יאיר שני: "למשקיע בעל פרופיל סיכון נמוך עדיף להימנע מהחזקה במניות היתר"
הטלטלות הרבות בשווקים בחודשים האחרונים הביאו משקיעים רבים לתהות מהי אסטרטגיה ההשקעה המועדפת בעת הזו. מצד אחד אנליסטים גורסים כי הירידות בשווקים הביאו ניירות ערך רבים למחירים אטרקטיביים ומצד שני כולם עדיין זוכרים את 2008 ואת התפיסה שמה שזול היום יכול להיות יותר זול מחר.
"אני מחלק את המשקיעים לשני סוגים כלליים ומרכיב להם את התיק בהתאם", אומר בשיחה עם Bizportal יאיר שני, סמנכ"ל השקעות בדש בהתייחסות ללקוח שהגדיר את עצמו כבעל פרופיל חשיפה של עד 20% למניות. "המשקיע אשר שונא סיכון ולא מוכן לראות את התיק שלו מתדלדל לנגד עיניו יזכה להרכב יותר סולידי יותר של ניירות ערך לעומת משקיע שסבלני יותר לסיכון".
שני מציין כי המבנה של התיק יהיה זהה לשני סוגי המשקיעים אך בחירת המרכיבים בכל אפיק חשיפה ישתנה בין משקיע למשקיע. הפיזור המומלץ כעת מורכב מחשיפה לאג"ח ממשלתי בשיעור של 40% מהתיק, האפיק הקונצרני יזכה לחשיפה דומה בשיעור של 40% מכלל התיק, אחוז לא גבוה יחסית של 15%-17% יושקע במניות ושאר התיק, 3%-5% ממנו, יישאר במזומן.
התיק נבנה תחת הנחת בסיס הנוגעות לכלכלה ברמה הכלל עולמית. ההנחה היא שאירופה לא תתפורר וההצעה של המנהיגים אכן תתקבל על ידי השוק. למרות זאת, ההרכב כן לוקח בחשבון צמיחה איטית: צמיחה שלילית באירופה וממותנת בארה"ב ובשווקים המתפתחים.
משקיע שונא סיכון
תיק זה יכלול אג"ח ממשלתיות במח"מ בסדר גודל של שנתיים עד שלוש כאשר החלוקה תהיה שווה בין צמוד לשקלי. ההשקעה באפיק הקונצרני תתבצע באג"ח של חברות בדירוגים AA כדוגמת בזק אגח 5, אגרות חוב של הבנקים, סלקום, בזק, כיל.
ההרכב המנייתי של התיק יכלול השקעה של 50% בחו"ל עם משקל עודף לשוק האמריקני וחברות גלובליות שחשופות לשווקים המתפתחים. מניות שמומלצות בדש הן אינטל, מקדונלדס, פרוקטור אנד גמבל, מניות מסקטור האנרגיה ומניות מסקטור התרופות.
החצי השני של החלק המנייתי יתרכז בישראל תוך העדפה ברורה לחברות גדולות. הוא לא יכלול מניות יתר כלל ויתבסס על מניות מהמעו"ף ומעט ממדד ת"א 75. "אנחנו לא מזהים אפיק מסוים שיש לו יתרונות על פני אחרים. להשקפתנו, מניות הבנקים כלאומי, פועלים ומזרחי טפחות הן השקעות ראויות בתקופה זו עם יחס של 0.75 על ההון", כך לדברי שני.
זהירות: יתר
מודגש כי מניות היתר אינן מומלצות ללקוח שהוגדר כבעל שונא סיכון ושאינו יכול לסבול תנודתיות. יאיר שני מדגיש כי רמת הסיכון גבוהה יותר במניות יתר ומניות צמיחה. "במקרה שהתרחיש של התפרקות גוש היורו יתממש, אזי מניות היתר עלולות לרדת בצורה חדה ולגרום להפסדים גדולים. אלמנט נוסף שישפיע לרעה הוא חוסר היכולת לממש הפסדים בשל קשיי נזילות במסחר במניות אלו - דבר אשר יביא להפסדים גדולים".
