אותה ואין פוצה פה."
רכזת מים וחקלאות באגף התקציבים באוצר, שירה גרינברג, אימתה את דברי גפני והודיעה שעתה שוקדים על הגדרת האוכלוסייה הזכאית להנחות בטרם מתן ההנחות. יו"ר דירקטוריון תאגיד המים מעיינות הדרום, דוד לוי, מסר: "מחיר המים הוא גבוה ועל הממשלה להמשיך לסבסדו כפי שהיה בעבר. תאגיד מעיינות הדרום נמנע מניתוקים ומעיקולים במשך שנה וחצי לאחר שפנה לכל החייבים וקרא להם להסדיר את חובותיהם. מי שהסדיר, מיד בוטל העיקול או הניתוק בגין החוב."
- 10.אריאל 09/01/2012 18:16הגב לתגובה זוהוספת המע" מ על המים- מס ישיר!! רגרסבי המקפח את האוכלוסיות החלשות. תאגידי המים תוספת עלויות ללא שום סיבה אולי מינויים למקורבים, חבל
- 9.ראובן ברק 09/01/2012 16:38הגב לתגובה זוצדק חברתי כולל את הריסת תאגידי המים התאגיד הוא בזבוז כספי הציבור
- 8.איתמר 09/01/2012 16:33הגב לתגובה זובתור יליד ישראל - פלשיטנה מעולם לא גבו עבור מים בילדותי. מים זה מוצר חובה שהמדינה חייבת לספק. על אחת וכמה לשלם מעמ, שזה מוצר ממשלתי. כל סיפור התאגידים נוצר למען לתת פרנסה לפקידים למיניהם. לרדת מהגגות, ולהחזיר את המים לעם ללא תשלום.
- 7.כולנו מממנים את המים לקיבוצים.שם הדשא תמיד (ל"ת)ירוק 09/01/2012 15:47הגב לתגובה זו
- 6.בן אליעזר 09/01/2012 15:41הגב לתגובה זואלון,ממספר 5. אין לך מושג כמה אתה צודק.אנחנו פוצות.עד שלא ניסגור צמתים-הפלצנים לא יבינו ,אותנו,שעושים שמיניות באויר לגמור את החודש,והם למשל,מאשרים לעצמם ומעלים את המשכורות .תאגידי המים ,זה סידור ג'ובים למקורבים ואמצעי לחמוס אותנו ,בין שאר הרעיונות ה"יצירתיים",ואין פוצה פה ומצפצף.
- 5.אלון 09/01/2012 15:27הגב לתגובה זובמקום לבכות,עשרות אלפיןם ממכם שיחסמו את הגישה למרכז הארץ. רק ככה מבינים היום בעולם
- 4.דב אדן 09/01/2012 14:20הגב לתגובה זולידיעתכם מחיר המים הינו מחירם להתפלה והובלה סה" כ כ-3 ש" ח למ" ק השאר העלאת מחירים יזומה של האוצר
- 3.בא 09/01/2012 14:02הגב לתגובה זועל מיסים יצירתיים כאלה אפילו פרעה ,אני לא בטוח ,שחשב .
- 2.לדרומי המתוסכל, תזכיר לי מאיפה באו המים? (ל"ת)לא רוצה עוד מיסים! 09/01/2012 13:59הגב לתגובה זו
- 1.דרומי מתוסכל 09/01/2012 13:34הגב לתגובה זוהשרון המיוחס ואת את הגליליים החוסכים במים להשקיית גינותיהם בחורף. להזכירם הנגב,בלעדינו ,יהיה צחיח.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
