בריינסטורם באמת צריכה לזנק 1000%? כמה נקודות למחשבה
בסוף יוני פורסמה אנליזה פיננסית לחברת בריינסטורם לפיה מניית החברה צפויה לעלות פי 10 תוך שנה ופי 20 תוך שנתיים. באנליזה נערך מחקר השוואתי, בו השווה האנליסט האמריקאי ריי דירקס את חברת בריינסטורם לחברות אחרות אשר מפתחות טיפולים המבוססים על תאי הגזע, כדוגמת מזובלסט, פלוריסטם ואאסטרום.
מיום פירסום ההודעה ועד סגירת המסחר בארה"ב ביום שישי, 3 ימים לאחר מכן, מניית בריינסטרום כמעט והכפילה את ערכה - משער של 28 סנט (המשקף שווי שוק של 34.5 מיליון דולר) לשער של 54 סנט (65 מיליון דולר). מאז תיקנה המניה למטה, והיא נמצאת כיום בשער 47 סנט (56 מיליון דולר).
השאלה העיקרית הנשאלת בעקבות אנליזה זו הינה מה ניתן ללמוד, אם בכלל, מ"חברות דומות" בתחום הביומד? להערכת דירקס, העובדה כי בריינסטורם, בדומה לחברות המוזכרות לעיל, נמצאת בשלב הניסויים הקליניים, הינה מספקת על-מנת להשוות את שווי השוק שלה לאלה של החברות האחרות.
ככלל, אנליזה השוואתית בשוק הביומד הינה בעייתית מיסודה (ולא רק בתחום הביומד), הן בפן המדעי והן בפן המימוני. תיאורטית, ניתן לטעון כי חברה המצויה בשלב ניסויים דומה ופונה לשוק דומה, הינה ברת השוואה, אך לא כך הדבר בחברה דנן.
חברת בריינסטורם החלה רק בימים האחרונים בביצוע ניסוי קליני ראשון (שלב 1/2a) לטיפול בעזרת טכנולוגיית תאי גזע בחולי ALS סופניים, במסגרתו יבדקו בטיחות הטיפול ויעילותו הראשונית ב-24 חולים.
עיקר הודעתו של דירקס מבוססת על מידע זה, שהיה כבר ידוע ברובו מאוקטובר האחרון (למעט התאריך המדויק של תחילת הניסוי). נקדים ונאמר כי לחברת בריינסטורם טכנולוגיה בעלת פוטנציאל רב לטיפול במחלת ה-ALS ובמחלות אחרות של מערכת העצבים. כמו כן, בריינסטורם הינה בעלת ייחוד מול חברות רבות המפתחות טיפולים מבוססי תאי גזע (ל-ALS ובכלל), לאור טכנולוגיית השריית ההתמיינות של תאי הגזע לפני הזרקתם למטופל.
בבחינת החברות ה"דומות" לבריינסטורם ניתן להצביע על שני פרמטרים משמעותיים בהקשר של הניסויים הקליניים, אשר לדעתנו משפיעים על שווי החברה: מספר התוכניות הקליניות והשלב בו הן נמצאות: חברת פלוריסטם הישראלית (שווי שוק 124 מיליון דולר), אמנם נמצאת במהלכה של תוכנית קלינית להתוויה אחת בלבד (היצרות חמורה בעורקי הגפיים התחתונות CLI), אולם נמצאת על סף תחילת ניסוי שלב 2/3, אשר במידה ויוגדר כמוצלח, יוביל ככל הנראה לאישור שיווק לטיפול.
חברת מזובלסט האוסטרלית שאוזכרה בפירסום של דירקס (שווי שוק כ-2.2 מיליארד דולר) מקדמת חמש תוכניות קליניות בשלושה תחומי טיפול שונים - אורתופדיה, מחלות לב ומח עצם. תוכניות אלו נמצאות בניסויים קליניים בשלבים 2 ו-3, וניסויים קליניים בהתוויות נוספות צפויים להתחיל במהלך השנה הקרובה.
גם חברת אאסטרום האמריקאית (שווי שוק 106 מיליון דולר) נמצאת בעיצומן של שלוש תוכניות קליניות לטיפול בעזרת תאי גזע במחלות לב וכלי דם. החברה סיימה ניסוי קליני שלב 2b בחולי CLI ונמצאת במהלך שני ניסויים שלב 2 בטיפול באי ספיקת לב.
