ניתוח קמפיין

ילד משתולל בגלל כרוב ניצנים: פרסומת מגוחכת? מוצלחת

יועצת האסטרטגיה עטרה בילר על פרסומת מועצת החלב: "כרוב ניצנים אף פעם לא זכה לכזו היסטריה - זה מצחיק". כשאין יומרות להיראות חכם, זה עובד
עטרה בילר | (27)

לפעמים, ככל שהפרסומת מגוחכת יותר - כן היא מוצלחת יותר. מדובר באחד הטריקים הישנים אם לא 'ה' בפרסומות. הדגמת אי נחיצותו של המוצר על רקע יצירת אבסורד של עולם מושלם. היות שהעולם אינו מושלם, המסקנה היא שצריך את המוצר.

למשל - "החיים לא תמיד הוגנים, AIG". אילו החיים תמיד היו הוגנים - לא היה צריך ביטוח. מועצת החלב התלבשה על הלוגיקה הזו עם פרסומת שאין לה שום יומרות להיראות חכמה מדי, ולכן היא חיננית וקולעת.

ילד נכנס להתקף טאנטרום בסופרמרקט סביב חבילת כרוב ניצנים שאמא שלו לא מסכימה לקנות לו. הסיטואציה כמובן הזויה וההתנהגות של הילד שאולה לחלוטין מעולמות הממתקים והדברים שבאמת ילדים מוכנים לרקוע עבורם ברגליים ולהשתטח על הרצפה מול הורה שמנסה לשים גבולות.

מועצת החלב

כרוב ניצנים אף פעם לא זכה לכזו היסטריה מאז בריאת העולם. זה מצחיק, כי מסתבר שכרוב ניצנים מציע ערכים תזונתיים פלאיים, לרבות ויטמינים, חומצה פולית ואפילו תיקון DNA עד למניעת היווצרות תאים סרטניים. אלא שהוא כנראה לא משהו שילדים בכלל מתייחסים לקיומו..

ברגע שהאבסורד מגיע לשיאו, מופיע, באמת שאאוט אוף דה בלו, קישקשתא המייצג את מועצת החלב, ומציל אותנו מהבלבול. "ילדים שאוכלים כרוב ניצנים יש בפרסומות. מזל שיש מוצרי חלב שהם גם בריאים וגם טעימים" אומרת לנו הבובה הקוצנית. הקריין חושף את המזימה: "ארגוני הבריאות ממליצים על 3 מוצרי חלב ביום להתפתחות ולאורח חיים בריא", והחתימה היא של מועצת החלב.

מאד ברור שהמשפט היה צריך להיות "ילדים שאוהבים כרוב ניצנים יש רק בפרסומות, אולם מישהו (אולי הצנזורה) מיתנה אותו וביקשה להסיר את המילה "רק". בכל מקרה הבחירה בכרוב ניצנים כהרמה להנחתה במטרה להגיד את האמת המאד פשוטה שחלב הוא דבר בריא שאפשר לדובב ילדים לאכול כי הם באמת אוהבים את מוצריו, היא בחירה מצויינת רווית הומור.

הפרסומת מזכירה פרסומת ישנה לקונדומים שרצה לפני כמה וכמה שנים ברשת. הסיטואציה זהה אבל סיבת הקריזה הגיונית. הילד אכן רוצה חטיף שאביו לא מוכן להכניס לעגלת הקניות בסופר, ואחרי חצי דקה של דראמה ופאדיחות שהילד עושה לאביו, מציעה הפרסומת "תשתמשו בקונדומים".

גם אם הפרסומת לכרוב ניצנים אינה מקורית - המחווה שהיא עושה לפרסומת הקלאסית אינטליגנטית, מצחיקה ומפתיעה לא פחות, והעיקר - לא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות - תכונה חשובה כשמדובר בעולם תזונת הבריאות, עולם שהוא לרוב מלא חשיבות עצמית ושאינו מצטיין בהומור עצמי..

