מבזק ביזפורטל: הפיצול ועונשו: המדריך המלא לבעל דירה להשקעה באזור המרכז
מלאי הדירות המצומצם העומד להשכרה בערים הגדולות מוביל שוכרי דירות רבים, ביניהם סטודנטים, זוגות צעירים ובודדים המעוניינים בפרטיות לבחור בדירות מפוצלות שבמקרים רבים מסתכם גודלן בפחות מ-20 מ"ר. * עורך דין אברהם אלטלף שסקר את נושא פיצול הדירות אומר: "חוק התכנון והבניה קובע כי יש לקבל את אישור הועדה המקומית לתכנון ובניה כאשר מעוניינים לשנות את שטחה של דירה או להוסיף יחידות דיור נוספות בבניין מגורים. על פי הגדרות החוק, במסגרת המונח דירה נכללים כל יחידה שלמה ונפרדת בבנין, בין אם היא משמשת למגורים, לעסק או לכל שימוש אחר. * כאשר הועדה המקומית שוקלת את בקשת ההיתר המוגשת אליה, עליה לבחון אותה מכל היבטיה השונים ולרבות מבחינת שאלת מספר יחידות הדיור המותרות לבניה באותו מגרש. בדרך כלל, חישוב יחידות הדיור, נוגע להיבטים שונים של התכנון העירוני הכולל, לרבות, מקומות חניה, מתן שירותי עירייה לתושבים כמו ביוב, מים, איסוף אשפה, אכלוס מוסדות חינוך, לחצי תחבורה וכיוצא באלה שיקולים כלל עירוניים". * בית המשפט קבע שני מבחנים אשר על פיהם ניתן לקבוע אם מדובר בשינוי פנימי שאינו דורש היתר בניה, או עבודות בניה החורגות מההגדרה של שינוי פנימי: * המבחן הפיזי- האם קיימות יחידות שימושיות נפרדות לכל אחת מהדירות כגון מקלחת, שירותים, מטבח וכדומה, וכן את ההפרדה הפיזית בין כל אחת מהיחידות. * המבחן הפונקציונאלי- יש לבדוק ולברר את מי משמשת כל אחת מהיחידות החדשות. * בחולון פוצלה דירת מגורים לשתי יחידות דיור נפרדות על ידי בניית מחיצה במרכז הדירה ובסמוך לדלת הכניסה. בכל אחת מהיחידות היו מקלחת, שירותים ומטבח נפרדים ואף הותקן בכל אחת מהן דוד נפרד לחימום מים. ביחידה אחת התגוררה בתם של בעלי הבית ביחד עם חברה שלה, וביחידה השנייה התגוררה משפחה אחרת שאינה קשורה אל בעל הבית או אל בתם. מאידך, שעוני החשמל והמים לא פוצלו ולשתי היחידות היה אינטרקום אחד, תיבת דואר אחת, שעון חשמל אחד ושעון מים אחד. בנוסף עשו הדיירים של שתי היחידות שימוש משותף בגג הצמוד לדירה. בית המשפט קבע בשלוש ערכאות הן על פי המבחן הפיזי והן על פי המבחן הפונקציונאלי כי מדובר בשתי יחידות נפרדות".* יש לציין כי בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב גזר על מפצל דירה קנס בסכום 150 אלף שקל, 10 אלף שקל קנס בגין הפרת צו שיפוטי וכן תשלום היטל השבחה ואגרות בניה בסך של כ-70 אלף שקל. בית המשפט נימק את גובה הקנס בכך שתופעת פיצול הדירות הפכה לנפוצה ביותר בעת האחרונה. * מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "פיצול הדירות גורם למטרדים רבים ומשפיע בצורה שלילית ביותר על התכנון העירוני. במסגרת אכיפת חוק התכנון והבניה מפעילה העירייה את האמצעים החוקיים העומדים לרשותה למיגור התופעה, כולל הגשת תביעות משפטיות, צווי הפסקת עבודה, ופניה לחברת החשמל בבקשה להפסיק אספקת חשמל לבניינים מחולקים תחילה ובעתיד גם לדירות מחולקות. ההתחקות אחר דירות מפוצלות נעשית באמצעות מידע מגורמים רבים, בהם: תלונות תושבים, הודעות למוקד העירוני או מידע מגופים עירוניים כמו ארנונה וחניה. * פיצול דירות מאושר באזורים וברחובות מסחריים מסוימים בלבד וניתן לחלק דירות בתנאי ששטחה הממוצע של הדירה יהיה 53 מ"ר וגודל יחידת הדיור לא יפחת מ- 35 מ"ר שטח עיקרי".* מעיריית רמת גן נמסר כי "מתקבלות עשרות בקשות להיתרים לפיצול דירות ושהשטח הממוצע לדירה ממוצעת עומד על 50 מ"ר. העירייה פועלת בנחישות ובנחרצות כנגד כל חריגה או עבודות שלא כחוק, ללא היתר. לדוגמה, קבלן נקנס בעבר על סך 60 אלף שקל בגין פיצול דירות ללא היתר. * בתגובה מסרו בעיריית גבעתיים: "מוקם בימים אלה צוות משימה מיוחד למלחמה בתופעת פיצול הדירות בעיר. להערכת העירייה ישנן כ-200 דירות אשר פוצלו בניגוד לחוק, כאשר רובן המכריע נמצע בבעלות של גורמים אשר כלל אינם מתגוררים בעיר. בשנה שעברה נקבע בפסק דין תקדימי כי לפקחי העירייה סמכות להכנס לנכס חשוד ולבדוק אם נעשתה בו חלוקה בניגוד לחוק. במקרה הנדון הורשע בעל דירה ברחוב אנצ'ו סירני בעיר שפיצלה לשלוש דירות נפרדות".
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
