מנסים לעשות שינוי במדיניות ההשקעות? הנה 3 טיפים
שבת הינו יום טוב לחשיבה על ניהול שינויים. בשבת כאשר החנויות סגורות, הבורסה דוממת והילדים בחוץ עולה ההזדמנות להגות על איך רצוי לעשות את הפעולות השוטפות שלנו באופן טוב יותר. חכם יותר.
מבין המשקיעים שבינינו, זהו זמן ראוי לשקול מה ואיך לעשות אחרת במטרה להגדיל את ערך התיק שלנו. שבת של הפקת לקחים, התחדשות והתייעלות.
וכאן מתחיל הסיפור המעניין בקשר הרופף, אך הטבעי, בין כושר התכנון לבין יכולת הביצוע שלנו. נניח שהגענו לתובנה שמקורות המידע המסייעים לנו לקחת החלטות אינם מספיק טובים. המסקנה עולה לאור העובדה ששלושת האנליסטים שאנו קוראים בשקיקה ולא מעט סומכים על דעתם לא קולעים למטרה לאחרונה. בחשיבה נוספת ואולי מעמיקה יותר אנו קולטים שכל אסטרטגיית איסוף המידע שלנו בניהול התיק סובלת מפיזור יתר וחוסר בהירות מספקת.
עם תחושת העוררות וההתלהבות העולה בנו, אנו מחליטים שהגיע הזמן לעשות סדר בכל נושא מקורות המידע. כעבור שעה קלה אנו מחליטים שמתחילת השבוע הקרוב אנו נצמדים לשנים שלושה מקורות מידע חילופיים להלן גורמי " תמיכת החלטה", שבאמצעותם אנו מעריכים ומקווים שיתנו תפוקה טובה.
זהו, הכול מוכן לקראת שבוע טוב ויעיל יותר. אלא מה, כבר ביום שלישי אנו מזהים שחזרנו לאותם דפוסים מוכרים וישנים. אנו חוזרים לקרוא את שלושת האנליסטים בתוספת שני האתרים החדשים ששמענו שהם מעולים ואותם החלטנו בשבת לקרוא במטרה לייעל את התיק שלנו.
תוספות מקורות המידע לצד אי הימנעות מקריאת שלושת האנליסטים שאכזבו, יוצר עומס מידע נוראי ומכאן מביא אותנו לזנוח את ההחלטה שהתקבלה בשבת, הנה שוב אנו חוזרים לאותו דפוס מוכר וידוע. קריאת שלושת האנליסטים שלנו.
בני אדם הינם יצורים של הרגלים. כלומר משקיעים הינם יצורים שחוזרים על אותם דפוסי חשיבה ופעולה לא בגלל שהם נכונים, ראויים שהוכיחו את עצמם, אלא בגלל שהם פשוט טבעיים לנו. גם אם אנו בשעת ביצוע הדבר הלא נכון מודעים לחטא שלנו, אנו מתקשים לזנוח אותו, לטובת הדבר שכן רצוי לנו. מכאן שהקשר בין התכנון המוקדם, החלטה שלקחנו באותה שבת שקטה ויפה הוזנחה כליל כבר ביום שלישי מתיש ומעייף.
לנו המשקיעים יש קושי מובנה לסגל דפוסי התנהגות חדשים גם אם ברור לנו לחלוטין שזה יועיל לנו. מצב אנושי זה, מקבל יותר ויותר לגיטימציה תחת הדיסציפלינה החדשה יחסית העונה לשם "כלכלה התנהגותית".
אחד היסודות המכוננים את הכלכלה ההתנהגותית בשונה מתורת הכלכלה הקלאסית היא הנחת העבודה, שבני אדם אינם מתנהגים באופן רציונאלי, ליניארי ויעיל. ההפך יותר הולם את המציאות.
בני אדם מתנהגים באופן רגשי, הפכפך ולעיתים בניגוד לתועלת האישית שלהם. התנהגות רציונאלית מחייבת קשר הדוק בין תכנון לביצוע. אחת, שאתה המשקיע, החלטת שיש להסתפק בשני מקורות מידע בלבד שיהוו את מקורות תמיכת ההחלטה שלך עליך לבצע זאת. בדיוק כמו שאתה צם ביום כיפור, או עוצר באור אדום.
לאנשים קשה לאכוף על עצמם כללים וחוקים חדשים, גם כאשר הם עצמם הגו אותם וגם כאשר הם מאמינים שזה טוב להם. קל וחומר כאשר אין מערכת ענישה חיצונית יעילה. קושי מובנה זה בהתנהלות של בני אדם הינו אחת הסיבות המרכזיות להעדר מיצוי היכולות של המשקיע בשוק ההון.
שמירה על תוכנית עבודה, הימנעות מפיתוי הנובע מתאוות הצלחה או קושי בדחיית סיפוק מיידי משאיר אותנו בלתי יעילים ובלתי צפויים. בדומה להתנהגות של ילד בן שש.
לכן אני אישית מאוד זהיר וסקפטי לגבי "שבת חשיבה" שבה אני יכול להחליט החלטות חכמות ויעילות. כי אני מודע לעובדה שאימוץ שינויים התנהגותיים היא התנהלות קשה ולא טבעית לנו.
יחד עם זאת ישנן דרכים המסייעות למימוש ניהול השינוי בתחום ההתנהגות שלנו בשוק ההון שבכוחן ליצור יתר הלימה בין התכנון לביצוע שהוא אחרי הכול הדבר היחידי שיכול לגאול אותנו מהפסדים מיותרים.
להלן מספר המלצות שלי:
1. כל שינוי שהחלטת עליו, רשום אותו על נייר באופן פשוט וברור. את הנייר תלה לצד או על המחשב שיהיה זמין וגלוי לעינך בכל עת.
2. שוחח עם חבר על השינוי שאתה מתכנן לבצע. השיחה עם החבר מעלה את המחויבות לשינוי באופן דרמטי. פעם אחת זה יוצרת מחויבות למישהו אחר ופעם שנייה מאפשרת לך לשמוע את עצמך מדבר החוצה את מה שנמצא בתוכך.
3. בלילה לפני שאתה הולך לישון רשום על פנקס "ניהול השינוי בתיק ההשקעות" את מידת שביעות הרצון שלך מעצמך ביחס לאיכות השינוי שאימצת במהלך היום. הצלחתי מול כשלתי החוויה האישית שלנו אל מול הצלחות קטנות בונות את החוסן שלנו כמשקיעים לעתיד. יוצרת תחושת שליטה גבוהה יותר בחיינו וזוהי חוויה טובה . אין מצב טוב יותר ממצב של גאווה עצמית.
בהצלחה.
*אלי אברמוביץ ודיוויד סלומון ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
