מחקר חדש חושף: ב-67% מהבניינים שנבדקו נמצאה הזנחה שעלולה לעלות בחיי אדם

רבים מרוכשי הדירות בישראל שוכחים כי בניין מגורים יש לתחזק. הרבה וועדי בתים מעדיפים לחסוך בתחזוקת מערכות הבניין, צעד שעלול לעלות בחיי אדם ולגרום לאסון
לירן סהר |

רבי קומות רבים נבנו ב-20 השנים האחרונות ברחבי הארץ, בשנות ה-80 וה-90 מרבית בנייני המגורים התנשאו לגובה של 4 עד 5 קומות, ובעשר השנים האחרונות בנייני מגורים בני 20 ו-30 קומות הפכו למחזה שכיח. אולם ככל שבניין גבוה יותר כך מערכותיו המשותפות מורכבות יותר ודורשות תחזוקה שוטפת ויקרה יותר. ההזנחה המתמשכת של מערכות הבניין עשויה להיות הרת אסון.

מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים

מבדיקה שערך תמיר מינץ, יו"ר איגוד מנהלי הבתים והמבנים בישראל, בכ- 100 בניינים שנבנו בעשור האחרון, בערים שונות, עולה כי כ- 67% מהבתים המשותפים שנבדקו, לא עברו בדיקת שוטפות של המערכות בבניין מיום האכלוס וקבלת טופס 4. בו נבדקות המערכות השונות על ידי נציג מכון התקנים.

מינץ מציין כי הבדיקות השוטפות של המערכות השונות הינן באחריות הדיירים, אך אלה אינם מודעים ברוב המקרים לכמות המערכות הקיימות בבניין ולאופן בו יש לתחזקן. סיבה נוספת היא עלויות גבוהות הכרוכות בתחזוקת המערכות, שהרבה וועדי בתים מעדיפים לחסוך.

מינץ מונה בין המערכות את רכזות כיבוי האש, עמדות כיבוי האש, מאגרי המים, הגנראטורים, מערכות החשמל ועוד. "חוסר המודעות וההזנחה של המערכות ובעיקר מערכות לכיבוי האש וגנראטורים האמורים לשמש בשעת חרום, עלולים לעלות בחיי אדם ולגרום לאסון".

מינץ מסביר כי רוב המערכות דורשות תחזוקה שנתית לפחות וחלקן אפילו תחזוקה חודשית, או דו- שנתית. "קשה מאוד לדיירים לעקוב באופן שוטף ולתחזק באופן עצמאי מערכות בבניינים מודרניים ובייחוד בבניינים מעל 9 קומות. ככל שהבניין גבוה יותר, כך יש בו מערכות רבות ומורכבות יותר, כמובן שמומלץ להפקיד את הטיפול במערכות אצל גורם מומחה, ולהיות בטוחים ושקטים יותר".

יוסי רבי, מנכ"ל המרכז לחיטוי וניקוי מאגרי מים, מציין כי בפניות יזומות של חברתו לנציגי ועדי בתים בהגשת הצעת מחיר לחיטוי וניקוי המאגרים, הופתע לגלות כי מרבית ועדי הבתים אינם מודעים כלל לקיומו של המאגר בבניין וכשניגשים לגג, מופתעים לגלות כי בבניין בו הם מתגוררים קיים אכן מאגר מים. מיותר לציין כי המאגר לא עבר ניקוי או חיטוי מיום האכלוס לבניין, בבניינים ישנים מדובר על יותר מעשור שנים, שימוש במים עכורים ומזוהמים יכול להוות סכנה ממשית לחייהם של הדיירים.

רבי מוסיף כי קיימת מערכת חשובה נוספת בבניין והיא מערכת המז"חים(מונע זרימה חוזרת). קיימת תקנה המחייבת לבדיקת המז"חים אחת לשנה. חלק מחברות הניהול ומועדי הבתים אינם מודעים לקיומה של המערכת, עובדה זו חמורה שכן אף היא עלולה לגרום לסכנה בריאותיות בחיי הדיירים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.