מעריב מדמם גם ברבעון ה-3: הפסיד 33.8 מיליון שקל, בוחן צעדי התעיילות
מעריב מקבוצת IDB, לא מצליח להתאושש גם תחת שרביטו של נוחי דנקנר וחתם את הרבעון השלישי של השנה עם הפסד כבד של 33.8 מיליון שקל. כך עולה הבוקר (יום ד') עם פרסום התוצאות הכספיות.
ברבעון השלישי של השנה נמשכה מגמת השחיקה בהכנסות של העיתון שהסתכמו ב-69.9 מיליון שקל, ירידה של 10% ביחס לרבעון המקביל. במעריב מסבירים שעקב ההרעה התזרימית במצב של החברה במהלך השנה נוצר מחסור בנייר אשר הוביל לצמצום בעמודי העיתון היומי והמקומונים, ויתור על עבודות חוץ בדפוס וקיטון בסך ההכנסות.
את הרבעון שחלף חתם כאמור מעריב עם הפסד של 33.8 מיליון שקל, זאת לעומת 32.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. נכון לסוף ספטמבר קופת המזומנים של החברה הכיל 18.7 מיליון שקל.
עם זאת, נראה שבקבוצת IDB תולים הרבה תקוות במעריב ומסייעם לו במתן הלוואות. בחודש שעבר קיבל מעריב זריקה חמצן מדיסקונט השקעות בהיקף של 50 מיליון שקל. אתמול אישר הדירקטוריון של מעריב קבלת הלוואה נוספת בהיקף של 50 מיליון שקל - זאת לאחר שהבנקים בישראל לא היו מוכנים להעמיד מימון.
- 7.חיים 04/12/2011 12:48הגב לתגובה זוהינה אדם חכם שמבין שכרפיס והצוות המהמם שלו לא עושים כלום איפה המיליונים שכרפיס טען שהוא עשה במעריב,טוב אווה הלכה הביתה אין מי שישמור עליו ועל הליצנים שלו
- 6.מגע הקסם של הנוחי נגמר. כל מה שהוא נוגע בו מת (ל"ת)מם 02/12/2011 01:08הגב לתגובה זו
- 5.דניאל 30/11/2011 13:04הגב לתגובה זואבל במעריב עושים טעות אחרי טעות כבר שנים רבות.
- 4.קורא 30/11/2011 11:26הגב לתגובה זוחשוב בזירה
- שרה 04/12/2011 12:50הגב לתגובה זותתאפס על עצמך לפני שגם לך יגמר החמצן
- 3.הנייר עולה הרבה כסף. משולם ביורו. (ל"ת)שרון 30/11/2011 11:06הגב לתגובה זו
- 2.ערן גפני 30/11/2011 10:02הגב לתגובה זומעריב הוא עיתון שנאבק על שרידותו מול 2 ענקים - ידיעות אחרונות וישראל היום - ובמצב כזה כל ידיעה וכל כתבה וכל תחקיר שיהיה בהם חומר ש ל א מופיע בשאר העיתונים - יש לו חשיבות קריטית. אלא שקיצוצים במצבת הכתבים והעורכים, שזה כפי שהתפרסם הבוקר, מה שמעריב מתכוון לעשות - היא הפתרון הגרוע ביותר. משמעות הקיצוצים היא: מורל ירוד של הנשארים שיחששו לגורלם הם, מכאן גם הגדלת תופעת ה"ראש הקטן", ומכאן התחלת ירידה באיכות הדיווחים וירידה במוטיבציה להשיג סקופים וכתבות בלעדיות. כל זה יוביל כבמעגל קסמים להדרדרות נוספת במכירות העיתון, דבר שיביא לירידה במוטיבציה של המפרסמים לפרסם בעיתון ומכאן כבר קצרה הדרך להגדלת ההפסדים. על כן, ייטיב מעריב אם ישמור את כח האדם שלו, יקצץ דווקא במשכורות ה"טאלנטים" - אותם כותבי טור ואותם אלה שלא מדווחים מהשטח, וכן יבצע שינויים מבניים בעיתון כמו הפסקת הוצאת המוסף הפלצני "ז'ורנל", העברת שעות ההפצה של העיתון לשעות אחר הצהרים המאוחרות ושינוי מתכונתו לפורמט רחב יותר (כזה שהיה עד 1992) ובכך להבדילו ממתחריו. אין זה אומר כי מעריב יזכה בין לילה לרווחים נאים, אבל זו תהיה תחילת הדרך להתאוששות משום שהדור החדש של הישראלים דורש עיתונות איכותית יותר מזו הקיימת כיום, עיתונות פחות מוטה לצד זה או אחר וכזו שתתן לו את מירב האינפורמציה המעודכנת, ולמעריב יש את היכולת לעשות זאת. אם תמומש תכנית הקיצוצים - יהיה זה עוד מסמר בארון הקבורה של העיתון, וחבל.
- מספר 2 גם אתה חיב"ס (ל"ת)שרה 04/12/2011 12:52הגב לתגובה זו
- יצחק לוינסון 30/11/2011 12:18הגב לתגובה זוחבל רק שבעלי העיתון, הנוכחי וקודמיו, לא מבינים זאת. את מחיר אי הבנתם משלמים הקוראים, אך בעיקר העובדים המפוטרים ללא הרף.
- 1.מישהו חשב על זה שהעיתון משעמם? (ל"ת)חיים 30/11/2011 09:37הגב לתגובה זו
- העיתון משעמם..אבל בעיתון ממש לא (ל"ת)מעניין 30/11/2011 14:14הגב לתגובה זו
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
