"ניתן בקלות לבנות 25 אלף יח"ד בירושלים ולצמצם את ההגירה מהעיר"
"במשך שנים הפיתוח של בנייה למגורים בירושלים התרכז בעיקר בפיתוח שכונות גדולות בשולי העיר מצפון, מערב ודרום. בשנים האחרונות התהליך הזה נכשל וכיום מרבית השכונות הגדולות שתוכננו בוטלו או הוקפאו" כך אמר רו"ח דן אטיאס שותף וראש אשכול הנדל"ן של פירמת רואי החשבון BDO זיו האפט.
אטיאס ציין כי לדעתו "קברינטי העיר צריכים לעבור למפות קטנות יותר ולהפנות את המאמצים התכנוניים לפיתוח השכונות הקיימות בתוך העיר ובשולי השכונות הקיימות ובדרך זו ניתן להערכתו לייצר עתודות של כ- 20,000 עד 25,000 יח"ד בצורה מהירה ויעילה יותר ולצמצם את ההגירה השלילית מהעיר הנובעת, בין השאר, ממלאי נמוך של דירות עממיות, כמו כן יש להרחיב את הפעילות בתחום ההתחדשות העירונית ולקדם פרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א 38 שכן ירושלים מפגרת באישור של תוכניות פינוי ובינוי ותמ"א 38 בהשוואה לערים אחרות".
על פי הסקירה שביצע אטיאס בסיוע נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל, 6 תוכניות גדולות המהוות שכונות חדשות או הרחבות גדולות של שכונות קיימות שתוכננו בשנים האחרונות בשולי העיר בוטלו, הוקפאו או שאישורן עוד צפוי להתעכב במשך שנים:
"מצפון לעיר תוכננה שכונה באזור מצפה נפתוח שכיום מעוכבת בשל מחלוקת סביבתית המובלת על ידי תושבי שכונת רמות, ולא ברור מתי תצא אל הפועל, שני הגושים הגדולים ממערב לעיר הידועים כהר חרת ורכס לבן ושנכללו במסגרת תוכנית ספדיה שהיו אמורים לכלול אלפי יחידות דיור כל אחד בוטלו. דרומית לעיר פיתוח מורדות גילה ואזור גבעת יעל הוקפאו מסיבות פוליטיות ואחרות וגם ההרחבה הגדולה של שכונת הר חומה - הקרויה הר חומה ד' הוקפאה והסיכויים שתצא בקרוב לפועל קלושים".
אטיאס מסביר כי "כתוצאה מכישלון הפיתוח של השכונות הגדולות , לא ניתן מענה דיור הולם לתושבי העיר, ואכן ניתן לראות כי משנת 1986 סובלת ירושלים ממאזן הגירה שלילי שבעשור האחרון התייצב סביב כ-7,000 תושבים נטו בשנה. עיקר ההגירה היא לישובי יו"ש, לישובים סביב ירושלים, לאזור מודיעין ולאזור תל אביב."
המלאי הנמוך יחסית של דירות עממיות הביא גם לעליית מחירים בירושלים, ועל פי דו"ח של מנהל הכנסות המדינה שפורסם השבוע והתייחס לרבעון השלישי של שנת 2011, למרות הקיפאון בעסקאות בחודשי הרבעון, מחירי הדירות בירושלים בשלב זה, עדיין לא ירדו.
אטיאס ציין כי גם "השוואה של קידום פרויקטים בתחום של התחדשות עירונית בהשוואה לערים אחרות אינה מחמיאה לבירה. ירושלים ממוקמת בתחתית הטבלה הבוחנת את כמות הפרויקטים הרשומים של פינוי ובינוי ביחס לשטח העיר עם 8 פרויקטים בלבד על שטח של 125,000 דונם, כאשר מעליה ממוקמות תל אביב, חיפה, פתח תקוה, נתניה, רחובות ואור יהודה."
- 1.האזרח ק' 26/12/2011 13:28הגב לתגובה זולא רק עלות הנדל" ן היא מסיבותיה של ההגירה השלילית. בשנות דור חלו שינויים מפליגים בהרכב האוכלוסייה והחילונית בה הולך ומאבד את מישקלו המכריע כבעבר. גם השאיפה להגדיר את בירת ישראל כעיר הגדולה הביא לבנייה מואצת על חשבון נוי ופנורמה מעורבת של גן ואבן שהיתה ממאפייני יופיה בעבר. הוסף לכך כישלון קולוסאלי בתחזוקה (ניקיון וכד' ) והנה לנו מכלול שלם המסביר מדוע מתרחקים מממנה קבוצות אוכלוסייה שהעיר דווקא חפצה בהן.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