סקטורים שונים
סמנכ"ל ההשקעות בדש סוקר חלק מהסקטורים בתל אביב: באשר לסקטור התקשורת - "המניות כבר מתמחרות את כל הרע שבענף זה ומוציאות מכלל אפשרות אירועים חיוביים לחברות וגם אירוע שבו המתחרים יתקשו לקבל מימון. אציין כי סלקום ובזק עדיפות על פרטנר". בדש ממליצים על פיזור לחו"ל בכל הנוגע לחברות התרופות.
שני מציין כי סקטור הנדל"ן המניב הוא יחסית חסין מיתון וממליץ על מניות כמו נצבא, אמות, עזריאלי קבוצה, ארפורט סיטי ואלוני חץ. לגביי סקטור המזון - "דווקא פה החברות הגדולות במכפילים גבוהים של מידי 15.5 ומעלה. אנחנו מעדיפים חברות כמו פרוטרום".
משקיע אוהב סיכון
משקיע אשר פחות רגיש לתנודתיות בשוק יכול לכלול מח"מ של 5 שנים באג"ח הממשלתי. באפיק הקונצרני ניתן להעז גם כן - 70% מההשקעה באג"ח הקונצרני תהיה בחברות עם דירוגים AA ו-30% מה-40% כלומר כ-12% מכלל התיק יושקע בחברות אחרות בדרגת סיכון גבוהה יותר.
איגרות החוב הקונצרניות שיבחרו יהיו אלו העומדות באחד משני הקריטריונים: "הסיכון כבר מגולם דרך מחיר אגרת החוב שצנח כלומר תוספת תשואה שמצדיקה את הסיכון או שישנה האפשרות וההערכה כי החברה תעבור את המשבר ותשרוד", כך אומר שני.
סמנכ"ל ההשקעות בדש מציין רשימה ארוכה של איגרות חוב העומדות בקריטריונים. אידיבי אחז אגח ד, לדוגמא, נסחרת בתשואה של מעל 16% ומתוארת כ"מסוכנת מאוד אך הסיכון כבר מתומחר". אדגר אגח ז ב-9% עם מח"מ של 4.5 שנים מתוארת אף היא כאיגרת בה הסיכון כבר מתומחר וההערכה היא שהחברה תשרוד את המשבר.
אג"ח מעניינת נוספת שייכת לחברת הנדל"ן המניב בארה"ב, דה לסר שנסחרת בתשואה של 8% ומח"מ 4. בין ההמלצות הנוספות נמצא גם את חבס אגח 4 תשואה של 8% ומח"מ 3.6, כלל תעש אגח יד במח"מ 6.5 שנים ותשואה 5.7% ולבסוף סקיילקס אגח ד עם מחמ 2.1 ותשואה גבוהה מאוד של 15%.
מבנה תיק המניות יכלול יותר מניות ממדד 75 ואפילו מעט מניות נבחרות ממדד היתר. בנוסף, ניתן לתבל את התיק בהחזקות בבנקים באירופה ובארה"ב בשיעור של 2%-3% מהתיק הכולל.
