מנסים לעשות שינוי במדיניות ההשקעות? הנה 3 טיפים

יום שבת הוא יום של שקילת הדברים לעומקם וקבלת החלטות מושכלות יותר. מה קורה להחלטות הללו ביום שלישי? ואיך זה משפיע על תיק המניות שלנו?
דיוויד סלומון |

שבת הינו יום טוב לחשיבה על ניהול שינויים. בשבת כאשר החנויות סגורות, הבורסה דוממת והילדים בחוץ עולה ההזדמנות להגות על איך רצוי לעשות את הפעולות השוטפות שלנו באופן טוב יותר. חכם יותר.

מבין המשקיעים שבינינו, זהו זמן ראוי לשקול מה ואיך לעשות אחרת במטרה להגדיל את ערך התיק שלנו. שבת של הפקת לקחים, התחדשות והתייעלות.

וכאן מתחיל הסיפור המעניין בקשר הרופף, אך הטבעי, בין כושר התכנון לבין יכולת הביצוע שלנו. נניח שהגענו לתובנה שמקורות המידע המסייעים לנו לקחת החלטות אינם מספיק טובים. המסקנה עולה לאור העובדה ששלושת האנליסטים שאנו קוראים בשקיקה ולא מעט סומכים על דעתם לא קולעים למטרה לאחרונה. בחשיבה נוספת ואולי מעמיקה יותר אנו קולטים שכל אסטרטגיית איסוף המידע שלנו בניהול התיק סובלת מפיזור יתר וחוסר בהירות מספקת.

עם תחושת העוררות וההתלהבות העולה בנו, אנו מחליטים שהגיע הזמן לעשות סדר בכל נושא מקורות המידע. כעבור שעה קלה אנו מחליטים שמתחילת השבוע הקרוב אנו נצמדים לשנים שלושה מקורות מידע חילופיים להלן גורמי " תמיכת החלטה", שבאמצעותם אנו מעריכים ומקווים שיתנו תפוקה טובה.

זהו, הכול מוכן לקראת שבוע טוב ויעיל יותר. אלא מה, כבר ביום שלישי אנו מזהים שחזרנו לאותם דפוסים מוכרים וישנים. אנו חוזרים לקרוא את שלושת האנליסטים בתוספת שני האתרים החדשים ששמענו שהם מעולים ואותם החלטנו בשבת לקרוא במטרה לייעל את התיק שלנו.

תוספות מקורות המידע לצד אי הימנעות מקריאת שלושת האנליסטים שאכזבו, יוצר עומס מידע נוראי ומכאן מביא אותנו לזנוח את ההחלטה שהתקבלה בשבת, הנה שוב אנו חוזרים לאותו דפוס מוכר וידוע. קריאת שלושת האנליסטים שלנו.

בני אדם הינם יצורים של הרגלים. כלומר משקיעים הינם יצורים שחוזרים על אותם דפוסי חשיבה ופעולה לא בגלל שהם נכונים, ראויים שהוכיחו את עצמם, אלא בגלל שהם פשוט טבעיים לנו. גם אם אנו בשעת ביצוע הדבר הלא נכון מודעים לחטא שלנו, אנו מתקשים לזנוח אותו, לטובת הדבר שכן רצוי לנו. מכאן שהקשר בין התכנון המוקדם, החלטה שלקחנו באותה שבת שקטה ויפה הוזנחה כליל כבר ביום שלישי מתיש ומעייף.

לנו המשקיעים יש קושי מובנה לסגל דפוסי התנהגות חדשים גם אם ברור לנו לחלוטין שזה יועיל לנו. מצב אנושי זה, מקבל יותר ויותר לגיטימציה תחת הדיסציפלינה החדשה יחסית העונה לשם "כלכלה התנהגותית".

אחד היסודות המכוננים את הכלכלה ההתנהגותית בשונה מתורת הכלכלה הקלאסית היא הנחת העבודה, שבני אדם אינם מתנהגים באופן רציונאלי, ליניארי ויעיל. ההפך יותר הולם את המציאות.

בני אדם מתנהגים באופן רגשי, הפכפך ולעיתים בניגוד לתועלת האישית שלהם. התנהגות רציונאלית מחייבת קשר הדוק בין תכנון לביצוע. אחת, שאתה המשקיע, החלטת שיש להסתפק בשני מקורות מידע בלבד שיהוו את מקורות תמיכת ההחלטה שלך עליך לבצע זאת. בדיוק כמו שאתה צם ביום כיפור, או עוצר באור אדום.

לאנשים קשה לאכוף על עצמם כללים וחוקים חדשים, גם כאשר הם עצמם הגו אותם וגם כאשר הם מאמינים שזה טוב להם. קל וחומר כאשר אין מערכת ענישה חיצונית יעילה. קושי מובנה זה בהתנהלות של בני אדם הינו אחת הסיבות המרכזיות להעדר מיצוי היכולות של המשקיע בשוק ההון.

שמירה על תוכנית עבודה, הימנעות מפיתוי הנובע מתאוות הצלחה או קושי בדחיית סיפוק מיידי משאיר אותנו בלתי יעילים ובלתי צפויים. בדומה להתנהגות של ילד בן שש.

לכן אני אישית מאוד זהיר וסקפטי לגבי "שבת חשיבה" שבה אני יכול להחליט החלטות חכמות ויעילות. כי אני מודע לעובדה שאימוץ שינויים התנהגותיים היא התנהלות קשה ולא טבעית לנו.

יחד עם זאת ישנן דרכים המסייעות למימוש ניהול השינוי בתחום ההתנהגות שלנו בשוק ההון שבכוחן ליצור יתר הלימה בין התכנון לביצוע שהוא אחרי הכול הדבר היחידי שיכול לגאול אותנו מהפסדים מיותרים.

להלן מספר המלצות שלי:

1. כל שינוי שהחלטת עליו, רשום אותו על נייר באופן פשוט וברור. את הנייר תלה לצד או על המחשב שיהיה זמין וגלוי לעינך בכל עת.

2. שוחח עם חבר על השינוי שאתה מתכנן לבצע. השיחה עם החבר מעלה את המחויבות לשינוי באופן דרמטי. פעם אחת זה יוצרת מחויבות למישהו אחר ופעם שנייה מאפשרת לך לשמוע את עצמך מדבר החוצה את מה שנמצא בתוכך.

3. בלילה לפני שאתה הולך לישון רשום על פנקס "ניהול השינוי בתיק ההשקעות" את מידת שביעות הרצון שלך מעצמך ביחס לאיכות השינוי שאימצת במהלך היום. הצלחתי מול כשלתי החוויה האישית שלנו אל מול הצלחות קטנות בונות את החוסן שלנו כמשקיעים לעתיד. יוצרת תחושת שליטה גבוהה יותר בחיינו וזוהי חוויה טובה . אין מצב טוב יותר ממצב של גאווה עצמית.

בהצלחה.

*אלי אברמוביץ ודיוויד סלומון ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.