פרטנר מציגה דוח רבעוני: הרווח התכווץ ב-25% ברקע להפחתת דמי הקישוריות
חברת פרטנר שבשליטת איש העסקים אילן בן דב פרסמה הבוקר (יום ד') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה. ברבעון זה באו לידי ביטוי לראשונה החלטת משרד התקשורת להפחתת דמי הקישוריות - אשר הובילו את חברת הסלולר להציג תוצאות פושרות.
הכנסותיה של פרטנר ברבעון הראשון הסתכמו ב-1.77 מיליארד שקל, עלייה של 11% לעומת הרבעון המקביל. הגידול החד בהכנסות נבע בין היתר מאיחודה של חברת סמייל שנרכשה ברבעון הראשון. ברבעון הראשון של השנה הגדילה פרטנר את מצבת המנויים שלה ב-26 אלף, כך שהוא עומד על 3.186 מיליון.
הרבעון הראשון של 2011 התאפיין בשתי מגמות הפוכות. מצד אחד, לקוחותיה של פרטנר הגדילו את היקף הדיבור בטלפון ל-372 דקות בחודש (ברבעון המקביל - 358 דקות). מצד שני, ההכנסה הממוצע למנוי ירדה מ-121 ל-115 שקלים.
למרות הגידול בהכנסות, הפחתת דמי הקישוריות שחקה את הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) של חברת התקשורת. פרטנר סיכמה את הרבעון עם EBITDA של 585 מיליון שקל, ירידה של 5% לעומת הרבעון המקביל.
בשורה התחתונה, פרטנר חתמה את הרבעון הראשון עם רווח נקי של 255 מיליון שקל, ירידה של 25% לעומת הרבעון המקביל. בחברה הכריזה על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בהיקף של 210 מיליון שקל. הדיבידנד ישולם למשקיעים ב-11 ליולי.
הדו"ח הכספי של פרטנר מספק גם הצצה לשאלה כיצד היו נראים הדו"חות של פרטנר בנטרול רכישת פעילותה של סמייל. במקרה שכזה, הכנסותיה של חברת הסלולר היו עולות ב-6% ואילו הרווח הנקי היה מסתכם ב-248 מיליון שקל. במלים אחרות, תרומתה של סמייל לתוצאות פרטנר הסתכמה ב-6 מיליון שקל ברבעון.
חברת הסלולר חתמה את הרבעון הראשון עם גידול של 11% במכירות ברקע לרכישת פרטנר. הרווח הנקי הסתכם ב-255 מיליון שקל. גייסה 26,000 מנויים ברבעון אך ההכנסה הממוצעת ממנוי נשחקה
תומר קורנפלד, Bizportal
חברת פרטנר שבשליטת איש העסקים אילן בן דב פרסמה הבוקר (יום ד') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה. ברבעון זה באו לידי ביטוי לראשונה החלטת משרד התקשורת להפחתת דמי הקישוריות - אשר הובילו את חברת הסלולר להציג תוצאות פושרות.
הכנסותיה של פרטנר ברבעון הראשון הסתכמו ב-1.77 מיליארד שקל, עלייה של 11% לעומת הרבעון המקביל. הגידול החד בהכנסות נבע בין היתר מאיחודה של חברת סמייל שנרכשה ברבעון הראשון. ברבעון הראשון של השנה הגדילה פרטנר את מצבת המנויים שלה ב-26 אלף, כך שהוא עומד על 3.186 מיליון.
הרבעון הראשון של 2011 התאפיין בשתי מגמות הפוכות. מצד אחד, לקוחותיה של פרטנר הגדילו את היקף הדיבור בטלפון ל-372 דקות בחודש (ברבעון המקביל - 358 דקות). מצד שני, ההכנסה הממוצע למנוי ירדה מ-121 ל-115 שקלים.
למרות הגידול בהכנסות, הפחתת דמי הקישוריות שחקה את הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) של חברת התקשורת. פרטנר סיכמה את הרבעון עם EBITDA של 585 מיליון שקל, ירידה של 5% לעומת הרבעון המקביל.
בשורה התחתונה, פרטנר חתמה את הרבעון הראשון עם רווח נקי של 255 מיליון שקל, ירידה של 25% לעומת הרבעון המקביל. בחברה הכריזה על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בהיקף של 210 מיליון שקל. הדיבידנד ישולם למשקיעים ב-11 ליולי.