קונדומים

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    ירדן 14/02/2012 14:16
    הגב לתגובה זו
    הפרסומת פשוט קורעת מצחוק חחחחחחחחחחח
  • 22.
    קשקוש קישקשתא 03/01/2012 17:16
    הגב לתגובה זו
    רעל.
  • 21.
    קישקשתא לא רלוונטי לילדים. פרסומת גרועה. (ל"ת)
    מנהל שיווק 02/01/2012 23:35
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    מעיין 02/01/2012 13:34
    הגב לתגובה זו
    כמנהלת שיווק ובעיקר כאמא לשני ילדים, הפרסומת הזאת פשוט דיברה אלי, סחפה אותי וידעה לתת כלי נשק מעולה עם הילדים. מהיום אצלנו בבית כשלא רוצים לאכול גבינה אני אומרת: אבל קישקשתא אמר...
  • שקרנית (ל"ת)
    תרצה 05/01/2012 08:34
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    גליה 02/01/2012 10:48
    הגב לתגובה זו
    בעידן שכל כולו רק 'בריאות בריאות בריאות' ותזונה נכונה בעיקר בקרב הילדים, אני חושבת ששימוש ציני בכרוב ניצנים פוגע בול בקהל היעד שלו (האנשים הבריאים שצורכים מעדני חלב בריאים). בום.
  • 18.
    אחלה פירסומת.. מתלהבת כל פעם מחדש!!! (ל"ת)
    טלי 01/01/2012 21:08
    הגב לתגובה זו
  • גון 02/01/2012 07:59
    הגב לתגובה זו
    בושה בהתגלמותה.
  • 17.
    רוני 01/01/2012 15:13
    הגב לתגובה זו
    קישקשתא התגעגעתי..........
  • 16.
    אורן 01/01/2012 15:09
    הגב לתגובה זו
    כול הכבוד!!!!
  • 15.
    אורה 01/01/2012 15:08
    הגב לתגובה זו
    מאודדדדדדדדדדדדדדדדד
  • 14.
    פרסומת משעשעת וקולעת בול!!! (ל"ת)
    דורית 01/01/2012 14:45
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    דנה 01/01/2012 14:41
    הגב לתגובה זו
    אחלה פרסומת
  • 12.
    דייזי 01/01/2012 14:40
    הגב לתגובה זו
    פרסומת מהממת!!!
  • 11.
    קמפיינרית 01/01/2012 14:04
    הגב לתגובה זו
    ועם כאלה ילדים עדיף לעשות קשירת חצוצרות
  • 10.
    יסמין 01/01/2012 14:02
    הגב לתגובה זו
    מה קורה פה? זו תת רמה גם בהיבט המקצועי וגם ברמת בקורא. גב' בילר - תחזירי עטרה ליושנה ומהר, חבל על המוניטין הטוב שיש לך, שנהרס לך עם כתיבת השטויות האלה.
  • שושנה 01/01/2012 15:12
    הגב לתגובה זו
    יסמין, כל ביקורת לגיטימית. אבל את כותבת בססמאות. הסבירי למה לדעתך מדובר על תת רמה בהיבט המקצועי וברמת בקורא (???????). כשבנאדם כותב בססמאות נראה שיש לו עניין אישי עם משרד הפרסום או הלקוח.ואם לא כך אנא פרטי.
  • סימקה 01/01/2012 22:41
    כמה טוקבקים "טובים" אתם יכולים לכתוב על עצמכם. זה כל כך מגוחך וגורם בחילה. איחס אחד גדול על ההתנהלות הבזויה הזאת. הדבר היחידי שמנחם הוא שכנראה רק אתם קוראים אותם, כי זה ממש גורם להתייחס לice כפח האשפה של משרדכם.
  • 9.
    שרון 01/01/2012 13:39
    הגב לתגובה זו
    המשרד קיבל קקטוס (קשקשתא). ואם היית מכיר את אחד מהבעלים היית יודע שהוא החרים את התחרות לפני הרבה שנים שהיה סמנכ"ל במשרד גדול אחר. ובלי קשר פרסומת מצויינת, הילדים שלי רצים לטלוויזיה בכל פעם שהיא משודרת.
  • 8.
    ירדן 01/01/2012 13:34
    הגב לתגובה זו
    פרסומת מעולה!!! הילדים שלי רוצים רק קרוב ניצנים, ואוי ואבוי אם אני לא קונה...חחח...
  • 7.
    ככה זה שהמשרד רוצה קקטוס... (ל"ת)
    עדן 01/01/2012 13:11
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    איילת 01/01/2012 13:09
    הגב לתגובה זו
    הדבר היחיד ש"מועתק" זה הילד הבוכה בסופר - וגם זה מועתק מהחיים עצמם - תשאלו כל אמא. הסיבה לבכי היא הרעיון והוני בין שני הסרטים המעולים והשונים האלה. שאפו
  • 5.
    שושנית 01/01/2012 12:37
    הגב לתגובה זו
    למה מעתיקים כל הזמן?אם מישהו יושב בקריאייטיב ומספק סחורה מועתקת בלי שום מחשבה יצירתית..שיילך בחזרה לאמא שלו.נו באמת.
  • 4.
    קשקשתא 01/01/2012 11:50
    הגב לתגובה זו
    הפשטות של הפרסומת עושה אותה כל כך טובה, תובנה טובה - פרסומת טובה
  • 3.
    אהוד 01/01/2012 11:49
    הגב לתגובה זו
    לוקח כמה שניות ואז כשהאסימון נופל זה נהיה אפילו עוד יותר מצחיק. שאפו למשרד של מועצת החלב-חברון זלצמן שביט על העבודה הזאת.
  • 2.
    כרגיל, פרסומת מועתקת (ל"ת)
    חגית 01/01/2012 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פרסומת הכרוב דבילית שגויה אסטרטגית לידיעתך... (ל"ת)
    איפה ההבנה בפרסום? 01/01/2012 11:28
    הגב לתגובה זו
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.