אם כך, השוואת בריינסטורם, הנמצאת בתחילת דרכה בביצוע ניסויים קליניים, לחברות הנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים יותר ו/או מקדמות מספר גדול יותר של תוכניות קליניות, אינה מתאימה. השוואה כזו עלולה להטעות את ציבור המשקיעים, שאינו ער לסיכונים הרבים בדרכה של חברת ביומד צעירה, מוצלחת ככל שתהיה.
בריינסטורם הינה חברה מבטיחה, בעלת פוטנציאל רב, המהווה אופציה מעניינת להשקעה. ייתכן ומניית החברה, כפי שתומחרה לפני הפרסום של דירקס, נסחרה בחסר, אך תמחורה כפי שהוצג והיעדר לקיחת סיכונים מדעיים ומימוניים בחשבון, עלול לפגוע הן בחברה עצמה והן במשקיעיה.
- 10.מיקי 09/02/2012 21:13הגב לתגובה זומי שמושקע בחברה הולך להרוויח המון כסף וגם למטרה טובה שיהיה בהצלחה
- מלי 02/07/2012 20:52הגב לתגובה זוהתקדמות אדירה
- 9.גדליה 20/12/2011 20:41הגב לתגובה זושהמניה תעלה ...יהיה שלום אים אירן
- דורון 22/01/2013 18:45הגב לתגובה זובריינסטורם לפני עלייה של פי 4 - 5 ממה שהיא עכשיו ... לא בעוד הרבה זמן...!!!!
- 8.נילי 07/07/2011 18:04הגב לתגובה זותומכים,ביניהם משרד הבריאות והמדען הראשי .לאחרונה BCLI קבלה גם תמיכה כספית מהמשרדים האלה. כנראה שיש דברים שלא כולנו יודעים !
- 7.נילי 07/07/2011 17:56הגב לתגובה זוכמעט 100% ,כלומר הפסד כל ההשקעה ! אך רגע אחת, איפה אין סיכונים כאלה בהשקעות ?
- 6.דר" מורן 07/07/2011 10:01הגב לתגובה זובזן השלימה לאחרונה חיבור לגז מה שיתן לה אופקים חדשים ורווחים חדשים ומרובים .כדאי לשים לב!!!
- מר בריינסטורם 30/07/2013 00:31הגב לתגובה זובשיטת הטיפול הייחודית של בריינסטורם עלות הטיפולים בעתיד יהיו מינוריים לעומת מה שיגבו עבור טיפול זה גם דבר שיש לקחת בחשבון בקיצור זו חברה לפנסיה , התשואות בחברה יהיו אדירות ועוד יגיעו ימים שהיא תחלק דיבידנדים שמנים למשקיעים . בהצלחה לכולם...
- 5.שגיא 06/07/2011 17:25הגב לתגובה זובצדק המניה מסרבת לתקן את העליה- הפוטנציאל שלה אדיר והסיכון קטן מאוד
- הפונטציאל עצום אבל הסיכון לא קטן (ל"ת)שושנה 06/07/2011 19:15הגב לתגובה זו
- שגיא 07/07/2011 00:34אבל ביחס הקיים ההשקעה בהחלט כדאית
- 4.עופרה 06/07/2011 15:17הגב לתגובה זוהגבתי בזמנו כמעט באותו רוח הדברים. ההשוואה אינה נכונה. והאשליות האלו שכל מיני אנליסטים עלולים לגרום להפסדים כבדים אצל משקיעים עצלנים שלא עושים שיעורי בית. ומי שרוצה באמת להבין על מה אני מדברת שיעיין בערך: פארמוס(PARS).
- 3.האם שלב 2 או 2/3 הינו שלב פיתוח כלל או ניסוי (ל"ת)שושנה 06/07/2011 14:46הגב לתגובה זו
- 2.כמובן שבריינסטורם בהתחלה, בגלל זה הפוטנציאל (ל"ת)הפוך דוקטור הפוך. 06/07/2011 14:46הגב לתגובה זו
- 1.שגיב 06/07/2011 11:11הגב לתגובה זוהיה שווה לחכות אם כך 1000 אחוז אני קונה 200 אחוז גם

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".