תוצאות פושרות לפורטל וואלה: גידול של 20% במכירות - הרווח הנקי נחתך
חברת וואלה פרסמה היום (יום ב') את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של שנת 2011. בדומה לרבעונים האחרונים, גם ברבעון שחלף הצליחה החברה להגדיל את הכנסותיה אך הרווחיות נפגעה.
קבוצת וואלה מפעילה את פורטל האינטרנט וואלה, את אתר המסחר האלקטרוני וואלה שופס ומחזיקה באתר יד2, והיא נמנית על קבוצת בזק. הכנסותיה של הקבוצה ברבעון השני הסתכמו ב-50.8 מיליון שקל, עלייה של 20% לעומת הרבעון המקביל.
צמיחת המכירות של וואלה נבעה מגידול בפרסום הויידאו, בסלולר ובלוחות. במקביל, חל גידול בעסקאות קופונים במסגרת 'הדיל היומי' של וואלה שופס ובתחום התיירות באמצעות וואלה! טורס. נכון לסוף הרבעון, צבר ההזמנות מפרסום של הקבוצה עומד על 58.3 מיליון שקל.
למרות צמיחת ההכנסות, הציגה וואלה שחיקה של 37% ברווח התפעולי לרמה של 2.4 מיליון שקל. בחברה מסבירים כי הירידה ברווח התפעולי נובעת בעיקר מגידול בהוצאות תפעול לצורך פיתוח ופרסום מוצרים ושירותים המוצעים באתרי החברה והוצאות בגין הפחתת עודפי עלות
בשורה התחתונה הצליחה וואלה לסיים את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי זעום של 208 אלף שקל, זאת לעומת 2.7 מיליון שקל ברבעון המרביל. וואלה מציינת כי "הקיטון ברווח הרבעוני של החברה נובע מהמשך השקעותיה של החברה בבנייה ובפיתוח מנועי צמיחה, הן בתחום הפרסום והן בתחום הסחר האלקטרוני, ובמקביל המשך גידול ההשקעה במוצרים לגולשים".
מנכ"ל וואלה אילן ישועה: "לברת וואלה ממשיכה להוביל את שוק האינטרנט בישראל עם 1.2 מיליון גולשים המבקרים מדי יום בפורטל וצורכים באמצעותו תכנים חדשותיים ובידוריים, מידע ממגוון הלוחות והמדריכים, מתקשרים באמצעות המייל, מבצעים קניות, רוכשים שירותי תיירות, ועוד. על אף התחרות, הן מצד שחקנים גלובליים והן מצד שחקנים מקומיים, הרייטינג של האתר ומשך הזמן שהגולשים שוהים בו, בכל מכשירי הקצה, במגמת עליה".
- 1.משקיע כועס 01/08/2011 10:43הגב לתגובה זוליצנים, גרמתם לפני שנה וחצי למשקיעים לקנות מניות ועכשיו אתם מצליחים להרוויח 208 אלף ש"ח ברבעון?? מה זה?? מכולת בלוינסקי?? מי יחזיר לי את הכסף, איתן אורבך והפרחות שלו??
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