הדו"ח הכספי של פרטנר מספק גם הצצה לשאלה כיצד היו נראים הדו"חות של פרטנר בנטרול רכישת פעילותה של סמייל. במקרה שכזה, הכנסותיה של חברת הסלולר היו עולות ב-6% ואילו הרווח הנקי היה מסתכם ב-248 מיליון שקל. במלים אחרות, תרומתה של סמייל לתוצאות פרטנר הסתכמה ב-6 מיליון שקל ברבעון.

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם
ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.
מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.
הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.
היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- פיירפליי מזנקת 8% לאחר התרחבות לסקטור הביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

"קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"
ועדת הכספים באה בטענות לאוצר שרוצה לצמצם את ההטבות מיסוי על קרנות השתלמות - הם טוענים שהאוצר פוגע בציבור בשכבות הנמוכות, אבל זה הפוך: האוצר רוצה לבטל הטבות מס לעשירים ולתת לכולם - הנדסת תודעה
קרנות השתלמות הן מוצר פריבילגי - מקבלים אותו העשירונים העליונים במשק. הכלכלן הראשי באוצר סיפק דוח חשוב שמוכיח זאת: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים. הקרן השתלמות היא מוצר שפטור ממסים באופן גורף - בהפקדה לקרן יש הטבת מס גדולה, בעת הרווחים השוטפים אין מס, בעת הפדיון אין מס. מדובר בהטבה של מעל 11 מיליארד שקל וצריך לצמצם אותה באופן מסוים. האוצר מבקש מדי שנה לצמצמה כדי לקחת את הכסף הזה ולהשתמש בו לדברים אחרים - למשל להעלות את הקצבאות. אבל, לקרן השתלמות יש לובי ענק - ההסתדרות, ועובדים בעשירונים עליונים שאם יקחו להם את ההטבה הזו הם יעשו רעש מאוד גדול.
ולכן לא נוגעים בקרנות האלו. למרות שאנשי האוצר רוצים ובצדק להטיל מס על קרן השתלמות, מגיע שר האוצר שמפחד להכעיס את הציבור כי זו שנת בחירות ואומר - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”. איזה פחדן.
והנה היום התקיימה ישיבה של ועדת הכספים. יש שם חברי כנסת מנותקים, או משוחדים שטוענים שפגיעה בהטבות זו פגיעה בשכבות נמוכות, למרות שזה ההיפך.
עמדת נציגי הכלכלן הראשי באוצר הוסברה לחברי הועדה - ההטבה אינה שוויונית, מגיעה לבעלי הכנסות גבוהות יותר ויש לצמצמה משמעותית ולהעביר את המשאבים להטבות לכלל האוכלוסייה, דוגמת מדרגות מס הכנסה. אבל חברי הכנסת ונציגי השוק אמרו כי אין מדובר בהטבה אלא חלק מתנאי השכר וחסכון לטווח בינוני ואף משלים לפנסיה, שמשרת בעיקר את מעמד הביניים, העובד והמשרת, וקראו להרחיבה גם לעשירונים הנמוכים יותר ולא לצמצמה. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי: "התחושה שיש כהות חושים גדולה מאוד באוצר כלפי האנשים החלשים יותר במשק". תקשיבו, זה מקומם. זה אפילו שקר.
- תקציב של 620 מיליון שקל - כמה לביטחון וכמה לחינוך?
- הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה דיון בנושא 'היתכנות לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות'. ח"כ ולדימיר בליאק פתח את הדיון והדגיש את החשיבות החברתית והכלכלית של קרנות ההשתלמות, תוך שהוא תוקף את העובדה שהיא הטבה לעשירים בלבד: "הציגו ש-83% בעשירון העליון מפקידים לקרנות ההשתלמות, לעומת 9% בעשירון 1. אבל לא הציגו שבעשירון 10 הרוב היום זה מעמד הביניים, ובעשירון 9 זה 80% שמפקידים, בעשירון 8 - 73%, בעשירון 7 – 59%, בעשירון 6 - %54 וכן הלאה. מדובר באופן מאוד מובהק בהטבה לאדם העובד והמשרת. אין שום סיבה לצמצם או לבטל, במיוחד אחרי שנה כזו קשה שמעמד הביניים החזיק את המדינה".
