הוקפא גיוס הון בשלדיאלי: רשות ני"ע דרשה להשלים נתון חשוב על הקידוחים
רשות ני"ע עצרה את הנפקת המתוכננת של חברת שלדיאלי אשר השלימה לאחרונה את המיזוג עם חברת IPC המחזיקה בנתח מרישיונות 'מירה' ו'שרה'. הסיבה: במצגת של החברה למשקיעים השמיטה שלדיאלי בדו"ח המשאבים את נתון ה-P50 מדו"ח המשאבים בשטח הרישיונות.
כזכור, נתון ה-P50 עלה לכותרות בצורה משמעותית בסוף חודש יוני כאשר פרסמו הכשרה אנרגיה ומודיעין יהש את הפוטנציאל הכלכלי בשטח רישיונות 'מירה' ו'שרה'. הפוטנציאל הכלכלי עמד על 6.5 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי (6.5TCF) אולם הנתון החציוני היה נמוך בצורה משמעותית ועמד על 2.9TCF בלבד. הנתון החציוני הוא נתון אשר חובה לפרסמו במסגרת הנחיות הרשות.
בעקבות פניית רשות ני"ע, תיקנה שלדיאלי את המצגת למשקיעים לקראת ההנפקה וכללה את המידע הרלוונטי. עם זאת, החברה עדיין מנועה מלפרסם דו"ח מדף לקראת הנפקה עד לליבון הנושא מול סגל רשות ני"ע.
כזכור, הנפקת המניות של חברת שלדיאלי נחשפה ב-Bizportal לפני מספר שבועות ולאחרונה פרסמה החברה תשקיף לקראת ההנפקה שבמסגרתו מבקשת החברה לגייס כ-30 מיליון שקל.
ע"פ התשקיף המעודכן מציעה שלדיאלי חבילת הנפקת הכוללת 750 מניות במחיר של 90 אגורות למניה, 250 כתבי אופציה מסדרה 3 ו-500 כתבי אופציה מסדרה 4 במחיר מינימלי של 675 שקלים.
הדבר המעניין בהנפקה הוא שגם אם ההנפקה תושלם במלואה, כמות ההון שתיוותר בידי שלדיאלי היא נמוכה. בחברה מציינים כי כ-15% מהתמורה בהנפקה (כ-1.06 מיליון דולר) שהם כ-4 מיליון שקל מיועדים לתשלום לחברת אפסווינג של ירון ייני, זאת כחלק מהסכם הייעוץ ביניהן.
מתוך הסכום שיוותר, 70% ממנו מיועד לפירעון התחייבויות לנותני שירותי בהיקף של עד 2 מיליון דולר (7.5 מיליון שקל). יתרת 30% מהסכום מיועד למימון התחייבויותיה בפרוייקטים לחיפוש גז ונפט (3.2 מיליון שקל בלבד). בשלדיאלי מציינים כי בשלב הבא, שני מיליון דולר נוספים (כ-7.5 מיליון שקל) שיגוייסו מיועדים לפירעון התחייבויות לחברת האם בונטאן הקנדית, זאת כחלק מהפשרה שנחתמה בין הצדדים.
- 8.המתעשר 23/11/2011 10:48הגב לתגובה זומתברר שההנפקה תדלל לי את הצורה. מתברר שהכסף ילך למקורבים . ומתברר שכשיצטרכו כסף לקידוחים.(מאות מליוני שקלים ) או שינפיקו שוב ואז שוב ידללו אותי, או שהחברה תפסיד את חלקה בזיכיון. מה עושים?. למה הכל קשה, כשניכנסתי להשקעות בשלדיאלי הכל היה ורוד
- 7.הרצוג 23/11/2011 10:48הגב לתגובה זושלידיאלי חיבים את ניצחונם המשפטי למשרד מיתר שמחץ את מישרד הרצוג פוקס נאמן להערכתי ההנפקה אמורה לשלם חובות בנוסף מושכים כספים דמיניהול חזיריים 12000$ עבור כלום פרייר מי שמשקיע אגורהעדיף ליתרום לצדקה
- 6.המאמין 23/11/2011 10:13הגב לתגובה זוהנפט נמכר בשערים גבוהים בגלל איכותו הנדירה .כ 120 דולר לחבית .עד היוםצ מחצי מקטע מתוך 16 חלקים מפיקים יותר מ 800 חביות ליום .עד היום כ 150000 חביות יותר מ 12000000 מיליון דולר .כ 40000000 שקל. בבקשה להמשיך ולהדליק נר ולתת צדקה לע" נ הצדיקים .בהצלחה לכל עם ישראל .אין המלצה לפעולה כלשהי במניות .הנתונים לפי דעתי בלבד ללא אחריות לדיוקם .בהצלחה
- 5.אי 23/11/2011 10:13הגב לתגובה זוממש בדיחה הליצנים מחזירים חובות דרך הפרייארים שחולמים על המיליונים ןמנמרודי יקבלו קדחת וקרחת
- 4.הנייר יתרסק היום 45-70% היעד 7אגורות (ל"ת)ניסו 23/11/2011 10:07הגב לתגובה זו
- 3.גלעד 23/11/2011 10:06הגב לתגובה זוככל שחולף הזמן מתברר שכל השותפויות הקטנות כמו שלדיאל פרימיום הכשרת אנרגיה וחברותיהן רק עובדות על המשקיעים ומנגד גבעות עולם שהסטיגמה שלה היתה כזו הפכה להיות יותר צדיקה מהאפיפיור והיחידה שהפיקה בתקופה קצרה של חצי שנה 150,000 חביות נפט באיכות מעולה ודל בגופרית ואחוז נמוך מאד של מים רק 3%.כל יום יש לגבעות הכנסה של 250,000 שח כפול 180 יום וקיבלנו 45 מליון שח.
- 2.הנייר יתרסק היום 45-70% היעד 7אגורות (ל"ת)ניסו 23/11/2011 10:06הגב לתגובה זו
- 1.למדו (ל"ת)ראל 23/11/2011 09:57הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
