ההצעה שתציל את ערוץ 10? ח"כים מציעים להמיר חובות למחויבויות תוכן

במקום לשלם לרשות השנייה חוב רגולטורי על סך עשרות מיליוני שקלים, הח"כים כבל ושי מציעים כי הערוץ יחויב להשקיע בתכניות מסוגה עלית
אלכסנדר כץ | (2)

חברי הכנסת איתן כבל (העבודה) ונחמן שי (קדימה), הגישו הבוקר (יום ג') הצעת חוק שתמיר את החובות הרגולטוריים הכספיים של ערוץ 10, למחויבויות תוכניות מז'אנר עילי. במצב כזה, החוב על סך 44 מיליון שקלים של ערוץ 10 לרשות השנייה, יומר להפקות תוכן מסוגה עלית. מדובר על הצעה שכבר העלתה הרשות השנייה, אולם טרם נדונה.

בשבועות האחרונים התכנסה ועדת הכלכלה בראשותו של ח"כ כרמל שאמה-הכהן, מספר פעמים כדי לדון בחובותיו של ערוץ 10 לרגולטור. בסופו של דבר החליטו הח"כים בעקבות משמעת קואליציונית נוקשה עליה החליט ראש הממשלה ובפיקוחו של ח"כ זאב אלקין, לדחות את בקשת הערוץ לדחיית תשלום החובות בשנה, עד לסוף 2012.

במצב כזה, הודיעו בערוץ כי יאלצו לסגור אותו ב-27 בינואר. ולמרות זאת, לפני יומיים בשעות הערב המאוחרות, הגיש מנכ"ל הערוץ יוסי ורשבסקי בקשה לרשות השנייה למעבר מזיכיון לרישיון.

בהצעת החוק שהגישו כבל ושי נכתב: "המועצה (מועצת הרשות השנייה, א"כ) רשאית לקבוע כי במקום לשלם את התשלומים אותם חייב היה מורשה לשידורים לשלם ולא שילמם - הוא יחויב להשקיע את הסכומים בהפקת תכניות מסוגה עילית... בתקופה שלא תעלה על 4 שנים מיום תחילתו של חוק זה".

עוד צוין כי "מוצע להסמיך את מועצת הרשות השנייה להמיר את החובות הכספיים של בעלי הזיכיונות המעוניינים לעבור לרישיון, בהשקעתם של אותם סכומים בהפקות מסוגה עילית מעבר למחויבויות החלות עליהם הקבועות כיום בחוק".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דני 04/01/2012 16:27
    הגב לתגובה זו
    לטובת הציבור? ספק אם מישהו בערוץ 10 אי פעם באמת חשב על הציבור. בהסתכלות לאחור על החודשים האחרונים, ערוץ 10 קיבל המון גיבוי מהציבור ואנשי תעשייה כאלה ואחרים אבל חברים, זה רק עד החוב הבא.. זה לא פיתרון! יש צורך בטיפול מהשורש, בשינוי מהותי. מישהו מהתומכים התהלך אי פעם במסדרונות הערוץ? כל מי שעבד אי פעם בארגון מסויים וייתהלך במסדרונות הערוץ יבין שזה לא ארגון.. קטונתי מלשפוט את החלטות התוכן השגויות, את השיבוצים חסרי ההיגיון מול המתחרים ועוד.. אבל מה לגבי חתירה למצויינות? איפה השאיפות כארגון? איפה הגיבוש? לאחר עשור שהערוץ באוויר אפשר להגיד שהעניין מוצא.. אפשר להגיד שמישהו ניסה.. חברת החדשות היא הדבר שהכי קרוב להצלחה בערוץ 10 וזה יישאר ההישג הזכור מערוץ 10..
  • 1.
    דליה ט. 03/01/2012 18:51
    הגב לתגובה זו
    "מחוייבויות תוכן", ילדים, זה ממש "יחצ"נות פוליטית", כלומר - אם תתחייבו לשדר רק דברים יפים, טובים ובעיקר חיוביים עלינו הפוליטיקאים בממשלה ובקואליציה - נאפשר לכם לנשום עוד קצת. אתם הבנתם, חמודים שלי??
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.