- 13.אהבתי את ה:3-5% להשאיר במזומן. תותח על :))) (ל"ת)מישו 11/12/2011 13:52הגב לתגובה זו
- 12.עוד פקיד :))) חשיבה של פקיד,התנהלות של פקיד (ל"ת)מדינת הלפלפים 11/12/2011 13:51הגב לתגובה זו
- 11.למה אגח אידיבי? אם האגח אטרקטיבי (ל"ת)אז המנייה יכולה לטוס 11/12/2011 13:06הגב לתגובה זו
- 10.מה הסימבול של האגח של דה לסר ?? (ל"ת)tamir 11/12/2011 10:12הגב לתגובה זו
- 9.דודו 11/12/2011 09:53הגב לתגובה זומדד תלבונד 60 מצוי כ 1.5% מתחת למחיר השיא.האם יש כאן הזדמנות בלתי חוזרת? ב 2008 במחירים היו נמוכים בכ 30% ממחירי היום.כנראה שינוי יודע היסטורי קצרה או שהזיכרון הוא סלקטיבי
- 8.מתמטיקאי-1 11/12/2011 09:33הגב לתגובה זומניות היתר. ולמה? מניות היתר כבר עתה נפגעו מאד. בייחוד מניות הביומד ולכן נשאלת השאלה לאן ירדו עוד ? כמובן שקיימת אפשרות שהחברה תפשוט רגל אולם זה סיכון שקיים גם לגבי חברות גדולות אחרות ולכן בגדול מי שכרגע ירד הכי הרבה הם מניות היתר ולכן טענתו לגביהם אינה רצינית כלל.
- 7.שמרני ומשיושן 11/12/2011 09:32הגב לתגובה זוהרכב מניות ללא השראה וללא תעוזה השמרני הוא לא הכי בטוח - טעות בידכם איגרות החוב - המלצות טובות - תודה
- 6.המלצות טובות לאג" ח 11/12/2011 09:30הגב לתגובה זותודה
- 5.ממליץ על מניות שהוא מחזיק מה עם גזית גלוב אי (ל"ת)מיקי 11/12/2011 09:28הגב לתגובה זו
- 4.מדוע לעשות הפוך מ" יועצי השקעות" ? (ל"ת)כי רק כך הרווחתי כסף 11/12/2011 09:21הגב לתגובה זו
- 3.קובי ל 11/12/2011 09:11הגב לתגובה זולא רציני הבחור...אם יש משהו במחירי מציאה אז רק ביתר...ראו סולבר לדוגצמא,היה כשל שוק ארוך זמן שנסגר לפני כשבוע. ישנן הרבה מניות שכנראה נסחרות ביתר במחירים לא הגיוניים והן יהיו הכי טובות בשנת 2012. ד" ש ברחו מכל מניות היתר ועכשיו הם לחוצים?
- 2.שיא השפל !!! 11/12/2011 09:02הגב לתגובה זואיתמר מדיקל, אלביט מדיקל, הדסית, מיקרומדיק, ביוקנסל, אפוסנס , שני תלמד מדן שכטמן מקבל פרס נובל , נגד הזרם !!!!
- קונה את האופציות על המניות האלו לטווח ארוך (ל"ת)הפקח 11/12/2011 09:41הגב לתגובה זו
- 1.דוד מירושלים 11/12/2011 08:49הגב לתגובה זומאיפה הגיעו למספר המוזר של 17%. לעניות דעתי דווקא בתקופה כזו קרן רצינית של מניות יתר תתן תשואה לאורך זמן גבוהה יותר ממניות כבדות. זמנים יגידו. מה שאני מסכיר עם הכותב שכל מספר אפשר לחלק לשניים
- כהן 11/12/2011 09:21הגב לתגובה זומהשוק.לכן מחר בורחת מכל מה שיש לי בדש.
- סול 11/12/2011 09:17הגב לתגובה זוואפילו לא מתוחכמת, שהרי כל בר בירב אומר משהו שהוא האינטרס שלו. מתוך נסיון קצר אני רואה שאין התייחסות נאוטרלית לשוק, הכל מקופל Kלצרות האינטרסים של כותב המאמר
- מישו 11/12/2011 13:56אפשר לקבל את שאמר ואפשר שלא.....אבל בכל פעם לכתוב שכתבו מתוך אינטרס - זה כבר נדוש. מה אתה רוצה? שרופא גניקולוג יתן כאן חוות דעת ? מהנדס חשמל או המוכר מחנות הפרחים מול ביתי ? די כבר ל:" אני לא פראייר" ....כל כך ישראלי,כל כך עלוב
- אלי 11/12/2011 09:19מה זאת השטחיות הזו?

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
